ע"א 69/98 נהאד מחמד אסעד מחאג'נה נ. לביבה מחאג'נה

בפני בקשה להארכת מועד להגשת סיכומים ובקשה למחיקת הערעור מחמת אי הגשת הסיכומים במועד.

1.הערעור הוגש ביום 5.1.98. ביום 18.2.98 הופקדה בו ערבות. הליכי פישור שנוהלו בו לא צלחו וביום 7.10.99 הוצא צו לסיכומים. ביום 27.12.99 הגיש המערער (המערער היה מיוצג בבית המשפט המחוזי על ידי עורך דין שיצא בינתיים את הארץ. הערעור הוגש מלכתחילה על ידי המערער עצמו) בקשה בהסכמה להארכת המועד להגשת סיכומי המערער עד ליום 20.1.00. בקשה זו נענתה. ביום 4.1.00 פנה עורך הדין שמינה המערער בינתיים לבית המשפט העליון וביקש לצלם את תיק הערעור. נתגלעו קשיים בצילום המבוקש ולפיכך הגיש המערער (ביום 20.1.00) בקשה נוספת להארכת מועד עד לחלוף שבוע מן המועד בו יותר לו לצלם את התיק. דא עקא - בקשה זו (שהעתקה ואישור על משלוחה בפקסימיליה וקבלתה בבית המשפט העליון צורפו על ידי המבקש לבקשה שבפני) לא הגיעה, ככל הנראה ליעדה. לפיכך הגיש המשיב מס' 1 לערעור בקשה לדחיית הערעור עקב כך. ביום 28.2.00 הגיש המערער את סיכומיו בצירוף בקשה נוספת להארכת מועד. בבקשתו ציין בא כוח המערער כי בסופו של דבר עלה בידו לאתר את החומר הדרוש בארכיב בית המשפט המחוזי וכי העובדה שבא כוחו הקודם של המערער עזב את הארץ והמערער עצמו הוא אדם ידוע חולי המתקשה בתיפקוד ארכה מלאכת הכנת הסיכומים.

2.המועד להגשת סיכומים אינו קבוע בחיקוק. ככזה, אין הארכתו טעונה "טעם מיוחד" (וראו תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-). די בהסבר מתקבל על הדעת (וראו: י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995, בעריכת ד"ר ש' לוין) בעמ' 888). בענייננו הציג המערער מכלול הסברים המצדיקים את האיחור. העיקריים שבהם - הקושי באיתור החומר הנחוץ להכנת הסיכומים (הן עקב חילופי עורכי הדין ואי היכולת להיוועץ בעורך הדין הקודם והן עקב הקושי באיתור תיקי בית המשפט), מחלת המערער, העובדה שהמערער לא הזניח את חובותיו והגיש בקשות להארכת המועד בטרם חלוף המועד. זאת ועוד: המערער הגיש את ערעורו עוד בשנת 1998 ובכך הבהיר למשיבים כי אינו משלים עם פסק הדין נשוא הערעור. הוצאותיהם של המשיבים מובטחות זה מכבר. החריגה מן המועד (המוארך) שנקבע לא היתה משמעותית. בנסיבות אלו, לא הצביעו המשיבים על כל אינוטרס ממשי שלהם שייפגע עקב הארכת המועד (זולת האינטרס להסרת הערעור בלא דיון) - וראו: בש"א 3780/98 גיא רוזן נ' כפר הרי"ף , פ"ד נב (3) 625.

הבקשה להארכת מועד מתקבלת איפוא. ממילא בטל הצורך להידרש לבקשה לדחיית הערעור עקב אי הגשת סיכומי המערער במועד. המשיבים יגישו את סיכומיהם תוך שלושים יום ממועד המצאתה של החלטה זו. יתר הוראות הצו לסיכומים יעמדו בעינן.