ע"א 37505-10-24 ע"א 37505-10-24 בוגומולוב נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ

.1

בפני בקשה למחוק את העירעור בטענה שהוגש באיחור.

.2

הערעור הוגש על ידי המשיב ביום .21.10.24נשוא העירעור הוא פסק דין שניתן ביום 10.6.24 ותוקן ביום .16.6.24

.3

לטענת המבקשת ,מאחר שפסק הדין תוקן ביום 16.6.24יש למנות את המועד להגשת הערעור מיום שהומצאה ההחלטה המתקנת את פסק הדין .לטענת המבקשת ,החלטה זו נצפתה על ידי בכ' המשיב ביום בו ניתנה ,ולפיכך המועד להגשת הערעור הוא ביום .1.10.24מאחר שהערעור הוגש ביום 21.10.24הרי שהוא הוגש באיחור.

.4

המשיב מתנגד לבקשה .לטענתו ,רק ביום ,9.7.24המועד בו פורסם פסק הדין המתוקן ,נודע לו על התיקון ,וממועד זה יש למנות את המועד להגשת העירעור .לטענת המשיב ,ההחלטה מיום ,16.6.24בה תוקן פסק הדין ,לא הומצאה לו כדין ,והוא כלל לא ידע עליה עד שלא הוגשה הבקשה למחיקת הערעור .לטענתו ,ביום 16.6.24ניתנו שתי החלטות ,ורק אחת מהן, זו שמתירה את פירסומו של פסק הדין הומצאה למשרד באת כוחו.

1מתוך 10

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו

ע"א 37505-10-24בוגומולוב נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ

.5

לטענת המשיב ,צפיה אקראית בהחלטה שעניינה תיקון פסק הדין ,שנעשתה על ידי מי ממשרד באת כוחו ,אינה יכולה להיחשב כהמצאה כדין .לטענתו ,רק המצאה בדרך של דוא"ל שכולל קישור להחלטה מהווה המצאה כדין ,וכזו לא הייתה.

.7

לטענת המשיב ,בשל מצבה הרפואי של הבת של באת כוחו ,נעדרה באת כוחו רבות מהמשרד, ומי שככל הנראה צפתה בהחלטה אודות תיקון התביעה הייתה עורכת דין אחרת שעובדת עימה באותו המשרד ,אך אינה מטפלת באותם התיקים.

.8

לתגובת המשיב צורפו שלושה תצהירים: של באת כוחו ,של בתה של באת כוחו ושל עורכת הדין שכפי הנטען ,צפתה בהחלטת התיקון של פסק הדין אך היא אינה מטפלת בתיק .בעקבות החלטה מיום 1.12.24הודיע בכ' המבקשת כי הוא מוותר על חקירת המצהירים שתצהיריהם צורפו לתגובה .לפיכך ניתנת החלטה זו על סמך טיעוני הצדדים והחומר שמונח בפני.

המסגרת המשפטית: .10סעיף (81ג) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] ,תשמ"ד 1984-קובע: "תוקנו פסק דין או החלטה אחרת כאמור בסעיף קטן (א) יראו ,לענין ערעור ,את מועד החלטת התיקון כמועד מתן פסק הדין או ההחלטה האחרת". .11תקנה ()1(161א) לתקנות סדר הדין האזרחי התשע"ט( 2018 -להלן – "תקנות סדר הדין האזרחי") קובעת שהמצאה כדין של מסמך באמצעות מערכת "נט המשפט" תיעשה בדרך של: "משלוח הודעה אלקטרונית לכתובת הדואר האלקטרוני שהוא ציין בכותרת כתב טענותיו". .12

המצאה בדרך זו נדונה על ידי כב' הרשמת ליאור משאלי שלומאי מבית המשפט העליון: "כידוע ,בדין הישראלי הכלל הוא כי מניין הימים להגשת הליך ערעורי על החלטה שיפוטית מתחיל ממועד המצאתה לידי בעל הדין המערער ("כלל ההמצאה") .אחת מדרכי ההמצאה על-פי הדין היא באמצעות מנגנון של "הודעה באתר" ,במסגרתו נשלחת הודעה בדבר מתן פסק הדין ,בצירוף קישור לפסק הדין עצמו ,לתיבת הדואר של עורך הדין המייצג את בעל הדין או של בעל הדין שאינו מיוצג ואשר מסר כתובת דואר אלקטרוני לשם כך (ראו :תקנה )1(161ותקנה )2(162לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט( 2018-להלן :התקנות); בש"א 8839/18כהן נ' המאגר הישראלי לביטוחי

2מתוך 10

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו

ע"א 37505-10-24בוגומולוב נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ

רכב ("הפול") ,פסקאות [ 9-8פורסם בנבו] ( ;)19.12.2018בע"ם 5381/19פלוני נ' פלונית ,פסקה [ 3פורסם בנבו] ( ;)28.11.2019ע"א 3098/22סרוגו נ' דותן [פורסם בנבו] ).)(22.6.2022 ע"א 2124/23שגב התורה והצדקה נ' חברת בנק הדואר בע"מ (נבו ,)18.4.2023 ,פסקה 9לפסק הדין. .13

תקנה ()1(161ה) לתקנות סדר הדין האזרחי מתירה הגשת תצהיר בתמיכה לטענה שלא הגיעה הודעה באתר ,אלא שגם אז מוקנה לבית המשפט סמכות שבשיקול דעת האם לקבל את הטענה אם לאו: "לצד האמור [משלוח הודעה באתר – ה.א ,].נקבע כי באפשרותו של בעל דין להוכיח כי לא נשלחה לו הודעה במנגנון "הודעה באתר" באמצעות הגשת תצהיר (ראו :תקנה ()1(161ה) לתקנות; רע"א 1153/20פלונית נ' מכבי שירותי בריאות ,פסקה [ 4פורסם בנבו] (( )30.4.2020להלן :עניין מכבי))"( .ראו :עניין מכבי ,פסקה ;8בש"א 6155/19 פלוני נ' פלוני ,פסקה ( 6נבו (16.6.2020

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15

.14בהקשר זה הודגש כי אין די בהגשת תצהיר כאמור כדי להביא לקביעה אוטומטית שלפיה ההחלטה השיפוטית לא הומצאה ,והדבר נתון לשיקול דעתו של בית המשפט .וכך קבע כב' השופט (כתוארו אז) יצחק עמית: "אין לקבל את טענת המבקשים ,כי משעה שבא כוחם הגיש תצהיר לפיו לא נתקבלה הודעה בכתובת הדואר אלקטרוני שלו בדבר קיומו של פסק הדין – אזי באופן אוטומטי יש לראות את פסק הדין כאילו לא הומצא .ודוק :תקנה 497ג(ג )2לא נועדה לאיין את תוקפה של הוראת תקנה 497ג(ג )1ולהפקיע את סמכותו של בית המשפט להפעיל שיקול דעת ,כל אימת שמוגש תצהיר .כך ,למשל ,יכול בית המשפט לקבוע כי המצהיר ייחקר על תצהירו .בנסיבות המתאימות ,בית המשפט אף מוסמך לקבוע כי אין באמור בתצהיר כדי לשלול את הוראת תקנה 497ג(ג".)1 רע"א 1153/20פלונית נ' מכבי שירותי בריאות (נבו ,)30.4.2020 ,פסקה 8לפסק הדין (ההדגשות אינן במקור – ה.א.). דיון: .15לאור כל הדברים האלה ,ולאחר עיון בכל טענות הצדדים ובנספחים שהוגשו מטעמם ,הגעתי לכלל מסקנה שהערעור הוגש באיחור.

3מתוך 10

16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו

ע"א 37505-10-24בוגומולוב נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ

.16

את המועד להגשת העירעור יש למנות ממועד ההחלטה שהורתה על תיקון פסק הדין ,או מהמועד שבו זו נמסרה למשיב .על כך אין חולק ,וגם המשיב מודה בכך (סע' 3לתגובה).

.17

המבקשת טוענת כי לאור נתוני נט המשפט יש לקבוע שההחלטה נמסרה למשיב ביום .16.6.24 המשיב לעומת זאת ,טוען כי ההחלטה מיום 16.6.24כלל לא נמסרה לו .הוא טוען שנודע לו על התיקון רק ביום 9.7.24עם פירסום פסק הדין המתוקן ,וכי על ההחלטה ידע רק כאשר הוגשה הבקשה למחיקת הערעור על הסף.

.18לצורך מתן החלטה זו עיינתי ברישומי נט המשפט בתיק נשוא הערעור .מעיון זה עולה כי ביום 16.6.24ניתנו שתי החלטות .האחת – החלטה המתירה למשיב להגיב לבקשת המבקשת לפרסם את פסק הדין תוך השמטת פרטים מזהים בתוך 10ימים והשניה – ההחלטה בדבר תיקון פסק הדין ,שהיא הרלוונטית לענייננו .שתי ההחלטות נצפו על ידי עוה"ד שקיב ממשרד ב"כ המשיב עוד באותו היום. .19יתרה מכך ,עיון בעמודה המכונה" :צפיות באתר למסמך" ,מלמד כי ההחלטה המורה על תיקון פסק הדין מיום 16.6.24נשלחה על ידי המזכירות לב"כ הצדדים באמצעות אתר נט המשפט ונצפתה על ידי עוה"ד בתיה שקיב עוד באותו היום ולא פעם אחת ,אלא פעמיים :פעם אחת – ההחלטה נצפתה באתר בשעה 11:37ובפעם השניה -ההחלטה נצפתה ביישומון בשעה .21:44 .20זאת ועוד ,פסק הדין תוקן בעקבות בקשה שהגיש המשיב ביום .10.6.24בו ביום ניתנה החלטת בית המשפט קמא ,המתירה למבקשת להשיב לבקשה בתוך 10ימים ,ומורה על מעקב ליום .17.6.24בהחלטה זו צפו במשרד בכ' המשיבה ביום .13.6.24למרות זאת ,אין בבקשה שבפני, או בתצהיר מי מהמצהירים ,כל התייחסות לעניין זה. .21אם בכל האמור לא די ,ביום ,23.6.24בעקבות פניה של ב"כ המבקשת לקבלת פרטי חשבון הבנק של המשיב לצורך העברת התשלום ,העבירה עוה"ד לויטה את פרטי חשבון הבנק יחד עם אישור על ניהול חשבון נאמנות ספציפית (תכתובת המייל צורפה כנספח 3לבקשה) .אין זה מתקבל על הדעת שגם באותו מעמד ,בו היא מעבירה נתונים לצורך קבלת הסכום שנפסק, לא טרחה עוה"ד לויטה לא טרחה לברר מה עלה בגורל הבקשה שהיא עצמה הגישה לתיקון פסק הדין .הרי ללא החלטה בעניין תיקונו של פסק הדין כיצד ידעה אם בעקבות הבקשה שהגישה גדל סכום הפיצוי שנפסק לטובת הלקוח שלה?

4מתוך 10

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו

ע"א 37505-10-24בוגומולוב נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ

.22בתצהירים שצורפו לבקשה גם אין כל התייחסות לכך שביום 7.7.24הגישה בכ' המשיב הודעה לתיק בית המשפט .טענתה ,לפיה ידעה על תיקון פסק הדין רק ביום ,9.7.24משמעה שכאשר היא הגישה ביום 7.7.24הודעה לתיק ,היא כלל לא התעניינה לדעת אם ניתנה בינתים החלטה בבקשה שאותה היא הגישה כבר ביום .10.6.24מדובר בטענה שהיא בלתי סבירה בעליל, ואינני יכולה לקבלה ,בפרט כאשר אין בתצהיר דבר על כך. .23עוד ייאמר ,כי העובדה שמצוין בנט המשפט ,כי מי שצפתה בהודעה היא עו"ד בתיה שקיב מהמשרד ,ולא עו"ד לויטה ,אינה מעלה ואינה מורידה לעניין זה ,ואני מקבלת את טענותיה של המבקשת בהקשר זה (סע' 8לתגובת המבקשת מיום .)18.11.24רוצה לומר ,משעה ששמה של עוה"ד בתיה שקיב מתנוסס לצדה של עוה"ד אסנת לויטה על כל כתבי הטענות שהגיש המשיב ,ובכלל זה :הבקשה לתיקון פסק הדין והודעת הערעור נשוא הבקשה ,אין מקום לאפשר למשיב או לבאי כוחו להישמע בטענה שעוה"ד שקיב אינה מטפלת בתיק או אינה מכירה אותו (סע' 23לתגובה) .מסקנה זו מקבלת חיזוק משעה שייפוי הכח שהפקיד המשיב בהליך שהתנהל בבית משפט השלום בתל אביב שעל פסק דינו מערער המשיב (ת.א53115- . )02-20גם הוא נושא גם את שמה של עורכת הדין שקיב כמי שמייצגת אותו (צורף כנספח 2 לתגובת המבקשת מיום .)28.11.24 .24לא מצאתי שדי באמור בתצהירים שהגישו ב"כ המשיב ,עוה"ד שקיב ועוה"ד לויטה במסגרת התגובה לבקשה ,כדי לשנות ממסקנתי זו .אציין כי בתצהירה של עו"ד שקייב נטענן דבר והיפוכו .כך ,למשל ,בסעיף 6לתצהיר נכתב שעוה"ד שקיב לא קיבלה את החלטה אודות תיקון פסק הדין לתיבת הדואר האלקטרוני שלה ואילו בסעיף 9לתצהירה ,לצד הטענה על כך שהיא לא ראתה את ההחלטה על תיקון פסק הדין ,מוסיפה עו"ד שקיב גירסה חדשה ,ולפיה יתכן והיא פתחה את ההחלטה בטעות אך לא קראה את תוכנה. .25לאור כל האמור לעיל אני קובעת שהמועד לתחילת מניין הימים להגשת הערעור מתחיל ביום .16.6.24בהתאם לתקנה (137א) לתקנות סדר הדין האזרחי יש להגיש את הערעור בתוך 60 יום .לפיכך ,המועד האחרון להגשת הערעור היה ביום ,1.10.24בעוד שהוא הוגש בפועל ביום ( 21.10.24סע' 7לבקשה) ,קרי :באיחור של 20ימים. .26משזוהי המסקנה אליה הגעתי נותר לקבוע ,האם למרות האיחור שבהגשת הערעור ,יש מקום להיעתר לבקשת המשיב להארכת המועד עד להגשתו בפועל (סע' 26ו 49 -לתגובה) .לשם כך יש לבחון אם מתקיים "טעם מיוחד" ,הדרוש מכוח תקנה (176ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, לשם היעתרות לבקשה להארכת מועד.

5מתוך 10

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו

ע"א 37505-10-24בוגומולוב נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ

.27

תקנה (176ב) לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת: "בית המשפט רשאי לתת הוראות בדבר היקף כתב טענות; נקבע בתקנות אלה או בכל חיקוק זמן לעשיית דבר או להימנע מעשיית דבר או מדד להיקף כתב טענות ,יחול האמור כל עוד בית המשפט לא הורה אחרת מטעמים מיוחדים( ".ההדגשה אינה במקור – ה.א.).

.28

כב' השופט ג'ובראן מבית המשפט העליון מנה את השיקולים שיש לקחת בחשבון שעה שדנים בבקשה להארכת מועד להגשת ערעור ,וכך הוא קבע: "מכיוון שעניין לנו באיזון קונקרטי בכל מקרה ומקרה לפי נסיבותיו על פי מכלול השיקולים קשה מאוד לקבוע כללים הידועים מראש למקרים בהם תינתן הארכת מועד ולמקרים בהם תידחה הבקשה .אולם ניתן להצביע בין היתר על השיקולים הבאים שיש להביא בכלל חשבון :הסיבה לעיכוב בהגשת ההליך ,משך האיחור, קיומו של הליך תלוי ועומד ,מהות ההליך ,הסתמכות בעל דין שכנגד וסיכוייו הלכאוריים של ההליך הערעורי לגביו מתבקשת הארכת המועד( .ראו בש"א 482/08 פיכמן נ' כונס הנכסים הרשמי ,פס' [( 4פורסם בנבו] ;)28.1.2008 ,בש"א 1364/10 פלונית נ' פלוני ,פס' [( 3פורסם בנבו] .))21.4.2010 ,ככלל נקבע ,כי טעם מיוחד המצדיק הארכת מועד הינו קיומן של נסיבות חיצוניות שאינן בשליטת בעל דין (רע"א 10436/07ציון נ' בנק הפועלים בע"מ ,פס' [( 10פורסם בנבו] ,))28.4.2008 ,ואילו מקום בו טעמי האיחור נעוצים בבעלי הדין עצמם או בבאי כוחם ,לא יהיה בדרך כלל צידוק להארכת המועד שהוחמץ (רע"א 10436/07הראל נ' בנק הפועלים ([פורסם בנבו].))28.4.2008 ,יודגש כי אין המדובר ברשימת שיקולים ממצה .שאלת קיומם של טעמים מיוחדים להארכת מועד תיבחן תמיד על פי מכלול נסיבות העניין". בש"א 954/11הוליס תעשיות בע"מ נ' מדינת ישראל -רשות המיסים (נבו ,)14.3.2011 פסקה 8לפסק הדין.

.29

אמנם ,רשימת השיקולים שמנה כב' השופט ג'ובראן כמצוטט לעיל הותוו בעת שתקנות סדר הדין האזרחי משנת 1984היו בתוקף ,אולם ,כוחה של ההלכה יפה גם היום לאחר חקיקת תקנות סדר הדין האזרחי משנת :2018 "כידוע ,על המבקש ארכה להגשת ערעור בחלוף המועד לכך ,להצביע על "טעמים מיוחדים" המצדיקים קבלת בקשתו .כך על פי תקנה 528לתקנות הישנות ,אשר עמדה בתוקף בעת שהגישה המערערת את בקשתה לבית המשפט המחוזי; כך גם על פי הדין החל עתה (ראו תקנה (176ב) לתקנות החדשות ,שעל פיה נדרשים "טעמים

1 2 3 4 5 6

6מתוך 10

7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו

ע"א 37505-10-24בוגומולוב נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ

.30

מיוחדים" לסטיה ממועד הקבוע בחיקוק) .טעמים מיוחדים אלו ייבחנו בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה ,תוך התייחסות ,בין השאר לטעם לאיחור בהגשת הערעור ,למשכו ,למהות ההליך ,לסיכוייו הלכאוריים ולמידת ההסתמכות של בעל הדין שכנגד על סופיות הדיון (ראו :רע"א 3776/16גנים נ' רחל[ ,פורסם בנבו] פסקה י' (( )15.8.2016להלן :עניין גנים); רע"א 1054/21בן מרדכי נ' אלוני[ ,פורסם בנבו] פסקה ;)25.3.2021( 14חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי ( 182-163מהדורה

1 2 3 4 5 6

שלישית."))2012 ,

7

רע"א 2295/21אנה סליטה נ' גל מהנדסים אי.אן.ג'י .בע"מ (נבו ,)5.10.2021פסקה 12 לפסק הדין (ההדגשות אינן במקור ,ה.א.).

8 9 10

כב' הרשם גולדשטיין מבית המשפט העליון התייחס גם הוא לצמד המילים "טעם מיוחד" לאורן של תקונת סדר הדין האזרחי משנת ,2018וקבע: "לכן ,אף שבהחלט מקובל עלי כי "את התשובה לשאלה למה ייחשב 'טעם מיוחד' המצדיק הארכת ניתן לגזור מן הפסיקה שפירשה את התקנות הישנות" (כפי עמדתו של פרופ' רוזן-צבי בספרו ,שם בעמ' ;473וראו גם ,בש"א 1410/21מנשה נ' עמי עד הנדסה ופיקוח בע"מ ([ )10.3.2021פורסם בנבו]) ,הרי שאין זה נכון לומר כי מה שהיה הוא שיהיה וכי אין כל חדש תחת השמש .זאת ,משום שעיון בתקנות מעלה כי מגמתן הברורה היא לייעל את ההליכים ולקצר את הזמנים .נראה ,אפוא ,כי בעת בחינת שאלת התקיימותם של "טעמים מיוחדים" כתנאי להארכת מועד להגשת ערעור יש ליתן ביטוי משמעותי לעקרונות היסוד של התקנות בעת פרשנות ויישום הפסיקה הקודמת בנושא (ראו גם עמדת כב' השופט א' באומגרט בע"א 59133-02- ( 21מחוזי – חיפה) חן נ' אגד הסעים בע"מ ,פיסקה [ )14.4.2021( 8פורסם בנבו]) .6 .בהתאם לאמור ,הרי שבעת בחינתה של בקשה להארכת מועד לנקיטת הליך יש ליתן משקל משמעותי לעיתוי הדיוני בו הוגשה הבקשה .כך ,כאשר בעל-דין בוחר להגיש בקשה להארכת מועד להגשת הליך ערעורי ימים ספורים בלבד עובר למועד האחרון להגשת ההליך ,דהיינו ב"דקה התשעים" ,הרי שיש ליתן לכך משקל בעת בחינת הבקשה לגופה ומצופה מאותו בעל דין לספק הסבר משכנע להגשת הבקשה בעיתוי זה .ברי ,כי לעתים עשויה לקום הצדקה ממשית ומשכנעת להגשת בקשה להארכת מועד "ברגע האחרון" (למשל ,אם התקיימו נסיבות בלתי צפויות שאינן בשליטתו של בעל-הדין או בא כוחו) .אולם ,כאשר לא עלה בידו של מגיש הבקשה להציג נימוקים שכאלה (ולבסס אותם על תצהיר ועל אסמכתאות ככל שהדבר אפשרי) ,נראה כי יש ליתן לנתון זה ,בדבר עיתוי הגשת הבקשה להארכת

11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32

7מתוך 10

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו

ע"א 37505-10-24בוגומולוב נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ

מועד ,משקל רב בעת בחינת הבקשה עד כדי דחייתה מטעם זה בלבד ,במקרים מתאימים .הגשת בקשה להארכת מועד ב"דקה ה "90-פוגעת בוודאות הדיונית של הצד שכנגד; מעמידה את בית המשפט בפני עובדה מוגמרת; וכופה על בית המשפט לשנות את סדר הטיפול בתיקים המונחים על שולחנו .זאת ועוד ,הגשת בקשת ארכה ברגע האחרון אף מעמידה לעיתים את בית המשפט והצד שכנגד בפני עובדה מוגמרת לעניין הצורך במתן ארכה ארעית עד להכרעה בבקשה עצמה (השוו ,ע"א 7975/15

1 2 3 4 5 6

שרף נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה בירושלים ([ )29.3.2016פורסם בנבו])".

7

בש"א 3064/21שיכון ובינוי נדל"ן בע"מ נ' רשות מקרקעי ישראל (נבו ,)6.5.2021פסקאות 5-6לפסק הדין ,ההדגשות אינן במקור – ה.א.).

8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32

.31

לאחר ששקלתי את נתוני התיק שבפני לאור מכלול השיקולים שהתוו בפסיקה שצוטטה לעיל ,הגעתי לכלל מסקנה שיש לדחות את הבקשה להארכת מועד .להלן אנמק מסקנתי.

.32

נקבע ,כי מקום שבו טעמי האיחור נעוצים בבעלי הדין או בבאי כוחם ,ככלל הדבר לא יהווה נימוק להארכת מועד .במקרה שבפני ,נטען לנסיבות שבהן עוה"ד לויטה נאלצה לסעוד במשך שלושה חודשים את בתה שעברה ניתוח ביום ,11.4.24ובמשך תקופה זו היא כמעט ולא עבדה. לטענת עוה"ד לויטה ,היא הייתה מגיעה פעם בכמה שבועות למשרד ,בודקת מה קרה בתיקים שבטיפולה ולוקחת עבודה דחופה הביתה (סע' 17-18לתגובה) .לטענתה ,רק ביום 9.7.24היא הגיעה למשרד ,פתחה את הנט וגילתה את פסק הדין המתוקן (סע' 19לתגובה).

.33

עם כל האמפתיה למצבה הרפואי של הבת ,לא ניתן להתעלם מהקשיים שטיעון זה מעורר. עוה"ד לויטה בעצמה מודה שהיא הגישה במהלך התקופה הזו את הבקשה לתיקונו של פסק הדין ,וקשה לקבל את הטענה שלאורך שבועות שלמים לא התעניינה לדעת מה ההחלטה שניתנהה באותה בקשה .במיחוד כך כאשר עו"ד לויטה מודה כי בתוך התקופה הזו היא חתמה על הטפסים שהעבירו לה ממשרד ב"כ המבקשת לצורך העברת הפיצוי ללקוח שלה (המשיב) כעולה מנספח 3לבקשה .לא זו אף זו ,עוה"ד לויטה מודה שהנתבעת לא התנגדה לתיקון פסק הדין (סע' 19לתגובה) ,ואכן עיון בתיק נשוא הערעור מלמד כי הנתבעת הסכימה לתיקון סכום הפיצוי (תגובה לבקשה ,55סע' .)1הודעה זו של הנתבעת הוגשה ביום ,13.6.24 שלושה ימים לאחר שהוגשה בקשת המשיב לתיקונו של פסק הדין .בהודעה זו צפתה ,שוב, עו"ד שקייב .יוצא שבכ' המשיב דווקא עקבה אחר התיק .בנסיבות שבהן בכ' המשיב ידעה שהמבקשת לא התנגדה לתיקון סכום הפיצוי שייפסק ,היה מצופה שתעקוב ותברר מה ההחלטה שניתנה בבקשה .בכל הזהירות אומר כי אני מתקשה מאוד לקבל את הטענה ,לפיה

8מתוך 10

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו

ע"א 37505-10-24בוגומולוב נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ

דווקא את ההחלטה על תיקון פסק הדין ,שנצפתה באותה הדרך ממש ,דווקא אותה לא ראתה בכ' המשיב. .34

אוסיף ואציין ,כי לא שוכנעתי שסיכויי הערעור גבוהים במידה המצדיקה התעלמות מכל מה שפורט עד כה ,ומתן אורכה למרות כל האמור.

.35

עיון בהודעת הערעור שהגיש המשיב על פסק הדין שניתן בת.א ,53115-02-20 .מעלה כי המשיב מעלה שתי טענות עיקריות :האחת – העובדה שלא נפסקו לטובתו שכ"ט עו"ד והוצאות משפט ,השניה – לענין שיעור הפיצוי שנפסק.

.36

פסיקת הוצאות ושכר טרחת עורך דין היא עניין שבסמכות דעת הערכאה המבררת .תקנה 152 לתקנות סדר הדין האזרחי ,התשע"ט 2018-קובעת: "בתום הדיון יפסוק בית המשפט הוצאות סבירות והוגנות ,זולת אם מצא שקיימים טעמים מיוחדים שלא לחייב בהוצאות כאמור( ".ההדגשות אינן במקור – ה.א.).

.37

בעניין זה נקבע בפסיקה לא אחת ,שערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בעניינים של פסיקת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין שנקבעו בערכאה הדיונית ,והיא תתערב בהם רק במקרים חריגים (רע"א 1589/06דוד נאוי נ' לוסי חסין (נבו )10.7.06 ,פסקה ה' לפסק הדין; רע"א 7703/22סיון סרדניוף נ' עיריית תל אביב-יפו (נבו ,)7.12.2022 ,פסקה 12לפסק הדין (להלן" :פרשת סרדניוף"); רע"א 3825/23שלמה עמר נ' דניאל ניסן מגן (נבו,)12.7.2023 , פסקה 14לפסק הדין.

.38

במקרה שבפני נימק בית המשפט את הסיבה שבגינה לא פסק למשיב שכ"ט עו"ד והוצאות משפט (למעט האגרה שבה חייב את הנתבעת) .מכיוון שכך ,ולאור הפסיקה ,סיכויו של ערעור אודות אי פסיקת הוצאות ושכ"ט עו"ד אינם מן הגבוהים.

באשר לטענות המועלות כנגד גובה הפיצוי שנפסק – .39לגבי ניכוי קצבת שארים – המשיב טוען כי במסגרת פסק הדין בוצע לו ניכוי רעיוני של קצבת שאירים ,למרות שהוא לא קיבל מעולם סכום זה ואף תביעתו לביטוח נלאומי נדחתה (סע' 38-41לתגובה) .להוכחת טענתו על כך שתביעתו למל"ל נדחתה ,צירף המשיב לערעור את מכתבו של הביטוח לאומי (נספח 5להודעת הערעור) .מדובר במסמך מיום , 3.7.24היינו מועד שהוא מאוחר למתן פסק הדין.

9מתוך 10

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו

ע"א 37505-10-24בוגומולוב נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ

.40

בנסיבות בהן מדובר במסמך שכלל לא היה בפני בית המשפט שנתן את פסק הדין ,כאשר על פי האמור במסמך עצמו עומדת למשיב האפשרות לערער על החלטת הביטוח לאומי במסגרת תובענה שתוגש לבית הדין האזורי לעבודה בתוך 12חודשים מהמועד בו ניתנה לא מן הנמנע הוא שבית הדין יפסוק למשיב פיצוי בגין ראש נזק זה ואז הניכוי הרעיוני שבוצע בפסק הדין אינו מופרך .לפיכך ,לגבי ראש נזק זה לא עמד המשיב בנטל להוכיח כי סיכויי הערעור שלו להתקבל גבוהים במידה שתצדיק התעלמות מהאיחור שבהגשת הערעור.

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19

בשל האיחור שבהגשת הערעור ,אני מורה על סילוק הערעור על הסף. בנסיבות ,ולפנים משורת הדין ,אני מחליטה שלא לעשות צו להוצאות.

20 21

.41לגבי טענות המשיב אודות אופן חישוב תביעת העזבון והעדר התחשבות בקצבת הניידות שקיבל המנוח לצורך חישוב הפסדי העזבון – לנוכח הפסיקה שקבעה כי אין לראות בקצבאות שנועדו לצרכיו של המנוח ולמימון השירותים להם הוא נזקק כחלק מהכנסתו של המנוח (ע"א 2352/21עזבון המנוח אסולין גבריאל ז"ל נ' וליד דרויש (נבו ,)19.1.2022 ,הרי שגם כאן לא שוכנעתי שסיכויי העירעור מצדיקים התעלמות מהאיחור שבהגשתו. .42אציין כי לגבי אופן חישוב הפיצוי בגין הפסד השתכרות בשנים האבודות ובעניין אי הכללת גמלת הניידות שקיבל המנוח לצורך חישוב ההכנסות (סע' 46לתגובה) -המשיב עצמו מודה כי מדובר בשתי סוגיות השנויות במחלוקת בפסיקה ,כך שאף לשיטתו של המשיב ,ממילא לא ניתן לקבוע שסיכויי הערעור לגבי ראשי הנזק הללו הם גבוהים במידה שמצדיקה מתן אורכה. סוף דבר: .43

22 המזכירות תעביר עותק פסק הדין לצדדים ותסגור את התיק.