החלטה4 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"א 4729/00 העדה האוונגלית אפיסקופלית נ. ג'ורג'ית ניקולא

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · סעד זמני בערעור על מחיקת תביעה על הסףבקשה לסעד זמני בערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שמחקה תביעה על הסף

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון נעתר לבקשה למתן סעד זמני בערעור על מחיקת תביעה על הסף, והותיר בתוקף צו מניעה זמני על חלק מהמקרקעין עד להכרעה בערעור. נקבע כי בבקשה לסעד זמני בערעור ניתן לפנות ישירות לערכאת הערעור, וכי יש לבחון סיכויי ערעור ומאזן נוחות ונזקים. הצו הותנה בהגשת ערבויות.

העובדות

המבקשת תבעה סעד הצהרתי בדבר זכויותיה בחלק מהמקרקעין והתובענה הוגשה בבית המשפט המחוזי. בית משפט קמא הטיל עיקול זמני על חלק מהמקרקעין, ובהמשך מחק את התביעה על הסף בשל חוסר בהירות לגבי מעמדה וכשרותה של המבקשת. המבקשת ערערה על מחיקת התביעה וביקשה להותיר את העיקול בעינו עד להכרעה בערעור.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להותיר בעינו עיקול זמני שפקע עם מחיקת התביעה על הסף עד להכרעה בערעור?
  2. 2.מהם התנאים למתן סעד זמני בערעור לאחר מחיקת התביעה על הסף?

הלכות

  1. 1

    סעד זמני בערעור אינו ענין הניתן דרך שגרה, ועל המבקש הנטל להראות שסיכויי הערעור טובים ושמאזן הנוחות והנזק נוטה לטובתו.

    ״סעד זמני בערעור אינו ענין הניתן דרך שגרה, ועל המבקש הנטל להראות כי חרף מתן החלטה נגדו בערכאה דלמטה״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    בבקשה לסעד זמני בערעור ניתן לפנות ישירות לבית משפט של ערעור לאחר הגשת הערעור, ואין צורך לפנות תחילה לערכאה שנתנה את ההחלטה כבבקשה לעיכוב ביצוע.

    ״בעוד שבמסגרת התקנה האחרונה יש לפנות ראשית לערכאה שנתנה את ההחלטה, הרי בבקשה לסעד זמני בערעור ניתן לפנות ישירות לבית משפט של ערעור״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • סעד זמני בערעור
  • מחיקה על הסף
  • עיקול זמני
  • צו מניעה זמני
  • סיכויי הערעור
  • מאזן הנוחות והנזק
  • עיכוב ביצוע
  • ערבות עצמית

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים

ע"א 4729/00

בפני: כבוד

השופטת א' פרוקצ'יה

המבקשת

:

העדה

האוונגלית אפיסקופלית

נגד

המשיבים

:

1.

ג'ורג'ית ניקולא

2.

ואסף יוסף לחאם

3.

אלביר יוסף לחאם

4.

רמזי יוסף לחאם

5.

כאמל יוסף לחאם

6.

יורשי המנוחה יוסרה ואסף לחאם ז"ל

7.

מישיל ואסף לחאם

החלטה

1.לפני בקשה להורות על עיכוב ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת בת.א. 631/98 (כב' השופט ממן) מיום 18/5/00 (להלן - "ההחלטה") והותרה בעינו של עיקול זמני שהוטל על ידי בית משפט קמא ביום 12/5/98 על המקרקעין הידועים כחלקה 7 בגוש 16561 בנצרת (להלן - "המקרקעין") וזאת עד להכרעה בערעור שהוגש על ההחלטה.

2.לבית המשפט המחוזי בנצרת הוגשה תביעה בה תבעה המבקשת סעד הצהרתי כנגד המשיבים בדבר זכויותיה בחלק מן המקרקעין. במסגרת תביעה זו, נעתר בית משפט קמא לבקשת המבקשת והטיל עיקול זמני על חלק מן המקרקעין להבטחת זכויות המבקשת באם תזכה התביעה.

3.ביום 18/5/00 מחק בית משפט קמא את תביעת המבקשת על הסף מהטעם הנעוץ ב-

"העדר בהירות בעניין שמה, מעמדה וכשרותה של מי שמתיימרת להיות המבקשת בהליך זה, ובהעדר כל הסבר מתקבל על הדעת לשמות אחרים שניתנו לה, ובהעדר טיעון ראוי בענין היחסים המשפטיים והעיסקיים בין "התובעת" ובין אותם גופים, ..." (עמ' 9 להחלטה).

המבקשת הגישה ערעור על החלטה זו והיא מבקשת, ביסודו של דבר, להותיר בעינו את העיקול הזמני שהוטל בערכאת קמא להבטחת זכויותיה במקרקעין באם ערעורה יתקבל.

4.המשיבים מתנגדים לבקשה ממכלול נימוקים שאלה עיקריהם: היה על המבקשת לפנות תחילה לבית משפט קמא בבקשת עיכוב ביצוע - דבר שלא עשתה - ולא לפנות לראשונה לבית משפט של ערעור; לא הונחה כל תשתית לטיעון כי סיכויי הערעור טובים ואף לא הוגש תצהיר בהקשר לכך; לגופם של דברים סיכויי הערעור וסיכויי התביעה לגופה קלושים הם; במאזן הנזקים והנוחות יש להעדיף את עניינם של המשיבים, במיוחד לאחר שניתנה החלטה המוחקת את התביעה על הסף - עובדה המטילה על המבקשת נטל מיוחד לשכנע בדבר נחיצות הסעד הזמני - נטל אותו לא הסירה.

5.נתתי דעתי לטיעוני הצדדים ובאתי לידי מסקנה כי ראוי להיעתר לבקשת המבקשת וליתן סעד זמני לתקופת הערעור במסגרת תקנה 471 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד1984- וזאת מהטעמים הבאים:

(א) ענייננו בתביעה שנמחקה על הסף ובעקבותיה פקע צו העיקול הזמני שהוצא על ידי בית משפט קמא. (השווה תקנה 373(3) לתקנות סדר הדין האזרחי). יוצא, איפוא, כי אין מדובר כאן בבקשה לעיכוב ביצוע החלטה משזו לא הטילה חובת ביצוע כלשהי שניתן לעכבה. ענין לנו בבקשה לסעד זמני לתקופת ערעור אשר תכליתה להבטיח את זכויות המבקשת במקרקעין אם תזכה בערעור. יוצא, איפוא, כי אנו מצויים בגידרה של תקנה 471 לתקנות סדר הדין ולא במסגרת תקנה 468, שעניינה בקשה לעיכוב ביצוע החלטה שנלווה לה פן אופרטיבי לביצוע. בעוד שבמסגרת התקנה האחרונה יש לפנות ראשית לערכאה שנתנה את ההחלטה, הרי בבקשה לסעד זמני בערעור ניתן לפנות ישירות לבית משפט של ערעור לאחר הגשת הערעור כפי שהדבר נעשה כאן. (תקנה 471(ג); וכן בש"א 243/88 בסיליוס נ' מחמוד , פד"י מב(3) 208). בש"א 2966/96 בן עטיה נ' עיריית תל-אביב-יפו , פד"י נ(1) 668,671).

(ב) משצווי העיקולים שניתנו בבית משפט קמא פקעו עם מתן ההחלטה המוחקת את התביעה יש לבחון באם לגופם של דברים ראוי ליתן סעד זמני חדש בשלב הערעור. סעד זמני בערעור אינו ענין הניתן דרך שגרה, ועל המבקש הנטל להראות כי חרף מתן החלטה נגדו בערכאה דלמטה, מתקיימים שני תנאים: האחד - סיכויי הערעור שהגיש טובים; והשני - במאזן הנוחות והנזק ידו על העליונה במובן זה שיקשה להחזיר את מצב הדברים לקדמותו באם יזכה בסופו של דבר בערעור, ולפיכך יש להעדיף את עניינו על פני זה של המשיב.

(ג) בענייננו, יישומם של מבחנים אלה הלכה למעשה מביא למסקנה הבאה: ערעור המבקשת אינו מתייחס לתביעה לגופה כי אם להחלטת מחיקה על הסף שיסודה בחוסר בהירות ביחס למעמדה וכשירותה להגיש את התביעה. אמנם המבקשת לא התייחסה בבקשתה בהרחבה לסיכויי הערעור שהגישה, אולם עיון בפרטי הערעור משקפים את טיעוניה בענין זה, ונראה מהם כי ראוי ליתן לה את יומה בערעור להעמיד את טיעוניה מבלי שסיכוייה לזכות בערעור ולאחר מכן לברר את התביעה לגופה ולממש את זכויותיה הקנייניות באם תזכה בה יסוכלו לפני מעשה.

ואשר למאזן הנוחות והנזקים: לפני שניתנה ההחלטה נשוא הערעור, סבר בית משפט קמא כי יש הצדקה למתן צו עיקול לטובת המבקשת על חלק מהמקרקעין. אמת הדבר כי עם מתן החלטת המחיקה על הסף נחלש מעמדה של המבקשת, בין היתר, גם לצורך קבלת סעד זמני בערעור. אולם מן הצד האחר, ההכרעה בתביעה היתה "מיקדמית" ולא לגופה, ועשוי להיות כי הכרעה זו תשונה בערעור. אם לא ינתן למבקשת סעד זמני אשר יבטיח את זכויותיה אם תזכה בערעור, כי אז עשויים הליכי הערעור ובירור התביעה לגופה להימצא הליכי-סרק באם הזכויות במקרקעין הנטענות על ידי המבקשת תועברנה בין לבין לצדדים שלישיים אשר ירכשו בהם קנין.

לאור האמור, נראה לי כי משיקולים מצטברים אלה יש להעניק למבקשת סעד זמני בערעור אשר יבטיח את האפקטיביות של ההליך המשפטי. (השווה ע"א 3397/00 נסים חביבה נ' רפי ונציה , תק' על 2000(2) 1853; ע"א 2398/97 איל נ' איל , פד"י נא(5) 608, 612, וכן בש"א 4459/94 סלמונוב נ' שרבני , פד"י מט(3) 479).

6.לאור האמור, אני מחליטה:

(א) מוצא בזה צו מניעה זמני האוסר על המשיבים או מי מהם לעשות פעולה משפטית כלשהי או עיסקה כלשהי ב- 18,000 חלקים מתוך 1,272,788 חלקים מהמקרקעין.

(ב) כניסתו לתוקף של צו זה מותנית בכך שהמבקשת תחתום על ערבות עצמית בלתי מוגבלת בסכום וכן תגיש שתי ערבויות צד ג' בלתי מוגבלות בסכום לכיסוי כל נזקי המשיבים העשויים להתהוות עקב מתן צו זה באם הערעור יידחה.

ניתנה היום,

כ"ג בתשרי תשס"א (22.10.00).

ש ו פ ט ת

העתק מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

00047290.

R03

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (5 תיקים)

מצוטט על ידי (15 מסמכים)

  • ע"א 2631/15הראל חברה לביטוח נ. נור מסאורההחלטה
  • ע"א 9060/11בנק לאומי לישראל בע"מ נ. עו"ד אייל ארנברג הנאמן על נכסי החייהחלטה
  • ע"א 4208/10משה משיח נ. פקיד שומה רמלההחלטה
  • ע"א 8588/10ורד כהן נ. ברוש אהרוניהחלטה
  • ע"א 7682/10אליהו שני נ. בנק מזרחי טפחות בע"מ(לשעבר בנק מזרחי המאוחד בע"החלטה
  • ע"א 589/10עיריית הוד השרון נ. ניר שיתופי - אגודה ארצית שיתופית להתיישבהחלטה
  • ע"א 1356/09בנק מזרחי-טפחות בע"מ נ. צוף יער בניין והשקעות בע"מהחלטה
  • ע"א 10297/06ינון רוזנבלום נ. תוסף קומפאונדס בע"מהחלטה
  • ע"א 735/07צמרות חברה לבניין נ. בנק מזרחי-טפחותהחלטה
  • ע"א 622/07ליאור שגב נ. פקיד שומה חולוןהחלטה
  • ע"א 1103/04רמי רוזנצוויג נ. מפרק גדרם שמנים בע"מ (בפירוק ובכינוס נכסים)החלטה
  • ע"א 10879/03עז' המנוח כץ משה ז"ל נ. בנק אגוד לישראל בע"מהחלטה
הצגת עוד 3
  • עע"מ 8689/03הממונה על העמדת מידע לציבור במשרד הבריאות , גב' ני נ. העמותההחלטה
  • ע"א 8226/03בנק איגוד לישראל בע"מ נ. עוד יוסף לילוףהחלטה
  • רע"א 4015/02אילן אוקו נ. יחיאל שמיהחלטה

הלכות

  1. 1סעד זמני בערעור אינו ענין הניתן דרך שגרה, ועל המבקש הנטל להראות שסיכויי הערעור טובים ושמאזן הנוחות והנזק נוטה לטובתו.
  2. 2בבקשה לסעד זמני בערעור ניתן לפנות ישירות לבית משפט של ערעור לאחר הגשת הערעור, ואין צורך לפנות תחילה לערכאה שנתנה את ההחלטה כבבקשה לעיכוב ביצוע.