מ"ח 4804/09 פלוני נ. מדינת ישראל

לפני בקשה שניה של המבקש לעריכת משפט חוזר לפי סעיף 31(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט ) . ביום 17.1.2006 הורשע המבקש, על פי הודאתו, בבית המשפט המחוזי בירושלים בביצוען של עבירות אלימות ומין נגד אשתו (תפ"ח 849/05). ערעורו לבית משפט זה נדחה ביום 28.5.2007 (ע"פ 1265/06). בקשתו הראשונה של המבקש למשפט חוזר נדחתה על ידי ביום 10.8.2008 (מ"ח 2479/08). המבקש לא אמר נואש וביום 8.6.2009 הגיש בקשה שנייה למשפט חוזר, היא הבקשה הנוכחית.

השתלשלות ההליכים

1.

מסכת האירועים שהובילה לבקשה שלפני פורטה על ידי בהחלטה בעניין הבקשה הראשונה למשפט חוזר, ועל כן אחזור על עיקריה בלבד. נגד המבקש הוגש כתב אישום לבית המשפט המחוזי בירושלים. כתב האישום ייחס למבקש שורה של עבירות מין ואלימות כנגד אשתו (להלן: המתלוננת ). בין היתר, הואשם המבקש כי נהג לקיים עם המתלוננת יחסי מין אנאליים, אשר גרמו למתלוננת כאבים ודלקות, וכאשר סירבה המתלוננת להמשיך לקיים יחסי מין אנאליים איתו, הכה אותה המבקש והמשיך לקיים עימה יחסי מין אנאליים בניגוד להסכמתה. מעשי הסדום שביצע המבקש במתלוננת אף הובילו אותה לניסיון לשים קץ לחייה.

2.

כתב האישום, שתוקן במסגרת הסדר טיעון, הוצג לבית המשפט המחוזי ביום 17.1.2006. על פי הסדר הטיעון הודה המבקש בעובדות כתב האישום המתוקן ועל בסיס הודאתו הרשיע אותו בית המשפט בעבירות המפורטות בכתב האישום המתוקן וגזר עליו 5 שנות מאסר בפועל ו-24 חודשי מאסר על תנאי.

3.

המבקש הגיש ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי וטען כי נפל קורבן לעלילה אותה רקמו אשתו, המתלוננת, ואחר, שהיה ביניהם קשר רומנטי. עוד טען המבקש כי הודאתו בעובדות שיוחסו לו בכתב האישום המתוקן נעשתה עקב לחצו של בית המשפט ומבלי שהבין את מהותו של הסדר הטיעון ולכן ביקש לחזור בו מהודאתו. ערעורו של המבקש לבית משפט זה נדחה ביום 28.5.2007 (כב' השופט א' א' לוי, כב' השופט א' גרוניס וכב' השופט ע' פוגלמן).

בית המשפט דחה את טענותיו של המבקש וקבע כי המבקש לא הראה כי בעניינו קיים נימוק כלשהו המצדיק להתיר לו לחזור מהודייתו. קביעתו זו של בית המשפט התבססה על העובדה שהמבקש היה מיוצג בהליך בבית המשפט המחוזי, מהלך הדיון תורגם למבקש באמצעות מתורגמן, והוא עצמו הודה כי הוא מבין את ההסדר ומאשר אותו.

גם ערעורו של המבקש על גזר הדין נדחה. נקבע כי המאסר שהושת על המבקש היה לאור הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים. עוד הוסיף בית המשפט כי לאור חומרת המעשים בהם הודה המבקש, העונש שהוטל עליו אינו חמור וניתן לומר שהוא אף מתון יתר על המידה.

הבקשה הראשונה למשפט חוזר

4.

בבקשתו הראשונה למשפט חוזר, שב המבקש וטען כי הוא חף מפשע, כי הודאתו ניתנה בשל לחץ שהופעל עליו וכי הוא לא הבין את הסדר הטיעון מאחר ואינו דובר את השפה העברית. עוד הוסיף המבקש וטען כי עורך הדין הקודם אשר ייצג אותו הונה אותו במסגרת המשא ומתן להסדר הטיעון, וזאת לטובת לקוח אחר שלו.

5.

הבקשה נדחתה על ידי ביום 10.8.2008. כך קבעתי בפסקה 10 להחלטה:

"במקרה שלפנינו לא הראה המבקש כי מתקיימת אחת מהעילות שנקבעו בסעיף 31(א) לחוק בתי המשפט. המבקש לא הציג כל ראיה או עובדה שיכולות היו לשנות את תוצאות המשפט לטובתו. טענותיו, כולן, הן טענות ערעוריות שנטענו ונדונו על ידי בית משפט זה בערעור והן אינן מקימות עילה למשפט חוזר (ראו עניין כהן ; מ"ח 7/07 ברמן נ' מדינת ישראל

(טרם פורסם, 22.8.2007)). כידוע המשפט החוזר אינו נועד לקיים הליך של ערעור נוסף (ראו: מ"ח 6148/95 עזריה נ' מדינת ישראל , פ"ד נא(1) 334 (1997); עניין אוחנה ; עניין כהן )."

הבקשה השנייה למשפט חוזר

6.

ביום 8.6.2009, פחות משנה אחרי שנדחתה בקשתו הראשונה למשפט חוזר, הגיש המבקש בקשה שנייה למשפט חוזר, היא הבקשה שלפני. בבקשה זו שב וחוזר המבקש על הטענות שהשמיע הן בערעור והן בבקשה הראשונה למשפט חוזר. טענתו המרכזית של המבקש הינה כי חמתו, אשתו ואדם אחר, איתו ניהלה אשתו קשר רומנטי, פעלו יחד על מנת להפלילו, וזאת כדי לזכות ברכושו. בנוסף, המבקש טוען שעורכי הדין שלו הונו אותו וגרמו לו להודות במעשים אותם הוא לא ביצע. לבסוף, המבקש טוען כי הוא לא הבין את מהותו של הסדר הטיעון במסגרתו הודה בעובדות שיוחסו לו בכתב האישום.

7.

ביום 9.7.2009, כחודש לאחר הגשת הבקשה השנייה למשפט חוזר, הגיש המבקש לבית המשפט מכתב ובו חזר על הטענות שהעלה בערעור ובשתי בקשותיו למשפט חוזר. כיוון, שכאמור, טענותיו של המבקש במכתב זה דומות, אם לא זהות, לטענותיו בבקשה השנייה למשפט חוזר, אתייחס לטענות שהועלו במכתב במסגרת הדיון בבקשה השנייה למשפט חוזר.

עמדת היועץ המשפטי לממשלה

8.

היועץ המשפטי לממשלה סבור כי הבקשה אינה מגלה עילה לעריכתו של משפט חוזר לפי סעיף 31(א) לחוק בתי המשפט. ראשית, היועץ המשפטי לממשלה טוען כי הבקשה אינה עומדת בתקנה 4(א) לתקנות בתי המשפט (סדרי דין במשפט חוזר), תשי"ז-1957 (להלן: התקנות ), לפיה היה על המבקש להגיש את הבקשה למשפט חוזר תוך 90 יום מן היום בו נודע לו על קיומה של עילה מהעילות המנויות בסעיף 31 לחוק בתי המשפט. לדידו של היועץ המשפטי לממשלה טענותיו של המבקש הועלו ונדחו הן במסגרת הערעור בפני בית משפט זה והן במסגרת הבקשה הראשונה למשפט חוזר. לפיכך, העילה הנטענת לקיומו של המשפט החוזר הייתה ידועה למבקש, למצער, בעת ההכרעה בבקשה הראשונה למשפט חוזר, קרי, לפני כמעט שנה. על כן, סבור היועץ המשפטי לממשלה כי נוכח האיחור הניכר בהגשת הבקשה, יש לדחותה.

9.

שנית, לגוף העניין, סבור היועץ המשפטי לממשלה כי בבקשתו של המבקש אין כדי לבסס אף אחת מן העילות המפורטות בסעיף 31(א) לחוק בתי המשפט, ובכלל זה את העילה המנויה בסעיף 31(א)(4), אשר עניינה קיומו של עיוות דין. לדידו של היועץ המשפטי לממשלה המבקש אינו מצביע על תשתית ראייתית המקיימת עילה מהעילות המנויות בחוק בתי המשפט. טענותיו המהותיות של המבקש נידונו ונדחו הן במסגרת הערעור והן במסגרת הבקשה למשפט חוזר, ואין בפי המבקש כל טענה מהותית חדשה שיש בה כדי לשנות את התוצאה של פסק הדין בעניינו.

הכרעה

10.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה הגעתי לכלל מסקנה כי גם דינה של בקשה שניה זו להידחות. מקובלת עליי עמדת היועץ המשפטי לממשלה לפיה הבקשה אינה עומדת בתקנה 4(א) לתקנות. לשון התקנה היא:

מועד הגשת הבקשה

4.(א) בקשה תוגש תוך תשעים יום מן היום בו נודע למבקש על קיום אחת העילות האמורות בסעיף 9(א) לחוק.

המבקש חוזר על טענות שנטענו במסגרת הערעור והבקשה הראשונה למשפט חוזר, ועל כן, העילה הנטענת למשפט חוזר הייתה ידועה לו, למצער, לפני כמעט שנה (לעניין זה ראו, למשל, מ"ח 2113/09 כהן נ' מדינת ישראל , סעיף 12 לפסק הדין (טרם פורסם, 16.9.2009)). די בכך כדי לדחות את הבקשה.

בבחינה למעלה מן הצורך, הבקשה גם אינה עומדת בתקנה 8 לתקנות. לשון התקנה היא:

סופיות

8.סירב נשיא בית המשפט להורות על משפט חוזר, לא תוגש בקשה נוספת או אחרת בשל עילה ששימשה יסוד לבקשה שסירבו לה.

כאמור, המבקש טוען כי חמתו, אשתו ואדם אחר, איתו ניהלה אשתו קשר רומנטי, פעלו יחד על מנת להפלילו. בנוסף, טוען המבקש כי עורכי הדין שלו הונו אותו וגרמו לו להודות במעשים שהוא לא ביצע, ולכן נגרם לו עיוות דין. טענות אלה נידונו ונדחו על ידי בבקשה הראשונה למשפט חוזר. על כן, אין מקום לדון שוב בטענות אשר שימשו יסוד לבקשה הראשונה למשפט חוזר, אשר נדחתה, ואשר ממילא אין בהן כדי לבסס עילה למשפט חוזר (לעניין זה ראו, למשל, מ"ח 289/01 ביטון נ' היועץ המשפטי לממשלה , פסקה 8 לפסק הדין (טרם פורסם, 6.8.2001); מ"ח 3875/04 גבאי נ' היועץ המשפטי לממשלה (טרם פורסם, 11.5.2004)). יתרה מכך, טענותיו של המבקש נושאות אופי ערעורי. כידוע, הלכה היא שהליך המשפט החוזר אינו דרך לקיומו של ערעור נוסף על טענות שהועלו בפני בית המשפט ונדחו

(לעניין זה ראו, למשל, מ"ח 11114/02 רגב נ' היועץ המשפטי לממשלה , פסקה 5 לפסק הדין (טרם פורסם, 15.1.2003); מ"ח 7/07 ברמן נ' מדינת ישראל , פסקה 6 לפסק הדין (טרם פורסם, 22.8.2007)) .

11.

בנוסף לכל זאת, המבקש גם לא הראה בבקשתו הנוכחית כי מתקיימת אחת מהעילות שנקבעו בסעיף 31(א) לחוק בתי המשפט. המבקש אינו חושף ראיה או עובדה חדשה שיכולה הייתה לשנות את תוצאות המשפט לטובתו, וכמו כן, הוא לא מצליח לעורר חשש כלשהו שנגרם לו עיוות דין, קל וחומר שלא חשש ממשי לעיוות דין, כזה המצדיק עריכת משפט חוזר (לעניין זה ראו, למשל, מ"ח 7929/96 קוזלי נ' מדינת ישראל , פ"ד נג(1) 529, 565ג (1999)).

12.

מן ההליכים הקודמים והבקשות שנידונו בפני עולה כי המבקש מתקשה להשלים עם הרשעתו. אולם בכך אין די כדי להקים עילה למשפט חוזר. נדמה כי דברים שכתבתי בפרשה אחרת יפים גם לעניינו:

"בבסיסו של הליך המשפט החוזר עומד האיזון בין שני ערכים. מצד אחד קיים הערך שעניינו הצורך בחשיפת האמת והבטחת מנגנון דיוני שיאפשר תיקון טעות שנפלה בהרשעתו של אדם. מצד שני מצוי הערך של ודאות וסופיות הדיון (ראו מ"ח 10728/07 אוחנה נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 18.5.2008) והאסמכתאות שם). האיזון הראוי בין שני ערכים אלה מחייב כי לא יתקיים משפט חוזר אך ורק משום שנאשם מתקשה להשלים עם הרשעתו" (מ"ח 7203/07 כהן נ' מדינת ישראל , פסקה 7 לפסק הדין (טרם פורסם, 30.6.2008).

13.

בשולי הדברים, יצוין כי בבקשתו השנייה למשפט חוזר מלין המבקש על כך כי, לטענתו, בארבע השנים האחרונות שירות בתי הסוהר מונע ממנו יציאה לחופשות, וזאת מכיוון שעדיין לא התקבלה בעניינו חוות דעת של החטיבה לפסיכיאטריה משפטית שליד בית סוהר אילון, המסונפת למרכז בריאות הנפש באר יעקב (להלן: מב"ן ). אולם, השגה זו אינה רלוונטית לסוגיית המשפט החוזר ועל המבקש להעלותה בערכאה המוסמכת לכך (לעניין זה ראו, למשל, רע"ב 3249/09 מדינת ישראל נ' הרשטיק , פסקה 2 לפסק הדין (טרם פורסם, 30.6.2009); לעניין היחס בין אישור חופשות אסירים ונוהלי העבודה של מב"ן ראו, למשל, עע"א 6481/01 אל עביד נ' שירות בתי הסוהר , פ"ד נז(6) 678, 691ו ואילך (2003)).

לבקשה השנייה למשפט חוזר צורפה גם בקשה של המבקש כי תבוצע בדיקת אבהות לילדים המשותפים לו ולמתלוננת. גם בקשה זו אינה רלוונטית לשאלת המשפט החוזר ולא אתייחס אליה.

14.

לא היה מקום להגשת בקשה שניה זו. שקלתי אם נכון יהיה לחייב את המבקש בתשלום הוצאות משפט, והחלטתי להימנע מכך הפעם מתוך הנחה כי המבקש לא יוסיף להגיש בקשות סרק.