עע"מ 6637/10 תשתיות נפט ואנרגיה בע"מ נ. עיריית חיפה

1.

בית-המשפט לעניינים מנהליים בחיפה דחה בפסק-דינו עתירה מנהלית וערעור מנהלי שהגישה המערערת כנגד המשיבה (עיריית חיפה) לעניין החלה רטרואקטיבית של גביית מסי ארנונה. כנגד פסק-הדין האמור מופנה הערעור שבכותרת. לפניי בקשת המשיבה למחיקת הודעת הערעור על הסף, וזאת משני טעמים: הטעם האחד הוא כי הודעת הערעור חורגת מדרישת התמציתיות הקבועה בתקנה 414 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות ). והטעם השני הוא כי הודעת הערעור כוללת טענות חדשות המהוות הרחבה ושינוי חזית ביחס לנטען בבית-המשפט קמא. המערערת מתנגדת לבקשה.

2.

דין הבקשה להתקבל. תקנה 414 לתקנות קובעת כי "כתב הערעור יפרט בצורה תמציתית את נימוקי ההתנגדות להחלטה שעליה מערערים, שלא על דרך הוויכוח או הסיפור, ויציין כל נימוק במספר סידורי". תקנה 417 מקנה לבית-המשפט סמכות להורות על תיקון כתב הערעור בכל עת, בין היתר כדי למנוע הפרעה לדיון הוגן, סיבוך או השהייה. כבר נקבע בפסיקתו של בית-משפט זה כי נקודת המוצא הינה שבית-המשפט אינו "עורך-על" של כתבי הטענות, וכי לבעלי-הדין ולבאי-כוחם חירות לקבוע את מסגרת הדיון, מה ייטען וכיצד ייטען. עם זאת, חירות הטיעון אינה בלתי מוגבלת ובנסיבות מתאימות יש מקום להגבילה כדי להגן על אינטרסים חשובים אחרים, ובהם השוויון בין בעלי-הדין והאינטרס הפרטי והציבורי בניהול יעיל והוגן של ההליך השיפוטי (ראו: ע"א 1501/05 כהן נ' מנהל מס שבח תל-אביב (לא פורסם, 8.5.2005)).

3.

הודעת הערעור שהוגשה בהליך שבכותרת מונה 47 עמודים. עמודים 2 עד 13 להודעת הערעור נושאים את הכותרת "מבוא", ומפרטים את "נימוקי הערעור בתמצית" לאורך 10 עמודים. עמוד 14 נושא את הכותרת "תוכן עניינים". עמודים 15 עד 19 מפרטים "רקע עובדתי" וכן את "ההליכים הקודמים בתיק". בעמוד 19 נכתבה הכותרת "הערעור לגופו", ולאחריה הובאו נימוקי הערעור לפי כותרות. הטענות כתובות בפירוט רב, תוך הבאת ציטוטים מפסק-דינו של בית-המשפט לעניינים מנהליים, קטע סרוּק מתוך דו"ח כספי, ציטוטים נרחבים מתוך פרוטוקולי הדיונים, וכן הפניות רבות וציטוטים מתוך החקיקה והפסיקה. עמדתי על מבנה הודעת-הערעור כדי להבהיר כי היא נכתבה באריכות רבה שאינה לצורך. כך למשל, קיימת כפילות ניכרת בין "נימוקי הערעור בתמצית" שהובאו במסגרת פרק המבוא ומחזיקים כ- 10 עמודים, לבין נימוקי הערעור שפורטו בהרחבה בהמשך הודעת הערעור. זאת ועוד; הודעת הערעור מתעמקת בכל טענה וטענה, וכוללת מובאות, אסמכתאות וציטוטים נרחבים. על הודעת ערעור מסוג זה כבר נאמר בפסיקה כי היא הופכת להיות "גרסה מורחבת של סיכומים בכתב ולא כתב ערעור. בכך יש משום הפרה של עקרון השוויון בין בעלי הדין, והערמת קושי על בעל הדין שכנגד, כמו גם על בית המשפט, בניהול ההליך...יש להבחין בין טענה לבין פירוט טענה; בין השגה ובין פירוט השגה" (ע"א 1501/05 כהן הנ"ל, פס' 9; עוד ראו: ע"א 3263/00 מסיעי אריה שאשא בע"מ נ' עיריית חולון (לא פורסם, 17.9.2000)). לא נעלמה מעיניי טענת המערערת לפיה כתב הערעור תוקף את בסיס ההכרעה – הן של בית-המשפט קמא והן של ועדת הערר. אף-על-פי-כן, בהתחשב בנימוקים שפורטו לעיל, באתי למסקנה כי הודעת הערעור חרגה באופן משמעותי מדרישת התמציתיות ומהתכליות המונחות בבסיסה, ולפיכך לא ניתן להותירה על כנה.

4.

אשר לטענת המשיבה בדבר "הרחבת חזית" אסורה – כידוע, המדיניות הנוהגת היא להימנע מהתערבות מקדמית בתוכנם

המהותי של כתבי הטענות, באשר המחלוקות המהותיות בין הצדדים אמורות להתברר בפני הרכב השופטים שידון בערעור, וככלל אין להכריע בהן על דרך של מניעה מוקדמת של טיעונים. אינני רואה לחרוג ממדיניות זו במקרה דנן, בוודאי בנוגע לטענות שהצדדים חלוקים האם הן בגדר טענות חדשות בשלב הערעור, אם לאו. ברי כי למשיבה תהיה שמורה האפשרות להעלות טיעוניה בהקשר זה בכתב הסיכומים מטעמה ובהשלמת הטיעון בעל-פה בפני הרכב השופטים שיישב בדין.

לצד הדברים האמורים יוער כי ישנן טענות שהמערערת אישרה בתגובתה כי הן לא הועלו בהליכים קודמים בין הצדדים. גישת המערערת בהקשר זה היא כי אין פסול בהעלאת הטענות האמורות לראשונה בשלב הערעור, וזאת מטעמים שונים עליהם עמדה בתגובתה – כל טענה וטעמיה. לשיטת המערערת, על ערכאת הערעור להידרש לטענותיה החדשות מכוח הסמכות הקבועה בתקנה 462 לתקנות. יצוין כי בהודעת הערעור הצביעה המערערת באופן חלקי בלבד על הטענות שהיא מאשרת כי הן בגדר טענות חדשות שלא הועלו בהליכים קודמים. בנסיבות העניין, ונוכח היקף הטענות הנדונות, אני סבורה כי יש מקום לתקן את הודעת הערעור באופן שהמערערת תציין במפורש מה הן הטענות אשר אף לשיטתה הן בגדר טענות חדשות; בצירוף הטעמים אשר לגישת המערערת מצדיקים היזקקות לטענות אלה לראשונה בערכאת הערעור. זאת, על-מנת לתחום את גדרי המחלוקת ביתר בהירוּת, ולאפשר דיון יעיל והוגן בין בעלי-הדין בערעור (ראו: תקנה 417 לתקנות; לעניין היקף ההיזקקות לטענות חדשות בשלב הערעור, ראו: ע"א 742/88 א. בטחון אזרחי בע"מ נ' משרד הבריאות-מדינת ישראל , פ"ד מד(3) 593, 598 (1990); יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 818 (בעריכת שלמה לוין, מהדורה שביעית, 1995); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 650 (מהדורה עשירית, 2009); חמי בן-נון הערעור האזרחי 374-378 (2004)).

5.

אשר על כן, ונוכח מכלול הטעמים האמורים, כתב הערעור יוחזר לידי המערערת. בשים לב להיקף פסק-דינו של בית המשפט המחוזי, למהות המחלוקת, להליכים שהתנהלו בין הצדדים, וכן להודעת הערעור ולנימוקיה, תגיש המערערת כתב ערעור מתוקן בהיקף של עד 30 עמודים. כאמור, בכתב הערעור תציין המערערת מה הן הטענות אשר אף לשיטתה לא הועלו במסגרת ההליכים הקודמים בין הצדדים; ואת הטעמים אשר בעטים היא סבורה כי על בית-המשפט להידרש לטענות אלה לראשונה בשלב הערעור.

כתב הערעור המתוקן יוגש עד יום 9.1.2011 בשעה 10:00, ויתויק בתיקי השופטים, במקומו של כתב הערעור המקורי. המערערת תשא בהוצאות המשיב בגין ההליך שלפניי בסך 3,000 ש"ח. החלטה זו תישלח לצדדים ללא דיחוי באמצעות הפקסימיליה.