רע"א 2488/14 ניר יוסטר עו"ד נ. גיא סגלוביץ עו"ד

1.

בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, בגדרו ניתן תוקף של פסק דין לפסק בוררות אשר חייב את המבקש לשלם למשיב סכומי כסף שונים ולהעביר בעלות ברכב על שמו של המשיב.

2.

ביום 3.4.2014 ניתן צו ארעי המעכב אך את החיוב להעביר את הבעלות ברכב על שם המשיב.

3.

לאחר עיון בבקשה ובתשובת המשיב לבקשה לעיכוב ביצוע, איני רואה שעלה בידי המבקש להציג נימוק של ממש לעיכוב החיוב הכספי, שכן הגשת ערעור אינה אמורה לעכב את ביצועו של פסק דין כספי נוכח העובדה שהיה ויתקבל הערעור לא צפוי להיות קושי בהשבת הסכומים ששולמו. המבקש לא שכנע כי מתקיים בענייננו חריג לכלל האמור.

4.

באשר לעיכוב ביצוע העברת הבעלות ברכב – נראה כי המבקש לא כלל בבקשתו את כל הפרטים הנוגעים לעניין, ובהם את העובדה שהמבקש לא חידש את רישיון הרכב, המצוי זה מכבר בחזקת המשיב, כך שכיום הוא מושבת הלכה למעשה. בנוסף, רכב זה אינו בשימוש המבקש, אלא מוחזק זה מכבר על-ידי המשיב או מי מטעמו, והעברת הבעלות בו בנסיבות אלה לא צפויה לגרום למבקש נזק שלא ניתן לפצות עליו בכסף, במידה שהערעור יתקבל.

לכל זאת יש להוסיף, מבלי שיהיה בכך משום קביעת עמדה נחרצת, כי נדמה שסיכויי הערעור, גם אם אין לשללם, אינם גבוהים.

5.

נמצא, כי דין הבקשה לעיכוב ביצוע, על כל חלקיה, להידחות.

6.

בהמשך להחלטתי מיום 24.4.2014 בענין טיבה של דרך ההשגה על פסק הדין (ערעור בזכות או בקשת רשות ערעור), הגיש המבקש ביום 2.5.2014 "הודעה ובקשה להגשת בקשת רשות ערעור", זאת למקרה שלא תתקבל עמדתו לפיה עומדת לו זכות ערעור. יצוין, כי המשיב התייחס לענין זה בתשובתו לבקשה לעיכוב ביצוע כשטען, בין היתר בסעיף 20 לתשובה, כי הערעור אינו ההליך הנכון לתקיפת פסק הדין.

שאלה זו, בדבר ההליך הערעורי הנכון בו היה על המבקש לנקוט, ומה תקנתו של המבקש למקרה שייקבע כי שגה בעניין זה, חורגת מגבולות הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין, ולא היה צורך להכריע בה בגדר הבקשה הנ"ל נוכח דחייתה לגופה. לפיכך, תועבר בקשת המבקש מיום 2.5.2014 לטיפול כב' הרשמים.