רע"א 3640/03 יקירה דקל נ. שוקי (יהושע) דקל

בקשת רשות הערעור שניתנה בתיק זה נדחתה לאחר שהמבקשת לא הפקידה ערבון, גם לאחר שנשלחה אליה התראה כי התיק יירשם לדחיה. כארבעה חודשים לאחר ההחלטה על הדחיה הגישה המבקשת בקשה לביטול פסק הדין ולמתן ארכה להמצאת ערבון. בבקשה נטען כי עורך הדין שייצג בשעתו את המבקשת נדרש על ידי האפוטרופוס הזמני של המבקשת לשאת בעצמו בהוצאות בקשת רשות הערעור, ובכלל זה הפקדת הערבון. עורך הדין, כך נטען, נמנע מלהודיע למבקשת עצמה ולאפוטרופוס שלה על הדרישה להפקדת הערבון, וכיון שנדרש לשאת בהוצאה זו בעצמו, לא עורר הדבר תמיהה אצל המבקשת ואפוטרופסה. עוד טוען המבקש כי עורך הדין עזב באופן פתאומית את משרדו תוך שהוא מותיר לקוחות רבים ללא טיפול, ואף הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין עושה מאמצים לאתרו.

מן העובדות שתוארו עולה כי אף אם נראה היה כי המבקשת זנחה את ההליך, הרי שלמעשה היה זה בא כוחה, ולא היא עצמה, אשר עשה כן. המבקשת עצמה לא התכוונה לזנוח את בקשתה, ואילו פעל בא כוחה כדין והביא לידיעתה את הדרישה להפקדת הערבון, היתה פועלת למילוי הדרישה. ראוי להדגיש כי לכאורה נראה כי אין מדובר ברשלנות בעלמא של עורך הדין, כי אם בהימנעות מוחלטת ממילוי חובותיו, תוך הסתרת העובדות הרלוונטיות מלקוחתו. בנסיבות קיצוניות אלו לא ניתן לייחס למבקשת כוונה לזנוח את בקשת רשות הערעור, וראוי להימנע מן התוצאה הקשה של דחיית ההליך מטעמים שבפרוצדורה בלבד.

זאת ועוד: בבית המשפט המחוזי ניתנה החלטה על אישור פסק הבורר בלא שמיעת עמדת המבקשת ובלא שהתקיים דיון בעניין, כך שלמעשה לא היה לבעלי הדין יומם בפני בית המשפט בנוגע לפסק הבורר. אמנם המבקשת (או שמא בא כוחה אז) תרמה למצב זה בכך שלא הגישה בקשה לביטול פסק בורר, אך מכל מקום התוצאה היא שלא היה לה יומה בפני בית המשפט.

אני מביאה בחשבון את טענתו של המשיב 1 בדבר העיכובים החוזרים ונשנים בתיק זה. אכן, האינטרס של מניעת הימשכות ההליכים וההסתמכות על פסק הדין הדוחה את בקשת רשות הערעור ראויים להגנה. אולם במקרה זה אין בהם כדי לגבור על השאיפה להכריע לגופו של עניין. יתר על כן: המחלוקת במקרה זה נוגעת לאופן חלוקתו של סכום כסף בין המבקשת לבין המשיב 1. ביצוע החלוקה עוכב על ידי בית המשפט המחוזי, והכסף מוחזק עדיין בידי נאמן. במצב זה הנזק שנגרם כתוצאה מהתמשכות ההליכים מועט יחסית, וודאי שאינו נזק בלתי הפיך.

נוכח כל האמור החלטתי לבטל את ההחלטה על דחיית בקשת רשות הערעור. המבקשת תפקיד את הערבון בסך 20,000 ₪ תוך חמישה עשר יום מהמצאת החלטה זו, ואם לא תעשה כן יידחה ההליך ללא התראה נוספת.