ע"א 10702/05 איתן ידיד לוי נ. בנק איגוד לישראל בע"מ

לפני בקשה לפטור מערבון ולהחזר אגרה.

1.ההליך נסוב על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו במסגרתו נדחתה תביעת המבקשים לבטל הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין עקב פגמים נטענים בכריתתו. לטענת המערערים, מצבם הכלכלי אינו מאפשר להם להפקיד ערבון. עקב מצבם זה, לפי הנטען, הם לוו את הסכום הנדרש לצורך תשלום אגרה מהשוק האפור, ועל כן מבוקשם היא כי האגרה תושב להם. עוד נטען כי סיכויי ההליך טובים. המשיב 1 מתנגד לבקשה, הן באשר לטענת המערערים לגבי מצבם הכלכלי והן לעניין סיכויי ההליך.

2.מטענות המערערים עולה כי אכן מצבם הכלכלי אינו מן המשופרים. לפי הנטען, המערער 1 אינו עובד, לחברות שהוא מחזיק במניותיהן חובות כבדים וכי מקור הכנסתם של המערערים הוא ממשכורתה של המערערת 2 בלבד. עוד נטען כי למערערים חובות נוספים לנושים שונים, כגון חוב למס שבח, לעירייה בגין ארנונה, חוב לחברת החשמל ועוד. כמו כן, נגד המערער מתנהלים תיקי הוצל"פ בלשכות הוצל"פ שונות. עוד טוען המערער כי אין באפשרותו להסתייע בקרוביו לצורך תשלום הערבון שכן חלקם אינם מסוגלים לסייע לו וחלקם אינם נכונים לכך. יחד עם זאת, יש ממש בחלק מטענות המשיב מהן עולה כי המערערים לא הרימו באופן מלא את הנטל המוטל עליהם להוכחת מצבם הכלכלי. כך, לדוגמא, מאסמכתאות שצירפו המערערים לבקשתם עולה כי חשבון חשמל ממוצע שלהם עומד על כ-800 ₪ וכי חשבון הטלפון שלהם לחודש אוגוסט 2005 עמד על כמעט 600 ₪. כמו כן, לטענת המערער 1, הכנסתם היחידה היא ממשכורתה של המערערת 2, אולם עיון בדפי חשבון הבנק שצורפו לבקשה מעלה כי לחשבונותיהם מופקדים מעת לעת שיקים וכספים מזומנים שמקורם אינו ברור. כמו כן, עיון בדפי חשבון הבנק מעלה כי מחשבונות הבנק נמשכים שיקים בסכומים גבוהים. בתגובתם, טוענים המבקשים כי התשלומים הוצאו כולם בהקשר לניהול ההליכים המשפטיים אותם הם מנהלים. המבקשים לא צירפו אסמכתאות לעניין זה, ומכל מקום הם לא הבהירו את פשר אותם שיקים ומזומנים אשר הופקדו לחשבונם, למרות טענתם כי מקור הכנסתם היחיד הוא משכורתה של המערערת 2. אוסיף, כי לבקשה לא צורף כלל תצהיר מטעם המערערת 2. אשר לסיכויי ההליך, על פני הדברים ולצורך הבקשה שלפני, אין לומר כי סיכויי ההליך גבוהים. בית המשפט השתית את החלטתו על ממצאים עובדתיים שנקבעו על ידו ועל התרשמותו מן עדויות שהוצגו בפניו, ובכגון אלה אין ערכאת ערעור מתערבת בנקל. יחד עם זאת, בהתחשב בכלל הנתונים שהובאו בפני ובמעמדם היחסי של הצדדים ראיתי לנכון להפחית את סכום הערבון לסך של 15,000 ₪ אשר יופקדו תוך 21 יום מעת המצאת החלטה זו, ולא – יידחה ההליך ללא צורך במתן התראה נוספת.

3.אשר לבקשת המערערים להשבת האגרה, משחלף המועד לחיוב באגרה, אין בסמכותי לבחון את הבקשה לגופה, והבקשה נדחית בזה (בג"ץ 9701/04 למה אספה נ' שר הפנים , תק-על 2004(4) 3409).