פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א
7141/13
לפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
המערערת:
קונקטיב גרופ בע"מ
נ ג ד
המשיב:
שמעון דבוש
בקשה לפי פקודת בזיון בית משפט מיום 15.9.14
בשם המערערת:
עו"ד רם דקל; עו"ד
אוהד אנטמן
בשם המשיב:
עו"ד יאיר שפרן
החלטה
א.
ביום 3.11.13 הוגשה בקשת המערערת לעיכוב ביצוע פסק הדין אשר ניתן בבית המשפט המחוזי בתל אביב (השופטת ר' רונן ) מיום 23.7.13 בת"צ 30284-01-10 ות"צ 25252-12-11. בהחלטתי מיום 14.11.13 התקבלה הבקשה באופן חלקי, ונקבע כי המערערת תפקיד את הכסף שחויבה לשלם על-פי פסק הדין של בית המשפט המחוזי אצל בא כוח המשיב בנאמנות, עד למתן הכרעה בערעור; זאת למעט הוצאות משפט ושכר טרחה אשר הוחלט לא לעכב תשלומם.
ב.
ביום 15.9.14 הגיש המשיב בקשה לפי פקודת בזיון בית משפט. נטען, כי המערערת נמנעה מהעברת הסכומים האמורים לבא כוח המשיב, ואף לא שילמה את שכר הטרחה והוצאות המשפט. על כן, התבקש בית משפט זה לחייב את המערערת ובעליה בקיום ההחלטה, וזאת מכוח סעיף 6(1) לפקודת בזיון בית משפט. ביום 7.10.14 הוגשה תגובת המערערת. המערערת לא כפרה בכך שלא מילאה אחר החלטת עיכוב הביצוע, אולם ציינה כי מדובר היה בהחלטה מותנית – אם תחפוץ בעיכוב הביצוע תמלא אחר הוראות ההחלטה, ואם לאו – לא. מכאן, שעה שבחרה שלא לעכב את ביצוע פסק הדין, חשפה עצמה להליכי מימושו במלואם, אך לא להליך ביזיון כמבוקש.
ג.
אף שהתנהלות המערערת עד כה אומרת דרשני, בקשה לבזיון בית משפט אינה הדרך ההולמת לבירור טענות המשיב. בידי המשיב פסק דין לטובתו, ונוכח אי קיום הוראות ההחלטה לעיכוב הביצוע, פסק הדין של בית המשפט המחוזי מיום 23.7.14 אינו מעוכב ועל פניו הוא משפטית בר מימוש בהוצאה לפועל. מן הבקשה למדתי כי היתה פניה להוצאה לפועל שעד כה לא נסתייעה, ואולם – כאמור – היה בידי המערערת לחזור בה מבקשה העיכוב. חוששני כי אין בידי איפוא להיעתר לבקשה זו. בנסיבות, לא יעשה צו להוצאות.
ש ו פ ט
ניתנה היום, י"ג בתשרי התשע"ה (7.10.2014).