לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.
בית המשפט דחה בקשה להגשת ראיות נוספות לאחר מתן פסק הדין, מן הטעם שהבקשה עניינה למעשה בראיות נוספות ויש לדון בה במסגרת הבקשה לדיון נוסף שהגיש המבקש. בית המשפט הוסיף כי אין מקום לדון בבקשה במעמד צד אחד, שכן מדובר בראיות שבידי צד שלישי וחשש להעלמתן לא נמצא סביר.
העובדות: המבקש הגיש בקשה להגשת ראיות נוספות לאחר מתן פסק הדין. במקביל הגיש המבקש בקשה לדיון נוסף. הראיות המבוקשות נמצאות בידי צד שלישי, ונטען כי קיים חשש להעלמתן או להשמדתן.
העובדות
המבקש הגיש בקשה להגשת ראיות נוספות לאחר מתן פסק הדין. במקביל הגיש המבקש בקשה לדיון נוסף. הראיות המבוקשות נמצאות בידי צד שלישי, ונטען כי קיים חשש להעלמתן או להשמדתן.
השאלות המשפטיות
1.האם יש לדון בבקשה להגשת ראיות נוספות לאחר מתן פסק הדין כבקשה נפרדת או במסגרת הבקשה לדיון נוסף?
2.האם יש לדון בבקשה במעמד צד אחד כאשר מדובר בראיות שבידי צד שלישי?
הלכות
1
בקשה להגשת ראיות נוספות לאחר מתן פסק הדין תידון במסגרת הבקשה לדיון נוסף ולא כהליך עצמאי.
״המדובר בבקשה שעניינה למעשה בראיות נוספות לאחר מתן פסק הדין, והיא צריכה לידון במסגרת הבקשה לדיון נוסף שהגיש המבקש״
התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.
הטקסט המלא
פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"פ
2218/10
לפני:
כבוד השופט י' עמית
המערער:
פלוני
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשה לעיון מחדש בפסק הדין
ומתן צו לתפיסת מסמכים
החלטה
לאחר
התייעצות עם חברי המותב אני
דוחה את הבקשה מן הטעם ש
בית משפט
זה סיים את מלאכתו עם מתן פסק הדין.
המדובר בבקשה שעניינה למעשה בראיות נוספות לאחר מתן פסק הדין, והיא צריכה לידון במסגרת הבקשה לדיון נוסף שהגיש המבקש (כפי שנמצאתי למד מסעיף 8 לבקשה).
בשולי הדברים אציין כי איני סבור כי הבקשה צריכה לידון במעמד צד אחד, באשר המדובר בראיות שבידי צד שלישי והחשש להעלמת ראיות או השמדתן, כפי שנטען, אינו סביר.