ע"א 8753/11 פרמהלייף בע"מ נ. קרד-גרד השרדות מדעית

שני עניינים מונחים לפניי: האחד, בחינת הצורך בתיקון הודעת הערעור מטעם המערערות; והשני, בקשתו של מר רזאל להצטרף כמערער לערעור שבכותרת. אבחן סוגיות אלה לפי סדרן.

תיקון הודעת הערעור

1.

בפתח הדברים, ובהתייחס לנטען בפתח תגובת המערערות מיום 12.1.2012, יובהר כי בהתאם לסעיף 90 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 ובהתאם לתקנות 417 ו- 524 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, מוסמך רשם בית-המשפט להורות על תיקון כתב ערעור ככל הדבר נדרש. לפיכך, אין מקום לתמיהת המערערות מדוע התבקשה עמדתן בסוגית תיקון כתב-הערעור מטעמן.

2.

לגוף הדברים – סעיפים 70 עד 85 לכתב הערעור הנוכחי מטעם המערערות נכתבו בטרם ניתנה החלטת כב' השופטת פלפל מיום 18.12.2011. מתגובת המערערות לפניי עולה כי לאחר מתן ההחלטה האמורה, הן מקבלות כי בפסק-הדין המשלים נפסקה ריבית דולרית ולא שקלית בנוגע לסכומים הרלוונטיים, והן מעוניינות להשיג על כך. בנסיבות אלה, נחה דעתי כי אין מדובר בערעור על-תנאי ואף לא בערעור שעניינו פרשנות פסק-דין כשאלה עיקרית, וכי בידי המערערות נתונה זכות ערעור בסוגיה האמורה. יחד עם זאת, כתב הערעור הקיים בתיק מנוסח באופן הממתין להכרעת כב' השופטת פלפל (שבינתיים ניתנה), ומתבסס על פרשנות המערערות לפסק-הדין עובר למתן ההחלטה האמורה. נדרש, אפוא, תיקון סעיפים 70 עד 85 לכתב הערעור, באופן שהדברים יוצגו ביתר בהירות תוך התייחסות להתפתחויות בהליך.

3.

כאן המקום להעיר כי הודעת הערעור מופנית לא רק כנגד פסק-הדין החלקי מיום 27.11.2006 ופסק-הדין המשלים מיום 18.7.2011, אלא גם כנגד החלטת כב' הרשם ברנר מיום 24.10.2011. בתגובת המערערות המונחת לפניי הן מוסיפות וטוענות כי הודעת הערעור מופנית גם כנגד הפסיקתא מיום 27.10.2011 בנוגע לפסק-הדין המשלים (יצוין כי הפסיקתא האמורה לא צורפה להודעת הערעור). דא עקא, החלטת כב' הרשם ברנר מיום 24.10.2011 היא בגדר "החלטה אחרת" שניתנה לאחר מתן פסקי-הדין נשוא הערעור שבכותרת, ולפיכך הערעור בעניינה טעון רשות. אשר לפסיקתא המתייחסת לפסק-הדין המשלים (במובחן מפסק-הדין החלקי) - הרי היא מהווה פסיקתא משקפת באופייה, כפי שצוין בהחלטת כב' הרשם ברנר מיום 27.10.2011. לפיכך, הערעור על הפסיקתא ועל ההחלטה מיום 27.10.2011 שניתנה בעניינה, אף הוא טעון רשות (ראו: ע"א 3832/10 מיטרני נ' מחלוף , פיסקה 10 (לא פורסם, 10.8.2010)). המסקנה המתבקשת היא כי המערערות רשאיות לציין את דבר מתן ההחלטות האמורות (ואף את החלטתה המאוחרת יותר של כב' השופטת פלפל) במסגרת הודעת הערעור מטעמן, אולם ערעורן אינו יכול להיות מופנה כנגד החלטות אלה, באשר דרך ההשגה המתאימה בעניינן היא באמצעות בקשת רשות ערעור.

על המערערות להגיש, אפוא, הודעת ערעור מתוקנת מטעמן, באופן התואם את האמור בפסקאות 2-3.

בקשת מר רזאל להצטרף כמערער להליך שבכותרת

4.

הרקע לבקשה זו הובא בפירוט בהחלטתי מיום 25.12.2011 ואינני רואה לחזור על הדברים.

בהתחשב בכך שמר רזאל קיבל אורכה להגשת ערעור מטעמו בהחלטותיי מיום 1.12.2011 ומיום 12.12.2011 בבש"א 7242/11; בשים לב לכך שמר רזאל ביקש למחוק את הערעור העצמאי שהוגש מטעמו (ע"א 8934/11) ולהצטרף כמערער לערעור שבכותרת, תוך הסכמה מלאה לנימוקי הערעור; וכן בהתחשב בשלב המקדמי בו מצוי ההליך; אני רואה להתיר (בדיעבד) את צירופו של מר רזאל כמערער מס' 3 בהליך שבכותרת, בהסכמתן של המערערות 1-2.

5.

סוף דבר; המערערות 1-2 תגשנה הודעת ערעור מתוקנת תוך 7 ימים מעת המצאת החלטה זו, בהתאם לאמור בפסקאות 2-4. אין צו להוצאות בהליך זה.

המזכירות תוציא את הודעת הערעור המקורית מתיקי השופטים ותתייק אותה בתיק העזר. עוד תדאג המזכירות לתיוק החלטתי זו וכן החלטתי מיום 25.12.2011 בתיקי השופטים.