רע"א 7814/17 אליאב סורני נ. בנק לאומי למשכנתאות בע"מ

1.

ככל הניתן להבין מהבקשה שלפניי, המבקש, עורך דין במקצועו, ייצג בשנת 1996 שני צדדים שערכו הסכם למכירת דירה בדימונה (להלן: הדירה ). בשנת 2001

הגישו רוכשי הדירה (להלן: הרוכשים )

תביעת רשלנות מקצועית נגד המבקש בגין פגם שנפל בהסכם המכר שבגינו נמנע המשיב 1 מלהעמיד לזכותם משכנתא; ובסופו של דבר הביא לפינויים מן הדירה (להלן: תביעת הרשלנות המקצועית ). תביעה זו הסתיימה בפשרה, שקיבלה תוקף של פסק דין בשנת 2007, ובמסגרתה חויב המבקש לשלם לרוכשים סך של 53,000 ש"ח (להלן: הסכם הפשרה ). עקב כך הגיש המבקש בשנת 2013 תביעת שיפוי נגד המשיבים בטענה כי הם חבים עמו

ביחד ולחוד בנזק שנגרם לרוכשים (להלן: תביעת השיפוי ). תחילה סולקה תביעת השיפוי על הסף בהיעדר עילה, אך ביום 18.7.2016 קיבל בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופטת ר' ברקאי ) – בהסכמת הצדדים – את ערעור המבקש בעניין והורה על החזרת הדיון לבית משפט השלום כדי שידון בעילות הסף של התיישנות ושיהוי.

2.

ביום 19.3.2017 קבע בית משפט השלום בקריית גת (כב' השופט א' זבולון ) כי תביעת המבקש התיישנה ודחה אותה על הסף. בעיקרם של דברים נקבע כי מרוץ ההתיישנות לעניין תביעת המבקש לשיפוי התחיל – לכל המאוחר – עם הגשת תביעת הרשלנות המקצועית בשנת 2001; שכן החל ממועד זה יכול היה המבקש להגיש הודעת צד שלישי למשיבים או לתבוע את האחרונים בתביעת שיפוי עצמאית. ביום 19.7.2017 דחה בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופט א' ואגו ) את ערעור המבקש על פסק הדין האמור מכוח תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, תוך שצוין כי פסק הדין של בית משפט השלום מבוסס בעיקרו על עובדות שאין מקום להתערב בהן; כי הוסקו מסקנות משפטיות נכונות; ושלא נפלה טעות משפטית.

3.

מכאן הבקשה שלפניי. המבקש טוען כי המועד לתחילת מרוץ ההתיישנות בקשר לעילת השיפוי הוא לכל המוקדם מועד מתן פסק הדין שחייב אותו בתשלום הפיצוי לרוכשים, היינו שנת 2007. הואיל ותביעת השיפוי הוגשה בשנת 2013, שגה בית המשפט עת קבע כי התביעה התיישנה.

4.

לאחר שעיינתי בבקשה ובצרופותיה, באתי למסקנה כי דינה להידחות. כידוע, רשות לערער ב"גלגול שלישי" תינתן במשורה, מקום שבו מעוררת הבקשה שאלה בעלת חשיבות משפטית כללית, החורגת מעניינם הפרטנ י של הצדדים (רע"א 5564/17 גולדנברג נ' טולצ'ינסקי , פסקה 4 (12.9.2017); רע"א 1690/17 חממי נ' גוזי , פסקה 4 (3.4.2017); ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128 (1982)). טענות המבקש שלפיהן המועד לתחילת מניינה של תקופת ההתיישנות התחיל לכל המוקדם בעת מתן פסק הדין בתביעת הרשלנות המקצועית, נוגעות ליישום הדין על נסיבותיו הספציפיות של המקרה דנא, ואינן מצדיקות מתן רשות לערער. זאת, אף אם אניח לצורך הדיון (ומבלי שיהיה צורך להכריע בכך) כי נפלה טעות ביישום הדין (רע"א 7727/17 איטונג בע"מ נ' ניסים , פסקה 3 (31.10.2017); רע"א 2547/17 ת.מ.י.ד חברה לבניה והשקעות בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ , פסקה 4 (12.7.2017)).

הבקשה נדחית אפוא. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.