ע"א 8776/15 איילון חברה לביטוח בע"מ נ. מליבו חברה לבנייה בע"מ

בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופט א' שוורץ ) מיום 3.11.2015, בגדרו חויבה המבקשת בתשלום תקבולי ביטוח למשיבה. על-פי פסיקתא מיום 24.11.2015 על המבקשת לשלם למשיבה סך כולל של 9,356,200 ש"ח וזאת עד ליום 10.1.2016.

רקע

1.

המבקשת (להלן: איילון ) היתה המבטחת של פרויקט לבניית מעבר תת קרקעי בעיר עכו. המשיבה (להלן: מליבו ) היתה הקבלן שנבחר לבצע את העבודות בפרויקט. במהלך ביצוע העבודות, הוצף הפרויקט במי תהום. מליבו פעלה להשפלת מי התהום ולתיקון הנזקים שנגרמו, אך מספר חודשים לאחר מכן מי תהום הציפו שוב את הפרויקט, ולמליבו נדרש פרק זמן כדי לווסת שוב את גובה מי התהום ולתקן את הנזקים שנגרמו מההצפה. כתוצאה נגרם גם עיכוב במסירת הפרויקט למזמינה. דרישתה של מליבו מאיילון לתשלום תגמולי ביטוח נדחתה, ועל כן הגישה מליבו תביעה שבה עתרה כי איילון תחויב בתשלום תגמולי הביטוח.

2.

בפסק דין מנומק ומפורט התקבלה, בחלקה העיקרי, תביעתה של מליבו. בפסק דינו נדרש בית משפט קמא לפרשנות פוליסת הביטוח כדי לקבוע אם אירוע הצפת הפרויקט אכן נכלל בגדר המקרים של "אבדן או נזק פיזיים פתאומיים ובלתי צפויים" אשר נכללו בפוליסה, והשיב על כך בחיוב. בית משפט קמא קבע גם, כי בקרות האירועים פוליסת הביטוח היתה בתוקף. לבסוף דן בית המשפט בהיקף הנזקים שנגרמו למליבו כתוצאה מההצפות. כאמור, בסופו של יום קיבל בית משפט קמא את חלקה העיקרי של תביעתה של מליבו וקבע כי על איילון לשלם למליבו תגמולי ביטוח בסך של 8,226,439 ש"ח (סכום הכולל ריבית והצמדה וכן את ניכוי ההשתתפות העצמית של מליבו) וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך של 1,129,761 ש"ח - ובסך הכל 9,356,200 ש"ח.

טענות הצדדים

3.

כלפי פסק דינו של בית משפט קמא הגישה איילון ערעור ובצדו בקשה לעיכוב ביצוע. יצוין, כי בקשת איילון לעיכוב ביצוע לא כללה בקשה לסעד זמני במעמד צד אחד, ואכן צו כזה לא ניתן בהחלטתי מיום 27.12.2015, שבגדרה הוריתי למליבו להגיש תשובה לבקשה עד ליום 7.1.2016. על אף האמור, ביום 6.1.2016, קרי, יום לפני המועד שנקבע להגשת תשובתה של מליבו, הגישה איילון "בקשה דחופה לעיכוב ביצוע זמני". בקשה זו נדחתה עוד באותו יום מהטעמים שפורטו בה.

4.

עיקר הבקשה מוקדש לטענותיה של איילון באשר לסיכויי הערעור. לטענת איילון סיכויי הערעור גבוהים וכי בערעורה יש השגות "כבדות משקל" כלפי מרבית קביעותיו של בית משפט קמא. איילון חולקת על הפרשנות שניתנה בפסק הדין לפוליסת הביטוח ולטיבו הביטוחי של אירוע ההצפה. לאיילון גם טענות כלפי חוות דעת מומחים שאימץ בית משפט קמא ולקביעותיו באשר לחלקה של מליבו בגרימת הנזק. באשר למאזן הנוחות נטען כי זה נוטה לטובת איילון מאחר שישנם "שיעבודים שוטפים על כל רכושה וכספיה של המשיבה [מליבו]". איילון טוענת כי ככל שמליבו תכנס להליכי חדלות פרעון, ובמידה שערעורה יתקבל, היא תתקשה להיפרע ממליבו, שכן זכותה תדחה מפני הנושים המובטחים ובעלי השעבודים. עוד נאמר, כי הכנסות מליבו מהפרויקט וכל "הזכויות" הנלוות אליו משועבדות לטובת בנק איגוד, כך שקיים סיכון שתגמולי הביטוח שישולמו ימומשו, והדבר יקשה עליה להיפרע ממליבו, ככל שערעורה יתקבל. עוד טוענת איילון, כי למליבו התחייבות כספית משמעותית כלפי בעל מקצוע שביצע עבורה עבודה בפרויקט וקיים חשש שאם התשלום יועבר אליו, הדבר יקשה על איילון לגבות את הסכום בחזרה. לבסוף עומדת איילון על הסכום הגבוה שנפסק לחובתה שיש בו כשלעצמו כדי להטות את מאזן הנוחות לטובתה.

5.

מליבו טוענת כי דין הבקשה להידחות. לטענת מליבו, אין ממש בטענות איילון באשר למאזן הנוחות וכי איילון "מטעה בכל הנוגע לזהותה של המשיבה בתיק זה". מליבו טוענת כי חלק מבקשתה של איילון מתייחס לחברת "מליבו ישראל בע"מ" שאינה צד לתיק זה, שכן המשיבה היא חברת "מליבו בנייה בע"מ" שלה מחזור כספי של מאות מיליוני ש"ח, והיא חברה בת של חברה ציבורית בשם "אורתם סהר הנדסה בע"מ", שהיא בעלת הכנסות העולות על מיליארד ש"ח לשנה. מליבו מבהירה בתשובתה כי כספי הביטוח ישולמו איפוא ל"מליבו בנייה בע"מ" ובאשר אליה לא הצביעה איילון על נתונים המלמדים על כך שאיילון תתקשה להיפרע ממנה, במידת הצורך. לטענת מליבו העובדה שיש על נכסיה שיעובדים מסוימים איננה יוצאת דופן כאשר מדובר בחברה מסחרית המקיימת פעילות עסקית בהיקפים משמעותיים. מליבו טוענת גם שסיכויי הערעור נמוכים נוכח פסק דינו המנומק של בית משפט קמא.

דיון והכרעה

6.

לאחר העיון באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל באופן חלקי, כפי שיפורט להלן בפסקה 10.

7.

איילון ומליבו פירטו בבקשותיהם את הכללים וההלכות הנוהגות ביחס לבקשות לעיכוב ביצוע. אכן, על-פי תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 עצם הגשת ערעור על פסק דין אינה מעכבת את ביצועו. בעל הדין המבקש את עיכוב הביצוע נדרש להוכיח כי מתקיימים בעניינו שני תנאים: כי לערעורו סיכויים טובים להתקבל וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו. בין תנאים אלה מתקיימת מעין מקבילית כוחות, כך שככל שמאזן הנוחות נוטה במובהק לעבר אחד מבעלי הדין ניתן יהיה להקל בדרישת סיכויי הערעור, ולהיפך.

לצד זאת, יש לזכור כי בענייננו מדובר בפסק דין כספי, ועל כן הנטל על איילון להוכיח כי מאזן הנוחות נוטה לטובתה הוא נטל כבד, מאחר ש"לא אמור להיות קושי להחזיר את המצב לקדמותו אם תשונה תוצאת הפסק" (ע"א 7134/13 עיריית סחנין נ' בני עאדל ג'באלי בע"מ (18.11.2014)). לאחר העיון, סבורני כי איילון עמדה בנטל זה באופן חלקי בלבד ועל כן לא ראיתי להיעתר לבקשה במלואה.

8.

כעולה מתשובתה של מליבו לבקשה, חלק מהטענות שהעלתה איילון כדי לתמוך בטענותיה באשר למאזן הנוחות כלל אינן רלבנטיות למשיבה שבפנינו. עם זאת, חלק מטענותיה של איילון באשר למצבת נכסיה של מליבו לא נסתרו בתשובתה של האחרונה. כלומר, אף אם אין להסיק, כטענתה של מליבו, על מצבה הכלכלי מכך שרשומים על נכסיה שעבודים מסוימים, שכן הדבר מקובל במהלך העסקים הרגיל של חברות מסוגה, לא ניתן לחלוק כי הדבר עלול, בנסיבות מסוימות, להקשות על השבת המצב לקדמותו ככל שערעורה של איילון יתקבל. לצד זאת, אין בידי לקבל את טענתה של איילון, כי יש בגובה סכום הפיצוי, כשלעצמו, להטות את מאזן הנוחות לטובתה. תחילה, איילון לא טענה כי תתקשה להעביר סכום זה או כי העברתו תפגע באיתנותה הכלכלית. שנית, כל שנטען בבקשה הוא כי בנסיבות מסוימות (למשל, אם מליבו תקלע להליכי חדלות פירעון), וככל שערעורה יתקבל, תתקשה איילון להיפרע ממליבו, ולא עלתה טענה כי מצבה הכלכלי הנוכחי של מליבו עלול ליצור קושי בהשבת המצב לקדמותו ככל שערעורה של איילון יתקבל.

9.

באשר לסיכויי הערעור, נראה כי בשלב זה ולצורך הכרעה בבקשה דנא, די אם אומר כי אף שאיני סבור כי סיכויי הערעור הם "גבוהים" נראה כי גם לא ניתן לבטלם. אמנם חלק מקביעות בית משפט קמא הן קביעות עובדתיות שהתבססו, בין היתר, על התרשמותו ממומחים ועדים שונים שהופיעו בפניו, ובקביעות אלה ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב, אך לצד זאת יש גם לזכור כי קביעה משמעותית בו מבוססת על פרשנות משפטית שניתנה לתנייה המופיעה בפוליסה.

10.

סוף דבר: בקשתה של איילון מתקבלת חלקית בלבד - פסק דינו של בית משפט קמא יעוכב באופן שאיילון תעביר למליבו מחצית מהסכום שנפסק לחובתה בפסק דינו של בית משפט קמא במסגרת קביעתו באשר ל תגמולי הביטוח שנדרשה איילון לשלם למליבו. כלומר, לא יעוכבו כלל סכומי הוצאות המשפט ושכר הטרחה שנפסקו לחובת איילון.

אף שבקשתה של איילון התקבלה באופן חלקי, לא ראיתי לעשות במקרה דנא צו להוצאות וזאת, בין היתר, בהתחשב בבקשה שהגישה איילון ביום 6.1.2016.