ע"א 8753/11 פרמהלייף בע"מ נ. קרד-גרד השרדות מדעית

1.

לפניי שתי בקשות שהגישה המשיבה קרד-גרד השרדות מדעית בע"מ (להלן: קרד-גרד ): הבקשה האחת נוגעת לע"א 8753/11 ובמסגרתה עותרת קרד-גרד למחיקתו של מר רזאל כמערער ולרישומו כמשיב פורמאלי. הבקשה השנייה נוגעת לע"א 8934/11 ועניינה מחיקת הערעור שהוגש מטעם מר רזאל מן הטעם שהודעת-הערעור אינה כוללת נימוקי ערעור כדין.

2.

בחנתי את בקשותיה של קרד-גרד אל-מוּל תגובת המערערות בע"א 8753/11 (להלן גם: המערערות ) ותגובתו של המערער בע"א 8934/11 (להלן גם: מר רזאל ) המתנגדים לבקשות. עמדתי היא כי טענותיה של קרד-גרד לגבי הכשלים שנפלו בהתנהלותם הדיונית של המערערות ומר רזאל בשני ההליכים שבכותרת, בדין יסודן.

3.

בכל הנוגע לע"א 8753/11 - המערערות בהליך הנ"ל נטלו לעצמן את החירות לצרף את מר רזאל כמערער בפתח הודעת הערעור מטעמן, ללא היתר של בית-המשפט לכך. בכך פעלו המערערות שלא כדין. ראשית , בעת הגשת הודעת הערעור מטעמן ביום 27.11.2011, טרם ניתנה החלטתי מיום 1.12.2011 במסגרתה נעתרתי לבקשתו של מר רזאל להארכת מועד להגשת ערעור מטעמו. בנסיבות אלה, לא היו רשאיות המערערות לציין את מר רזאל כמערער בפתח הודעת-הערעור מטעמן, באופן שלמעשה עקף את הצורך בקבלת אורכה על-ידי מר רזאל להגשת ערעור מטעמו (ראו והשוו: ע"א 8198/09 סיגד חב' להשקעות ובנין בע"מ נ' קרני (לא פורסם, 21.2.2011)). אמת, המערערות ציינו בכתב-הערעור כי טרם נתקבלה החלטה בבקשתו של מר רזאל לקבלת אורכה להגשת ערעור, וכי המערערות "ינהגו לגביו בהתאם להחלטת ביהמ"ש הנכבד בבקשתו". עם זאת, אין בכך כדי לרפא את הפגם שנפל בהודעת-הערעור בעת הגשתה, עת צוין מר רזאל בפתח הודעת הערעור כמערער, בלא שניתנה לו אורכה להגשת ערעור. שנית , מר רזאל עתר לאורכה להגשת ערעור מטעמו, במועד מאוחר יותר ובנפרד מבקשת האורכה להגשת ערעור שהוגשה בשעתו על-ידי המערערות. האורכה שניתנה למר רזאל בסופה של דרך, היתה להגשת ערעור מטעמו (כך לפי בקשתו), ולא במאוחד עם המערערות (ראו: בש"א 7242/11 והחלטותיי שם מיום 1.12.2011 ומיום 12.12.2011). בנסיבות אלה, אף לאחר שכבר ניתנה למר רזאל אורכה להגשת ערעור, היה על המערערות להגיש בקשה מתאימה לבית-המשפט ככל שברצונן להגיש ערעור במשותף עם מר רזאל, תוך צירופו כמערער בע"א 8753/11. בקשה כאמור לא הוגשה בשום שלב.

4.

אשר לע"א 8934/11 שהוגש מטעמו של מר רזאל – עיון בהודעת הערעור מעלה כי היא משתרעת על-פני שני עמודים. הודעת הערעור כוללת רשימת כשלים שנפלו לשיטת המערער בהחלטותיו של בית-המשפט המחוזי והסעדים המתבקשים עקב כך. אשר לנימוקי הערעור – מפנה הודעת הערעור של מר רזאל לנימוקים שפורטו בהודעת הערעור מטעמן של המערערות בע"א 8753/11, תוך בקשה לראות בהודעת-הערעור של המערערות בע"א 8753/11 "כחלק בלתי נפרד" מערעורו של מר רזאל. יודגש כי הודעת הערעור של מר רזאל אינה מפרטת נימוקים כלשהם משל עצמה, אלא נסמכת כל-כולה על נימוקי הערעור כפי שפורטו במסגרת ע"א 8753/11. התנהלות זו מנוגדת להוראות-הדין החלות על העניין. בהתאם לתקנות 413 ו- 414 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות ), כתב ערעור חייב לכלול נימוקי ערעור ולפרטם בצורה תמציתית. תקנה 415 לתקנות הנ"ל מוסיפה וקובעת כי מערער לא יוכל להעלות נימוקי התנגדות שלא פורשו בכתב הערעור, אלא ברשות בית-המשפט. לשם השלמת התמונה, יצוין כי תקנה 416 קובעת מקרה חריג, בו יוזם ההליך פטוּר מהגשת נימוקי ערעור. המקרה דנן אינו נכלל בגדרו של אותו חריג. על רקע כל אלה, כבר נקבע בפסיקתנו כי בהליכים אזרחיים אין להגיש לבית-המשפט הודעת ערעור "פורמאלית", ללא נימוקים (ראו: שווקי נ' משרד הפנים (לא פורסם, 27.9.2011)). מכל מקום, ברי כי כתב-ערעור שהוגש ללא נימוקים מהווה כתב-ערעור פגוּם, והוא משוּל למעטפת ריקה ללא תוכן מהותי (ראו והשוו: על"ע 17/88 בר-חן נ' הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בירושלים , פ"ד מב(4) 658 (1989)).

הודעת ערעור המפנה באופן לאקוני וגורף לנימוקים שפורטו בגדרו של ערעור אחר, אף היא אינה מקיימת את הוראות-הדין. אין היא עומדת על רגליה-שלה, ואין בה כדי למלא כראוי אחר החובה לפרט באופן תמציתי את נימוקי הערעור. זאת ועוד; יש ממש בטענתה של קרד-גרד לפיה בהתאם לתקנה 419 לתקנות, מר רזאל כלל לא היה רשאי לצרף כנספח לכתב-הערעור שהוגש מטעמו, את הודעת-הערעור של המערערות בע"א 8735/11, שכן הודעת-הערעור האמורה אינה נכללת בין המסמכים שניתן לצרפם לכתב ערעור. ממילא לא יכול היה מר רזאל להתבסס על נימוקי הערעור שפורטו במסגרת אותה הודעת-ערעור.

המסקנה המתבקשת, אפוא, היא כי הודעת הערעור שהוגשה על-ידי מר רזאל לוקה בפגמים מהותיים, והיא אינה יכולה להיוותר במתכונתה הנוכחית. יחד עם זאת, מחיקת ההליך על הסף כפי שביקשה קרד-גרד מהווה צעד דרסטי. נראה כי הפתרון המידתי בנסיבות העניין - ככל שמר רזאל יעמוד על קיומו של ערעור עצמאי ונפרד מטעמו - הוא להורות על תיקונו של כתב-הערעור.

5.

לצד מכלול הפגמים עליהם עמדתי, קיים כשל נוסף הנעוץ ביחס שבין שני הערעורים. הותרת שני ההליכים שבכותרת במתכונתם הנוכחית כפי שביקשו המערערות ומר רזאל, תוביל לתוצאה לפיה על-אף שמר רזאל הגיש ערעור נפרד מטעמו (ע"א 8934/11), הוא יהווה מערער גם בע"א 8753/11. תוצאה זו משמעותה כפל מיותר, שכן בהזדמנות אחרת כבר ציינתי כי "קיימת זיקה הדוקה עד כדי זהוּת בין הערעורים" (ראו: פיסקה 3 להחלטתי מיום 12.12.2011 בבש"א 7242/11).

6.

הנה כי כן, בהודעות-הערעור שהוגשו בשני ההליכים שבכותרת נפלו פגמים ממשיים, באופן שלא ניתן להותירן על-כנן במתכונתן הנוכחית. בנסיבות העניין, קיימות שתי אפשרויות להסרת הכשלים: האפשרות האחת , היא להותיר את ערעורו של מר רזאל (ע"א 8934/11) כערעור עצמאי ונפרד ככל שמר רזאל מעוניין בכך, ולהורות על תיקון הודעת הערעור מטעמו כך שתכלול נימוקי ערעור ערוכים כדין. במקביל, יימחק מר רזאל כמערער בע"א 8753/11 ויהפוך למשיב פורמאלי באותו הליך. האפשרות השנייה , היא להתיר בדיעבד את צירופו של מר רזאל כמערער במסגרת ע"א 8934/11 ככל שתוגש בקשה מתאימה לכך, וכן להורות על מחיקת ערעורו העצמאי של מר רזאל (ע"א 8934/11).

המערערות בע"א 8753/11 ומר רזאל (המערער בע"א 8934/11) יודיעו תוך 5 ימים מעת המצאת החלטה זו באיזו משתי דרכי-ההילוך המוצעות ברצונם לנקוט ויגישו בקשות מתאימות.

המערערות בע"א 8753/11 ומר רזאל (המערער בע"א 8934/11) יישאו בהוצאותיה של קרד-גרד בהליך זה בסך 2,500 ש"ח כל אחד (5,000 ש"ח בסך הכל).