ע"א 2046/10 עזבון המנוח משה שמש נ. דן רייכרט

1.

בפנינו בקשה מיום 21.6.11 של נאמנים לביצוע פסק דין שניתן בהליך של תובענה ייצוגית.

2.

בדיון שנערך בפנינו ביום 28.3.11 הושג הסדר פשרה שהביא למעשה לסיומם של הליכי הערעור שנדונו בפנינו. הסדר הפשרה היה האחרון בסדרה של הסדרים.

פסק הדין שניתן על ידינו ביום 29.3.11 בעקבות הסדר הפשרה, הביא לשינוי בסכום העומד לחלוקה בין חברי הקבוצה, שהתובענה הייצוגית מתייחסת אליה. בפסק דיננו התקבל הערעור ולמעשה שונה פסק דינו של בית המשפט המחוזי (שניתן על ידי כבוד השופטת ד"ר מ' אגמון-גונן).

3.

פסק דיננו לא סיים את ההליך של התובענה הייצוגית, שכן יש לבצע פעולות נוספות על מנת שחברי הקבוצה יוכלו לקבל את המגיע להם. בעת שהכרענו בערעור היו תלויות בפני בית המשפט המחוזי מספר בקשות שהוגשו לו על ידי הנאמנים ושמטרתן להביא לביצועו של פסק הדין. אותן בקשות נוגעות להליך החלוקה של הכספים לחברי הקבוצה. הבקשות נותרו רלוונטיות גם לאחר שנתנו את פסק דיננו, שהביא כאמור לשינויים מסויימים בפסק דינו של בית משפט קמא.

4.

בעקבות פסק דיננו ניתנו בבית המשפט המחוזי שתי החלטות, בימים 31.3.11 ו- 5.4.11 (על ידי כבוד השופטת ד"ר מ' אגמון-גונן). מאותן החלטות השתמע כי בית המשפט המחוזי בדעה, כי נוכח פסק דיננו אין הוא מוסמך עוד לדון בבקשות שבפניו ובבקשות נוספות, אם תוגשנה לו בהליך התובענה הייצוגית.

5.

ביום 27.4.11 הגישו הנאמנים לביצוע פסק הדין (שכאמור

נתמנו על ידי בית משפט קמא), לבית משפט זה בקשה למתן הוראות. הם ביקשו כי ערכאת הערעור תורה לבית המשפט המחוזי לדון בבקשות שבפניו או לחלופין כי ערכאתנו תדון בבקשות למתן הוראות. בהחלטה מיום 9.6.11 קבענו, בין היתר, כדלקמן:

"דעתנו היא כי בית המשפט המחוזי, בתור הערכאה הדיונית שדנה בתובענה הייצוגית, מוסמך לדון בבקשות שהוגשו לו על ידי הנאמנים וכן בבקשות נוספות ככל שתוגשנה, וזאת כאשר מדובר בבקשות שמטרתן להביא ליישומו של פסק הדין, בין אם פסק הדין שניתן על ידי בית המשפט המחוזי ובין אם פסק הדין שניתן על ידינו. יצויין, כי בסיומו של פסק דיננו [מיום 29.3.11] נאמר כי יש לפעול לחלוקת כספי הפיצויים לזכאים ולנקוט בהליכים הקבועים בחוק לעניין זה. ברור שהדברים צריכים להתבצע בפיקוחה ובאחריותה של הערכאה הדיונית".

בהחלטתנו הוספנו וכתבנו את הדברים הבאים:

"אי לכך, מבוטלות החלטות בית המשפט המחוזי מן הימים 31.3.11 ו-5.4.11. בית המשפט המחוזי מתבקש לדון, איפוא, בבקשות שהוגשו לו על ידי הנאמנים וכן בבקשות נוספות, אם תוגשנה לו, בין אם על ידי הנאמנים ובין אם על ידי גורמים אחרים הקשורים לתובענה הייצוגית.".

6.

משניתנה החלטתנו ביום 9.6.11 פנו הנאמנים ביום 15.6.11 לבית המשפט המחוזי על מנת שידון בבקשות למתן הוראות התלויות בפניו.

ביום המחרת, 16.6.11, ניתנה על ידי בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת ד"ר מ' אגמון-גונן) החלטה בזו הלשון:

"לאור פסק דינו של בית המשפט העליון איני מוסמכת עוד לדון בעניין. זאת לאור העובדה שהערעור נתקבל.

הצדדים יפנו כל בקשה רלבנטית לבית המשפט העליון".

בעקבות החלטה זו הגישו הנאמנים לבית משפט זה ביום 21.6.11 בקשה למתן הוראות במטרה שהדיון בבקשות השונות התלויות בבית משפט קמא ייערך בבית משפט זה.

7.

דומה שמיותר לומר כי בית המשפט המחוזי לא פעל כהלכה, ועושים אנו שימוש בלשון המעטה, בהחלטתו מיום 16.6.11. מניחים אנו, שבית המשפט המחוזי לא התעלם במכוון מהחלטתנו מיום 9.6.11. אפשר שבית המשפט המחוזי לא ירד לסוף דעתנו עת שכתבנו כי הוא "מתבקש לדון, איפוא, בבקשות שהוגשו לו על ידי הנאמנים וכן בבקשות נוספות, אם תוגשנה לו..."

לפיכך, הננו חוזרים ומבהירים בלשון ברורה כי בית המשפט המחוזי אכן מוסמך וחייב לדון בבקשות התלויות בפניו, וכן בבקשות נוספות אם תוגשנה לו. ההליך של התובענה הייצוגית לא הסתיים משניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי ומשניתן פסק דיננו. ברי, כי יש לבצע פעולות נוספות על מנת שחברי הקבוצה יקבלו סוף סוף, את כספי הפיצויים המגיעים להם לפי פסק הדין.

כפי שכתבנו בהחלטתנו מיום 9.6.11, הפעולות הנוספות צריכות להתבצע "בפיקוחה ובאחריותה של הערכאה הדיונית".

משכך, יחזור העניין לבית המשפט המחוזי שידון בהקדם בבקשות שבפניו, ובבקשות נוספות, אם תוגשנה לו, כך שחברי הקבוצה יזכו לקבל את המגיע להם.