פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"א
1099/20 -
א'
לפני:
כבוד הרשם רון גולדשטיין
המבקשת:
פלונית
נ ג ד
המשיבים:
1. פלוני
2. פלוני
בקשת המבקשת מיום
10.2.2020 להארכת מועד לנקיטת הליך; תשובת המשיב 1 מיום 16.2.2020
החלטה
1.
לפניי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כבוד השופטת מ' ספינזי-שניאור ) מיום 28.1.2020 שלא לפסול עצמו מלדון בהליך המתנהל בין הצדדים בת"א 61469-11-17. המשיב 1 מתנגד לבקשה ואילו המשיב 2 הותיר את ההכרעה בבקשה לשיקול דעת בית המשפט.
2.
הבקשה להארכת מועד, בצירוף ערעור הפסלות, הוגשה ביום 10.2.2020, היינו באיחור של יום אחד (שהרי בהליך האזרחי ניתן להגיש ערעור על החלטה בבקשת פסלות בתוך עשרה ימים; ראו תקנה 471ג(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין )). לטענת המבקשת, האיחור בהגשת הערעור נעוץ בכך כי הגישה לבית המשפט השלום בקשה לתיקון טעויות בפרוטוקול הדיון אשר במסגרתו ניתנה החלטת הפסלות (להלן: הבקשה לתיקון פרוטוקול ), וכי ההחלטה הנעתרת לבקשה זו ניתנה על ידי בית משפט השלום אך ביום 10.2.2020, הוא היום שבו הוגשה הבקשה להארכת מועד. כן טוענת המבקשת כי ממילא ניסתה להגיש את ערעור הפסלות לבית משפט זה עוד ביום 6.2.2020 באמצעות הפקסימיליה, ובאמצעות דואר רשום ביום 9.2.2020. המשיב 1 מתנגד לבקשה והוא מדגיש בתשובתו כי בבקשה לתיקון פרוטוקול עתרה המבקשת לתיקון שגיאות קולמוס וטעויות הגהה גרידא, וכי בתיקון טעויות אלה בפרוטוקול (בהמשך להחלטת בית משפט השלום מיום 10.2.2020) לא היה כדי להשפיע על ההחלטה בבקשת הפסלות.
3.
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. תקנה 528 לתקנות סדר הדין קובעת כי הארכת מועד הקבוע בחיקוק ובכלל זה הארכת מועד להגשת ערעור פסלות מותנית בקיומם של "טעמים מיוחדים שירשמו". בהתאם לפסיקתו של בית משפט זה גם איחור של יום אחד בהגשת ההליך הוא איחור ועל כן גם מי שאיחר בהגשת ההליך ביום אחד נדרש להוכיח קיומם של "טעמים מיוחדים" המצדיקים את מתן הארכה המבוקשת על ידו (ראו למשל, ע"א 769/79 מועלם נ' מטא , פ"ד לה
(1) 375 (1980); ע"א 694/01 מדינת ישראל נ' ויסמן , פיסקה 5 (30.7.2001)). במילים אחרות, העובדה שמדובר באיחור קצר אין בה כשלעצמה כדי להוות "טעם מיוחד" להארכת מועד. כלל זה מקבל משנה תוקף בערעורי פסלות בהתחשב בגישה הזהירה והמצמצמת הננקטת בבית משפט זה בבחינת בקשות למתן ארכה להגשת ערעור פסלות (ראו בש"א 9014/16 יצחק נ' ביטן (18.12.2016)).
4.
סבורני כי טענת המבקשת שלפיה האיחור בהגשת בקשת הארכה נבע מהגשת הבקשה לתיקון הפרוטוקול ומן ההמתנה למתן החלטה בבקשה זו
– אינה מגבשת טעם מיוחד המצדיק את מתן הארכה המבוקשת. אכן, "ספק אם הגשת בקשה לתיקון פרוטוקול בבית משפט קמא מגבשת כשלעצמה 'טעם מיוחד'" (בש"א 2540/19 פילץ נ' כונס הנכסים הרשמי (30.4.2019)), ומכל מקום אפילו הייתה המבקשת בדעה כי ראוי להמתין להכרעת בית המשפט קמא בבקשה לתיקון פרוטוקול, לא ניתן על ידה הסבר מניח את הדעת לשאלה מדוע לא הגישה את הבקשה להארכת מועד בתוך התקופה הקבועה בדין (ראו והשוו, בש"א 1862/11 נגלר נ' בן דוד , פיסקה 3 (1.5.2011); בש"א 236/14 ללו קריאיישנס בע"מ [בפירוק] נ' אינסל , פיסקה 3 (22.4.2014)). אבהיר לעניין זה כי לא מצאתי ממש בטענת המבקשת כי ההליך דנן הוגש עוד ביום 9.2.2020 באמצעות הדואר הרשום ועל כן יש לראותו כהליך שהוגש במועד החוקי, שכן המועד הרלוונטי לעניין הגשת הליכים הוא מועד המסירה בפועל לבית המשפט ולא מועד משלוח ההליך באמצעות הדואר (ראו והשוו, רע"ב 5895/14 פלוני נ' שירות בתי הסוהר , פיסקה 5 (25.11.2014) והאסמכתאות שם ; בש"א 2359/15 טרפה נ' ויצ"ו העולמית הסתדרות (12.4.2015)). הוא הדין לעניין טענת המבקשת בדבר משלוח ערעור הפסלות באמצעות הפקסימיליה ובהקשר זה אוסיף ואבהיר כי בהתאם להנחיה 2(ג) להנחיית נשיאת בית המשפט העליון מיום 1.11.2010 בנושא "נוהגים במזכירות בית המשפט העליון " , לא ניתן להגיש לבית משפט זה, באמצעות הפקסימיליה, "כתב טענות ראשון הפותח הליך". עוד יודגש כי מחובתו של בעל דין לוודא שכתב הטענות אותו שלח (בפקסימיליה, בדואר או בכל דרך אחרת) אכן התקבל למרשם (ראו והשוו, בש"א 4796/19 מושאילוב נ' בסרבוב (30.7.2019)) ובבקשה שלפניי לא הובהר מדוע לא נעשתה כל בדיקה שכזו.
5.
הבקשה שלפניי אינה מניחה, אפוא, "טעם מיוחד" המצדיק את מתן הארכה המבוקשת. אשר על כן הבקשה נדחית. לפנים משורת הדין לא ייעשה צו להוצאות.
ניתנה
היום, ח' באדר התש"ף (4.3.2020).
רון גולדשטיין, שופט
ר ש ם