רע"א 8274/10 עמוס פוגל נ. הכונס הרשמי והאפוטרופוס הכללי

השאלה המונחת לפניי היא אם יש להורות על סילוק ההליך שבכותרת על-הסף.

המבקש שרוי בהליך של פשיטת רגל. ביום 14.3.2010 החליט בית המשפט המחוזי להכריז על המבקש פושט רגל ולהגדיל את החיוב החודשי מסך של 500 ₪ לסך של 1,500 ₪. המבקש הגיש בקשה להקטנת התשלום החודשי. ביום 1.6.2010 נדחתה הבקשה. המבקש הגיש בקשה לעיון חוזר. ביום 3.8.2010 נדחתה הבקשה. המבקש הגיש בקשה נוספת לעיון חוזר. בקשה זו נדחתה גם כן – ביום 14.10.2010. או-אז הוגשה בקשת רשות הערעור שבכותרת המופנית – כך לפי האמור במבוא – כנגד ההחלטה האחרונה מיום 14.10.2010. עוד ביקש המבקש כי יינתן לו פטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון.

בתגובת המשיב 2 לבקשת הפטור נטען כי דין ההליך להיות מסולק על-הסף, וזאת משתי סיבות: האחת , איחור בהגשת ההליך שכן למעשה השגותיו של המבקש מופנות נגד ההחלטה מיום 1.6.2010; והשנייה , הגשת ההליך לערכאה הלא נכונה, שכן החלטת בית המשפט המחוזי ניתנה על-ידי כבוד השופטת ר' פוקס בכובעה כרשמת , כך שהחלטה זו – שהיא "החלטה אחרת" – ניתנת לערעור לפני שופט של בית המשפט המחוזי. המבקש הגיש תגובה לטענות אלה, וטען כי אין לסלק את ההליך על-הסף. לחלופין ביקש להאריך לו את המועד להגשת בקשת רשות ערעור על ההחלטה מיום 1.6.2010, או להאריך לו את המועד להגשת ערעור בזכות לבית המשפט המחוזי.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, באתי למסקנה כי אכן יש למחוק את ההליך על-הסף. לצורך מסקנה זו די שאתייחס לעילת-הסילוק השנייה שבה נקב המשיב 2.

ההחלטה מיום 14.10.2010 – היא ההחלטה נשוא בקשת רשות הערעור – ניתנה על-ידי כבוד השופטת פוקס בכובעה כרשמת של בית המשפט המחוזי; הדבר נרשם מפורשות בגוף ההחלטה. למעשה, כל ההחלטות של כבוד השופטת פוקס בעניין הפחתת צו התשלומים (קרי: ההחלטות מיום 1.6.2010, 3.8.2010 ו- 14.10.2010), ניתנו בכובעה כרשמת . אמנם, המבקש טוען כי ההחלטה המוקדמת יותר של כבוד השופטת פוקס, מיום 14.3.2010 (ההחלטה שבה הוכרז המבקש פושט רגל ונקבע גובה התשלום החודשי), ניתנה בכובעה כשופטת . אולם, אין ספק כי ככל שמדובר "ביחידה הדיונית" שעניינה הפחתת צו התשלומים, לרבות ההחלטה מיום 14.10.2010, הרי שזו נדונה על-ידי השופטת פוקס כרשמת, והדבר כאמור נרשם מפורשות בגוף ההחלטות. יצוין כי המבקש לא העלה כל השגה על כך.

כיוון שההחלטה מיום 14.10.2010 היא החלטה בבקשה לעיון חוזר , אין לראות בה "צו בפשיטת רגל" לצורך סעיף 182 ל פקודת

פשיטת הרגל [נוסח

חדש], התש"ם-1980 , אלא מדובר ב"החלטה אחרת" שדרך הערעור עליה נקבעת לפי סדרי-הדין הכלליים (ראו ע"א 7671/04 נאמן לנכסי החייב זיסמן נ' עמינח תעשיות ורהיטים בע"מ (לא פורסם, 6.2.2005); רע"א 474/10 זטאם נ' בנק הפועלים בע"מ, סניף א.א. פחם (לא פורסם, 15.2.2010); ע"א 9965/09 בן דוד נ' כונס הנכסים הרשמי (לא פורסם, 21.4.2010); ע"א 3312/06 סויסה נ' כונס הנכסים הרשמי (לא פורסם, 28.2.2007); ע"א 6369/09 מרציאנו נ' אגף מס הכנסה – פקיד שומה באר שבע (לא פורסם, 12.9.2010)). בענייננו, כיוון שמדובר ב"החלטה אחרת" של רשמת בית המשפט המחוזי, היה בידי המבקש להגיש ערעור בזכות על ההחלטה לפני שופט של בית המשפט המחוזי (סעיף 96(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984).

בנסיבות אלה, דין ההליך להימחק, כאשר אין בהחלטה זו כדי למנוע מהמבקש לפנות לבית המשפט המחוזי בבקשה להארכת מועד להגשת ערעור על ההחלטה מיום 14.10.2010. יצוין כי מתגובתו של כונס הנכסים הרשמי מיום 27.12.2010 עולה כי הוא לא יתנגד לבקשה כזו, אם תוגש. בנסיבות המקרה, אין צו להוצאות בהליך שלפניי.