ע"א 2886/18 ראובן יצחק נ. עו"ד מיטל תורג'מן כהן

1.

לפניי בקשה לעיכוב הליכי הוצאה לפועל שננקטים כנגד המבקש עד להכרעה בערעור שהגיש על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופט ע' כהן ) בפש"ר 5535/09 מיום 27.2.2018, במסגרתו בוטלו הליכי פשיטת הרגל נגד המבקש.

2.

תחילתו של ההליך בבית המשפט המחוזי בשנת 2009, בבקשת נושה להכריז על המבקש פושט רגל. מתגובת הכונס הרשמי לבקשה עולה כי נגד המבקש ניתן צו כינוס ובשלב מאוחר יותר הוא הוכרז פושט רגל. ביום 27.2.2018 התקיים דיון בעניינו של המבקש בבית המשפט המחוזי בין היתר גם בנוגע לבקשתו לקבלת הפטר. בתום הדיון החל בית המשפט לתת את החלטתו באולם בית המשפט בנוכחות הצדדים, במסגרתה ציין כי המבקש לא קיים את חיוביו במהלך ניהול ההליך, יצר חוב פיגורים, ולא הגיש דוחות כספיים. בהמשך ההחלטה קבע בית המשפט המחוזי כי על מנת שהמבקש יהא זכאי להפטר עליו לסלק את מחדליו ולהגיש מתווה לסילוק חוב הפיגורים. עוד נקבע כי בינתיים ישלם המבקש תשלום חודשי בסך 1,000 ש"ח. תוך כדי מתן ההחלטה, ולאחר שבא כוח המבקש שמע את ההחלטה, ביקש הוא לבטל את ההליך, אלא אם ייקבע תשלום חודשי שלא יעלה על 350 ש"ח. הצדדים האחרים התנגדו להפחתת התשלום החודשי והסכימו לביטול ההליך. בהמשך לכך, ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי אשר קיבל את בקשת המבקש, הורה על ביטול ההליך נגדו לרבות ביטול עיכוב צו הכינוס ועיכוב ההליכים.

על פסק דין זה הגיש המבקש כאמור ערעור, ולצידו בקשה לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל כנגדו.

3.

המבקש טוען כי בעקבות מתן פסק הדין החלו נושיו לנקוט נגדו בהליכי הוצאה לפועל. לטענתו, לאור נסיבותיו האישיות ובהן גילו המבוגר, מצבו הכלכלי ומצבו הבריאותי, יש להורות על עיכוב ההליכים שננקטו נגדו בהוצאה לפועל עד להכרעה בערעורו.

הנאמנת טוענת כי דין הבקשה להידחות מאחר והמבקש לא טען וממילא לא הוכיח כי סיכויי הערעור ומאזן הנוחות נוטים לטובתו. עוד טוענת הנאמנת כי סיכויי הערעור קלושים, בשים לב לכך שמדובר בפסק דין שניתן בהסכמת הצדדים וכן לאור התנהגותו של המבקש לאורך כל ההליך ולחוסר תום ליבו.

הכונס הרשמי מתנגד אף הוא לבקשה מנימוקים דומים.

4.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות לה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

למעשה, בקשתו של המבקש לעיכוב הליכי הוצאה לפועל היא במהותה בקשה למתן סעד זמני בערעור ולא בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין (ע"א 1738/10 קרויטורו נ' כונס הנכסים הרשמי , פסקה 2 (18.3.2010)). בבקשה למתן סעד זמני עד להכרעה בערעור על המבקש להוכיח קיומם של שני תנאים במצטבר - כי סיכויי הערעור להתקבל טובים, וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו (ע"א 6173/14 לוי נ' כונס הנכסים הרשמי , פסקה 8 (28.10.2014); ע"א 3552/15 סמיח נ' לביא , פסקה 3 (26.8.2015)). בענייננו, המבקש לא עמד על תנאים אלה בבקשתו ולא הוכיח קיומם. אשר לסיכויי הערעור, ומבלי לטעת מסמרות, סבורני כי אלו אינם גבוהים, ולו מן הטעם שפסק דינו של בית המשפט המחוזי ניתן בהסכמת הצדדים על יסוד בקשת המבקש עצמו לביטול ההליכים כנגדו, וכידוע, על מי שמבקש מערכאת הערעור להתערב בפסק דין שניתן בהסכמה מוטל נטל כבד, וההתערבות תיעשה ככלל אך במקרים נדירים (ע"א 8902/15 הררי נ' רייס , פסקאות ט-י (3.7.2016)). אשר למאזן הנוחות, גם הוא אינו נוטה לטובת המבקש, שכן כבר נפסק כי אין בקיומם של הליכי הוצאה לפועל, כשלעצמם, ליצור מצב אשר אינו הפיך (ע"א 2053/16

דן נ' כונס הנכסים הרשמי , פסקה 3 (21.3.2016); ע"א 5444/16 גהאד נ' הכונס הרשמי , פסקה 4 (23.8.2016)), ובין היתר בהיות ההליכים מכוונים כנגד חוב כספי אשר ככלל הנטייה תהא שלא לעכבו אלא במקרים מיוחדים (ראו והשוו ע"א 7745/09 אטיאס נ' סלומון , פסקה 4 (26.11.2009); ע"א 9167/17 בן דוד נ' קליפר , פסקה 5 (28.12.2017)).

בנוסף לכל האמור, ואולי החשוב מכל, המקום הטבעי להגשת בקשה לעיכוב הליכי הוצאה לפועל הוא במסגרת הליכי ההוצאה לפועל עצמם, גם שם עומדים למבקש הסעדים הרלוונטיים לבקשה (ע"א 8970/14 אמארה נ' וייס , פסקה 7 (20.5.2015)). אציין כי אין באמור כדי להביע עמדה לגוף הדברים.

5.

סוף דבר: הבקשה נדחית. בנסיבות העניין לא ייעשה צו להוצאות.