ע"א 3496/12 עו"ד סייג עמית נ. ארז איתן ,עו"ד

בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' סגנית הנשיאה ו' אלשיך ) אשר קיבל את בקשת המנהלים המיוחדים לנכסי החייבת רחל סופר-סייג (להלן: החייבת ) לבטל העברה ללא תמורה של מגרש בייעוד חקלאי באזור גדרה (להלן: המגרש ) לבנה-המבקש.

1.

ביום 31.12.2009 ניתן נגד החייבת צו לכינוס נכסי המבקשת בפשיטת רגל. המשיב 1, יחד עם אחר שבינתיים הועבר מהתפקיד, מונו למנהלים מיוחדים לנכסיה. במסגרת חקירת שערכו, הם גילו כי זכויות במגרש האמור רשומות על שם החייבת, אך רשומה הערת אזהרה משנת 1999 לטובת המבקש. החייבת טענה כי העניקה את המגרש למבקש במתנה. המנהלים המיוחדים פנו בבקשה לבית המשפט קמא להורות על ביטול הערת האזהרה לטובת המבקש; רישום הזכויות במגרש על שמם (בכפוף למשכנתה הרשומה על המגרש לטובת המשיב 2); וביטול עיקולים שהוטלו על המגרש.

2.

בית המשפט קמא (כב' סגנית הנשיאה ו' אלשיך ) קיבל את הבקשה בקובעו כי הואיל ומדובר בעסקת מתנה של זכויות בנכס מקרקעין שלא הושלמה ברישום, מדובר בהתחייבות חוזיות לתת מתנה אשר ניתנת לביטול אם חל שינוי לרעה במצבו הכלכלי של נותן המתנה. כך ארע בעניינה של החייבת אשר נקלעה לחדלות פירעון. בית המשפט לא נתן אמון בגרסת המבקש והחייבת שלפיה עסקינן במתנה אמיתית. נקבע, בין היתר, כי "מדובר בהתחייבות למתן מתנה במקרה הטוב, או לשימוש מודע ברישום על שם בנה לשם הטעיית הנושים במקרה הרע". כמו כן צוין כי בתצהיר שמסרה לבית המשפט כללה החייבת את המגרש במצבת נכסיה באופן שאינו מתיישב עם טענת המבקש שהמגרש הוענק לו במתנה.

3.

המבקש הגיש ערעור על פסק הדין, ובמסגרת הבקשה שלפניי הוא מבקש לעכב את ביצועו של מכר המגרש לצד שלישי עד להכרעה בערעור. בבקשה נטען שסיכויי הערעור טובים, בין היתר, משום שבית המשפט קמא הכריע בערעור על סמך טענה שלא נטענה ושלא ניתנה למבקש הזדמנות להתגונן בעניינה. הכוונה לטענה הנסמכת על ביטול עסקת מתנה שלא הושלמה, להבדיל מבקשה לביטול הענקה לפי סעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980. עוד טוען המבקש כי ייגרם לו נזק בלתי הפיך אם הביצוע לא יעוכב. לדבריו, המשיב 1 מבקש למכור את הנכס במימוש מהיר בסכום השווה למחצית משוויו הריאלי; כמו כן, לטענתו, לא יתאפשר להשתמש בנכס למטרת הקמת משתלת ורדים.

4.

כידוע, הכלל הוא שהגשת ערעור אינה מעכבת את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים. עם זאת, בית המשפט עשוי לחרוג מן הכלל אם הוכחו שני תנאים מצטברים: שלערעור סיכויים טובים ושמאזן הנוחות נוטה לעכב את הביצוע. שני תנאים אלה מקיימים ביניהם "מקבילים כוחות", דהיינו: ככל שסיכויי הערעור טובים יותר, כך יפחת משקלה של הדרישה בדבר מאזן הנוחות; וככל שמאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת המבקש, עשוי בית המשפט לעכב את הביצוע גם אם סיכויי הערעור אינם נחזים על פניהם להיות גבוהים, ובלבד שאין מדובר בערעור חסר סיכוי (ע"א 5671/11 אנדרסון מדיקל בע"מ נ' אוניפארם בע"מ (לא פורסם, 1.9.2011)). כשמדובר בעיכוב ביצועו של פסק דין שתוצאתו פינוי ומכירה של נכס מקרקעין, עשוי בית המשפט לעכב את הביצוע אם יתרשם שמדובר במקרקעין בעלי ערך אישי או מיוחד לבעליו באופן שאם לא יעוכב הביצוע לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו מבחינה זו ( רע"א 1755/12

שפירא נ' בודה , פסקאות 8-6 ( לא פורסם , 29.3.2011)). אולם אין מדובר בכלל בל יעבור, והבקשה לעיכוב ביצוע תוכרע לפי נסיבותיו הקונקרטיות של העניין ובהתאם למשקלם היחסי של התנאים האמורים במסגרת "מקבילית הכוחות" דלעיל.

5.

דין הבקשה להידחות. באשר לסיכויי הערעור, ובלא לקבוע מסמרות, אזכיר כי הכרעתו של בית המשפט המחוזי נשענת, בין היתר, על התרשמותו הבלתי אמצעית מעדותו של המבקש. כידוע, בממצאים מעין אלה אין זו מדרכה של ערכאת הערעור להתערב. אשר למאזן הנוחות, המבקש אינו מצביע על נזק בלתי הפיך שייגרם לו אם יימכר המגרש לצד שלישי. המדובר במגרש שייעודו חקלאי אשר המבקש אינו מחזיק בו ואינו מעבד אותו. על כן, ככל שהנכס יימכר אפשר יהיה להשיב את המצב לקדמותו באמצעות השבת סכומי הכסף שיתקבלו ממכירת המגרש לידי המבקש. אשר לטענת המבקש כי קופת פשיטת הרגל ריקה, הרי שכפי שעולה מהחלטת בית המשפט קמא, המשיב 1 הצהיר במסגרת תשובתו לבקשה לעיכוב ביצוע שהוגשה לבית המשפט קמא כי כספי המימוש יופקדו בחשבון נאמנות ולא יחולקו לנושים עד למתן פסק דין בערעור. בדרך זו מוסר חששו האחרון של המבקש. לבסוף, אין גם לקבל את טענת המבקש כי ייגרמו לו נזקים בלתי הפיכים כתוצאה ממכירת המגרש במימוש מהיר במחיר המגיע כדי מחצית משוויו הריאלי. שכן מכירת המגרש כפופה לאישור של בית המשפט של פשיטת רגל. המקום להעלות טענה זו הוא במסגרת דיון בבקשה לאישור מכירת המגרש – בקשה שהוגשה לבית המשפט קמא ושטרם ניתנה בה החלטה.

הבקשה נדחית אפוא. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.