רע"א 2490/05 עליזה בן יוסף נ. הכשרת הישוב חב' לביטוח בע"מ

מבוא

1.במסגרת תובענה אשר הגישה המבקשת כנגד המשיבה לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, ת"א 1196/05, ביקשה המבקשת להצהיר, כי הסכמי ההלוואות בינה לבין המשיבה בטלים, וכי על המשיבה לשלם לה פיצויים כספיים בגין עוגמת הנפש שנגרמה לה עקב הליכי ההוצאה לפועל. במקביל, הגישה המבקשת לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בקשה נפרדת, בש"א 4196/05, בה ביקשה עיכוב הליכים עד למתן פסק-הדין בתיק העיקרי. בקשה זו, נדחתה על ידי בית-המשפט המחוזי (כב' השופט י' זפט) ביום 22.2.05. בעקבות החלטה זו, הגישה המבקשת לבית-משפט זה בקשת רשות ערעור ובקשה לעיכוב הליכים.

הרקע

2.עליזה בן יוסף (להלן: המבקשת) רכשה בשנת 1990 דירה ברחוב מאיר בעל הנס 22, רמת גן (להלן: הדירה), אשר נרשמה על שמה בלשכת רישום המקרקעין. במסגרת זאת, חתמה המבקשת על הסכמי הלוואה ומסמכי שיעבוד ומשכנתא אל מול הכשרת היישוב, חברה לביטוח בע"מ (להלן: המשיבה). בהמשך לכך, חפצה המשיבה להיפרע מן המבקשת, ומשלא עלה בידה לעשות כן, נקטה בהליכי הוצאה לפועל למימוש המשכנתאות וההלוואות השונות. הליכי ההוצאה לפועל התייחסו לדירה הרשומה על שם המבקשת ואשר היא אינה מתגוררת בה וכמו-כן התייחסו לגביית שטר-חוב, אשר ניתן לפקודת המשיבה וחתום על-ידי המבקשת.

3.כתוצאה מהליכים אלו, הגישה המבקשת תובענה לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, בה ביקשה סעד הצהרתי, לפיו הסכמי ההלוואות בינה לבין המשיבה בטלים, כמו גם המשכנתאות והשעבודים אשר נרשמו על דירת המבקשת, מכוח אותם ההסכמים. כמו-כן, ביקשה המבקשת בתובענה, כי בית-המשפט יחייב את המשיבה לשלם לה פיצויים בסך של 200,000 ש"ח בגין עוגמת הנפש שנגרמה לה עקב הליכי ההוצאה לפועל.

4.בנוסף, הגישה המבקשת לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בקשה נפרדת, לעיכוב הליכים עד למתן פסק-הדין בתובענה העיקרית, אשר נדחתה על ידי בית-המשפט המחוזי ביום 22.2.05, אשר בנוסף לכך אף מחק סעדים מכתב התביעה והשית על המבקשת הוצאות בסך 20,000 ש"ח.

5.על החלטה זו של בית-המשפט המחוזי הגישה המבקשת בקשת רשות ערעור ובקשה לעיכוב הליכים, אשר במסגרתן מבקשת היא לצוות על עיכוב הליכי ההוצאה לפועל כנגדה עד למתן החלטה בבקשה למתן רשות ערעור.

6.עיקר הטענות בהן מתמקדת המבקשת הוא חוסר תום-הלב והסתרת פרטים מטעם המשיבה כלפיה, כמו גם חוסר כשרותן של הפעולות השונות, וביניהם היעדרו של עורך-דין במעמד חתימת עסקת המקרקעין ועוד. כמו-כן, טוענת המבקשת, כי שגה בית-המשפט המחוזי בכך שראה לנכון למחוק מיוזמתו סעדים מכתב התביעה בנימוק של היעדר סמכות עניינית. בנוסף, טוענת המבקשת, כי יש לעכב את ביצוע ההליכים, ואת בקשתה זו סומכת היא על שתיים: ראשית, טוענת היא, כי סיכוייה להצליח בערעור טובים. שנית, לטענתה, אם בקשתה לעיכוב ביצוע תידחה, ייגרם לה נזק בלתי הפיך וקשיים כלכליים.

דיון

7 . לאחר שבחנתי את בקשתה של המבקשת, ועיינתי בטענות השונות של הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה לעיכוב הליכים להידחות.

8.הלכה היא, כי הגשתו של ערעור אינה אמורה לעכב את ביצוע ההחלטה, אשר מהווה את נשוא הערעור (ראו ע"א 8380/03

קרנית - קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים נ' . סאמר עבדאלולי ואח ', טרם פורסם). לכן, יעוכב ביצועם של פסקי-דין, רק כאשר מדובר במקרים מיוחדים ויוצאי דופן, ובמיוחד אמורים הדברים כאשר המדובר הוא בפסק-דין כספי. בהתאם לאמור, לדוגמא, אם מבקש מסוגל להראות לבית המשפט כי אם לא יעוכב פסק-הדין, יהיה זה בלתי אפשרי להחזיר את הגלגל אחורנית במידה וערעורו יתקבל, או-אז במקרה כגון זה, יינתן עיכוב ביצוע. לפיכך, מכאן עולה, כי נטל השכנוע, להראות שאכן קיים נימוק אשר יצדיק את היעתרותו של בית-המשפט לבקשה, מוטל על המבקש זאת (ראו ע"א 2965/96 עטיה נ' עיריית תל-אביב-יפו ואח' , פ"ד נ (1) 668, 672; ע"א 6626/96 בש"א 8240/96 חנני נ' פקיד השומה , פ"ד נ (5) 403).

כעיקרון, פסק-דין העוסק בתשלום כסף איננו מוגדר כאחד מבין אותם העניינים החריגים ויוצאי הדופן, אשר בהם נוטה בית-המשפט להיענות לבקשת עיכוב ביצוע. זאת משום, שמימוש פסק-דין לתשלום כסף ניתן על פי רוב להפוך או להשיב. (ראו ע"א 7221/01 י.ג. רובינשטיין יצור וסחר בע"מ נ' שובל שיווק מוצרים והפצתם בע"מ , פ"ד נו (4) 178, 181). לכן, על-מנת לזכות בסעד של עיכוב ביצוע בעניין של פסק-דין כספי, על המבקש להוכיח ולהציג בפני בית-המשפט, מדוע אם יזכה בערעור לא יהיה זה אפשרי מבחינתו לגבות את הכסף המגיע לו בחזרה מן המשיב. יש לציין, כי נקבע כבר בעבר, כי טיעונים בנוגע למצב הכלכלי של הזוכה או היעדר יכולתו להחזיר הכספים אם יפסיד בערעור, לא ראוי שייטענו אלמלא הם נתמכים בהוכחות ומבוססים היטב (ראו ב"ש 978/84 שיכון עובדים בע"מ נ' מלובנציק , פ"ד לח (4) 5).

9.בענייננו, ומבלי לנקוט עמדה לגבי סיכוייה של בקשת רשות הערעור במקרה דנן, ואף לו סברתי, כי סיכוייה הבקשה שקולים הם, בבואי לבצע את האיזון בין הנזק אשר יכול להיגרם למשיבה כתוצאה מעיכוב ביצוע הליכי ההוצאה לפועל, לבין הנזק שייגרם למבקשת אם לא יעוכבו ההליכים, ידה של המשיבה על העליונה. המבקשת, חרף רצונה לעשות כן, לא הציגה בפני סיבה מספקת מדוע עשוי להיגרם לה נזק בלתי הפיך, אם לא יעוכבו הליכי ההוצאה לפועל. שהרי, המבקשת איננה מתגוררת בדירה נשוא הליכי ההוצאה לפועל, וההליכים עצמם למכירת הדירה, נמצאים בשלבים התחלתיים בלבד. יש לציין, כי נכון לשלב זה, טרם פורסמה מודעה המזמינה לקבל הצעות מחיר, וטרם בוצעו שאר ההליכים הקודמים למכירה. לפיכך, קרוב לוודאי כי הליכים אלו גם לא יסתיימו עד למתן החלטה בבקשת רשות הערעור, וכי ניזקה של המבקשת יהיה נזק כספי בלבד, אשר ניתן יהיה לפיצוי, אם תזכה המבקשת בבקשת רשות הערעור.

10.בנסיבות העניין, עיכוב ביצוע הליכי ההוצאה לפועל, אינו מאזן כראוי בין האינטרסים השונים.

אשר-על-כן, הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית.