עע"מ 6637/10 תשתיות נפט ואנרגיה בע"מ נ. עיריית חיפה

לפניי בקשה מטעם המערערת, שהוגשה בסמוך לאחר הגשת ההליך שבכותרת, אשר כותרתה היא: "בקשה לצירוף ראיות ולהעלאת הטענה כי פסק הדין הוצא בנסיבות המעלות חשד כבד למשוא פנים". בתגובתה, עותרת המשיבה למחיקת הבקשה על הסף. בנסיבות העניין, באתי למסקנה כי דין בקשת המשיבה להתקבל.

1.

בקשת המערערת מתייחסת לשתי קבוצות עיקריות של ראיות. הקבוצה האחת כוללת את תצהירו של מנהל הנכסים בנמל חיפה, מר פרלמן, בצירוף נספחים. המערערת אינה חולקת כי ראיות אלה לא היו בפני בית-המשפט קמא וכי תכליתן לבסס טענות עובדתיות. בהתאם להנחיה 1/92 להנחיות נשיאת בית-המשפט העליון ובהתאם להלכה הפסוקה, לא היה מקום לצרף ראיות אלה לבקשה להוספת ראיות חדשות לערעור, והמערערת מאשרת זאת בתגובתה. זאת ועוד; צודקת המשיבה בטענתה לפיה לא היה מקום כי המערערת תפרט באריכות במסגרת בקשתה את תוכן המסמכים הנדונים, תוך עקיפה לכאורה של האיסור על צירוף הראיות גופן טרם מתן החלטה בעניינן. ראוי היה להסתפק בתיאור עיקר מהותן של הראיות, בלא לצרפן ובלא להביא בהרחבה קטעים מתוכן (ראו: רע"א 6658/09 מולטילוק בע"מ נ' רב בריח

(08) תעשיות בע"מ , פס' 6 (לא פורסם, 12.1.2010)).

2.

אשר לקבוצת הראיות השנייה – מדובר במסמכים אשר לטענת המערערת מבססים ממצאים שהתגלו לאחר מתן פסק-הדין המחוזי, בנוגע "לקשרים משפחתיים ואחרים של חברי ועדת הערר עם עיריית חיפה ובעלי תפקידים בה, וכן ביחס לאופן הפסול של מינויים, כשרותם ופעולותיהם של חברי ועדת הערר" – כלשון המערערת. לפי הטענה, על-בסיס ממצאים אלה בכוונת המערערת לבקש את ביטול פסק-הדין המחוזי נשוא הערעור, באשר קביעותיו המשפטיות התבססו על קביעותיה של ועדת הערר.

מטיעוני המערערת עולה כי היא אינה חולקת על כך שטענתה בדבר החשש למשוא פנים בקרב חברי ועדת הערר וכן הראיות שלטענתה תומכות בכך, לא הובאו בפני בית-המשפט המחוזי. טענתה המרכזית של המערערת בהקשר זה היא כי מדובר בראיות המובאות כתמיכה ל"בקשה להעלאת טענת פסלות בשל חשש כבד למשוא פנים", ולפיכך אין צורך בבקשה לצירופן לערעור. אין בידיי לקבל טענה זו. המדובר בראיות שלא הובאו בפני בית-המשפט קמא ואשר תכליתן לשיטת המערערת עצמה היא לבסס טענות עובדתיות חדשות במסגרת תקיפת פסק-הדין המחוזי בהליך שבכותרת. בנסיבות אלה, צירופן של הראיות האמורות מחייב הגשת בקשה להוספת ראיות לערעור, בהתאם להסדרים החלים על העניין כאמור בפסקה 1 לעיל. יוער כי ככל שהמערערת סבורה כי קבלת הבקשה להוספת ראיות תצריך תיקון של הודעת הערעור, הרי היא רשאית להעלות טיעוניה לעניין זה במסגרת בקשתה. אדגיש כי אין בכך כדי להביע כל עמדה בדבר סיכוייה של בקשה כאמור להתקבל.

3.

אשר על כן, הבקשה מיום 15.9.2010 נמחקת בזאת. המערערת רשאית להגיש תוך 10 ימים מעת המצאת החלטה זו בקשה חדשה ערוכה כדין, תוך המצאתה למשיבה. המשיבה תגיש תגובתה לבקשה החדשה תוך 10 ימים מעת המצאה כאמור. הבקשה החדשה והתגובה לה יועברו על-ידי המזכירות לטיפולי. המבקשת תשלם למשיבה את הוצאות ההליך שלפניי בסך 3,000 ₪.

המזכירות תתייק החלטה זו בתיקי השופטים שיישבו בדין.