עע"מ 1413/16 יעקב הדני נ. רשם העמותות

1.בגדר הבקשה שלפניי עותר המבקש, אשר לא היה צד להליך בערכאה דלמטה, להצטרף כמשיב לערעור. יצוין, כי הבקשה הועברה לטיפולי לפני כשבוע ימים.

2.הערעור מופנה כנגד פסק דין של בית המשפט לעניינים מינהליים מיום 19.1.2016 (עת"מ 56545-12-14), הדוחה עתירה מטעם המערערים להורות לרשם העמותות לפעול לפירוקה של המשיבה 4, היא מכללה אשר נוסדה מכוח הסכם איחוד שנחתם בין שתי מכללות ללימודי הוראה - המשיבה 2 והמשיבה 3. יצוין, כי שני המערערים הינם חברי סגל במשיבה 2.

3.לטענת המבקש, הוא משמש כפרופסור מן המניין במשיבה 2 ובשנת הלימודים האחרונה הועסק על ידי המשיבה 4. לגישתו, יש בטענותיו כדי לתרום לדיון בערעור וזאת בפרט ביחס לתחומים האקדמיים עליהם הוא ממונה. עוד מציין המבקש, כי כתוצאה מן האיחוד "לא ברור למרצים מי המעסיק שלהם, לרבות המבקש" (סעיף 5 לבקשה). מן הבקשה עולה שבחודש אפריל 2016 זומן המבקש על ידי המשיבה 4 לשימוע טרם פיטורין. עוד משתמע, כי בבית הדין לעבודה מתנהל הליך משפטי ביחס להעסקתו של המבקש, אף שהדברים לא פורטו די הצורך. בבקשה צוין כי המערערים מסכימים לצירוף המבקש, ואילו המשיבים 1 ו-2 מתנגדים לו.

4.בחנתי את הבקשה על רקע אמות המידה החלות בכל הנוגע לצירוף משיב בשלב הערעור, והגעתי לכלל מסקנה כי אין מקום להיעתר לה.

5.בהתאם להוראת תקנה 425 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, מוסמכת ערכאת הערעור להורות על צירופו של משיב אשר לא היה בעל דין בערכאה הקודמת. בחינת בקשה לצירוף משיב בהליך הערעור נעשית על פי אמות מידה הידועות כ"מבחן המשולש": האם האדם שצירופו מתבקש עלול להיפגע באופן ישיר מתוצאות ההכרעה בערעור; האם ראוי שפסק הדין יכבול כמעשה בית דין את אותו אדם; והאם שיקולי יעילות וסדר דיוני תומכים בהצטרפות (בש"א 3973/91 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' קרנית - קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים , פ"ד מה(5) 457 (1991)). יודגש, כי הנטל להוכחת תנאים אלה מוטל על מבקש הצירוף (עע"ם 7926/06 אדרי-אל ישראל בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה גליל עליון , פיסקה 10 (24.6.2009)); וכי צירופו של בעל דין שלא היה צד להליך בערכאה הדיונית הוא חריג השמור אך לנסיבות המצדיקות זאת (למשל, רע"א 8565/10 עמאש נ' הועדה לתכנון ובניה השומרון , פיסקה 5 (3.5.2012)).

6.זאת ואף זאת: כאשר מתבקש צירופו של משיב שלא היה בעל דין בערכאה הקודמת מתעוררת, מטבע הדברים, השאלה מדוע לא התבקש צירופו בהליך שהתנהל לפני הערכאה הדיונית. כך, שהרי אדם שלא ראה צורך להצטרף להליך בעודו מתנהל בערכאה הדיונית, אף שידע על אודות קיומו, מצופה להסביר את אופן התנהלותו שעה שהוא עותר לצרפו כמשיב לראשונה בשלב הערעור ( ע"א 7757/12 דואד נ' רידר, פיסקה 6 (6.2.2014) ; ע"א 7162/13 הרפו נ' הרפו

(9.7.2014)). בהקשר זה נפסק כי "הטוען כי יש לו עניין ישיר בהליך משפטי, נדרש לפעול ללא שיהוי לצורך צירופו כבעל דין מרגע שנודע לו דבר ההליך, ולא להמתין ולכלכל צעדיו בהתאם להתפתחויות" (ע"א 7603/11 עולש מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ נ' שטילמן, פיסקה 3

(13.5.2012); עוד ראו, עע"מ 3055/13 ראש עיריית בני ברק נ' חורוזובסקי (27.10.2013)).

בענייננו, הבקשה אינה כוללת התייחסות ברורה לשאלת התקיימותם של איזה מן התנאים הנזכרים לעיל, וממילא לא ניתן לומר כי המבקש הרים את הנטל בעניין זה. מכל מקום, אפילו אניח לטובת המבקש כי אכן יש לו עניין ישיר בערעור, לא יהיה בכך כדי להועיל לו. כך, שכן לאור תפקידו ומעמדו של המבקש במשיבה 2 ובמשיבה 4, יש להניח שהיה מודע להליך בבית המשפט לעניינים מינהליים (אשר הוגש עוד בחודש דצמבר 2014 ואשר התנהל משך תקופה של למעלה משנה), ומכל מקום לא נטען אחרת. הבקשה אינה כוללת התייחסות כלשהי לשאלה מדוע לא עתר המבקש להצטרף להליך האמור, וסבורני כי בנסיבות העניין די בכך על מנת להצדיק את דחיית הבקשה להצטרף עתה להליך הערעור. אוסיף, בזהירות הראויה ובבחינת למעלה מן הצורך, כי עיון בבקשת הצירוף מעורר תהייה לגבי מידת התאמתן של הטענות אותן חפץ המבקש להעלות, להליך דנן.

סוף דבר, הבקשה נדחית.