ע"א 2082/06 זהבה בן עמי נ. עוה"ד מ. קידר - מפרק החברה

לפני בקשה לפטור מאגרה ועירבון בערעור שכנגד.

1.ההליך שבכותרת נסוב על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים להורות על עיקול ערבות בנקאית שהופקדה במסגרת ערעור שהוגש לבית משפט זה על ידי החברה יורם בן עמי בניה ופיתוח (1990), בע"מ (בפירוק) ( להלן: החברה ) . המערערת מערערת על החלטת בית המשפט קמא ומפרק החברה, עו"ד מ. קידר ( להלן: המפרק ) הגיש ערעור שכנגד, אשר במסגרתו התבקש פטור מאגרה ועירבון.

2.אקדים ואומר, כי בקשת המפרק לפטור מעירבון מיותרת שכן מערער שכנגד פטור ממתן ערובה להוצאות המערער. כמו כן, אין בידי לקבל את בקשת המפרק לדחות את תשלום האגרה עד לאחר סיום ההליכים, שכן תקנות בתי המשפט (אגרות), תשמ"ח-1987 אינן מאפשרות זאת. התקנות טרם תוקנו באופן אשר יאפשר את דחיית תשלום האגרה למרות קריאות חוזרות ונשנות שהופנו אל המחוקק לעשות כן (ראו דברי כבוד השופט מ' חשין ברע"א 6360/99 מדינת ישראל נ' גיל חברה לפיתוח ותעשיות בע"מ (בפירוק ),

פ"ד נד(4), 554). לפיכך, הבקשה נדחית.

3.אשר לבקשה לפטור מאגרה. מהבקשה עולה כי לחברה חובות בהיקפים ניכרים. בקופת הפירוק נמצא סכום זמין בסך 54,648 ₪. לטענת המפרק, הוא זקוק לכספים אלה למימון צרכים חשובים אחרים, ובכללם היערכות למימוש בתיהם של מנהלי החברה. לטענתו, ללא האמצעים הכספיים הנמצאים בקופת הפירוק, לא ניתן יהיה לבצע את הפעולות הדרושות לשם כך וקיים חשש כי הדבר יסכל את הליך הפירוק. המפרק מוסיף ומציין כי עקב מצבה הכלכלי של החברה, אף הוא עצמו נמנע מלבקש סכום כספי המגיע לו כמקדמת שכר מתוך כספים אלה, למרות שזכותו לעשות כן.

מעיון בבקשת המפרק ובאסמכתאות המצורפות לה אכן עולה כי חובות החברה עולות לאין שיעור על הכנסותיה. יחד עם זאת, בנסיבות העניין איני רואה הצדקה לפטור את החברה באופן מלא מחובתה לשלם אגרה, וזאת במיוחד בשים לב לגובה האגרה שעל החברה לשלם במסגרת ההליך שבכותרת. אגרת בית המשפט היא "תשלום המופנה לקופת המדינה תמורת קבלת שירות משפטי בערכאותיה" (בש"א 195/88 מדינת ישראל נ' קרן הופר, עמותה , פ"ד מב(3) 32). הענקת פטור מלא לחברה מתשלום אגרה משמעותו הענקת טובת הנאה לחברה על חשבון כלל הציבור. בנסיבות העניין, בהם יש בקופת הפירוק כספים, אין הצדקה לפטור את החברה כליל מחובתה לשלם אגרה תוך החצנת עלות זאת במלואה על הציבור. כמו כן, המפרק לא עמד באופן מלא בנטל להוכיח כי הוא ניסה לגייס את סכום האגרה מסביבתה הקרובה של החברה. במקרה של חברה המצויה בהליכי פירוק מחמת חדלות פירעון, בגדר סביבתה הקרובה של חברה נמצאים גם נושיה, שהם הנהנים האולטימטיביים מפירות הליך הפירוק. המפרק אינו מבהיר מיהם נושיה של החברה והאם פנה אליהם בבקשה לסייע לה בתשלום האגרה בטרם ביקש כי נטל זה יועמס על כתפי הציבור (ראו לדוגמא החלטת כבוד הרשם ע' שחם בע"א 5091/02 רובטקסט קריאה אופטית בע"מ נ' רשות השידור , תק-על 2002(2), 180; ת"א (תל-אביב) 449/92 ארט בי-חברה בערבות מוגבלת (בפירוק) נ' בוגוסלב בגשיק , תק-מח 92(4), 241. אולם יצוין כי שאלת הנטל המוטל על נושי חברה לשאת בתשלום האגרה לא הוכרעה עדיין בבית משפט זה. ראו: רע"א 6360/99 הנ"ל) יחד עם זאת, בהתחשב במכלול נסיבות העניין, ובעיקר במצבה הכלכלי של החברה, שהינו כאמור, בכי רע, יופחת סכום האגרה לסך של 1,500 ₪. האגרה תשולם תוך 10 ימים מעת המצאת החלטה זו, ולא – יימחק ההליך ללא צורך במתן החלטה נוספת.