רע"א 375-23 רע"א 375-23

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב יפו (כב' השופטת א' כהן, ס"נ), מיום 13.11.2022, ב-רע"א 23441-09-22. בפסק הדין התקבל חלקית ערעור שהגישו המבקשים על החלטת בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כב' השופטת ד' ורד), מיום 4.7.2022, ב-ת"ט 63072-01-22.

1.תחילתו של ההליך בבקשה שהגישה המשיבה נגד המבקשים, בלשכת ההוצאה לפועל, לביצוע שטר חוב בסך של כ-1.4 מיליון ש"ח. המבקשים הגישו התנגדות לביצוע שטר לבית משפט השלום בתל אביב-יפו. בית משפט השלום קבע, ביום 4.7.2022 (כב' השופטת ד' ורד), כי נופלים קשיים לא מבוטלים בטענות המבקשים, ועל כן התנה את הרשות להתגונן בהפקדת ערובה בסכום של 500,000 ש"ח.

2.על החלטה זו הגישו המבקשים בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי. בפסק דין מיום 13.11.2022 (כב' השופטת א' כהן, ס"נ), נתן בית המשפט רשות ערעור ודן בבקשה כבערעור. בפסק הדין שניתן בעקבות כך נדחתה הטענה כי אין להתנות את הרשות להתגונן בהפקדת ערובה, אך סכום הערובה הופחת מ-500,000 ש"ח ל-250,000 ש"ח. בית המשפט המחוזי עמד על כך שעובר למתן ההחלטה בבית משפט השלום, לא ניתנה למבקשים הזדמנות להוכיח כי אין ביכולתם להפקיד ערובה בסכום שנקבע. על כן בית המשפט המחוזי מצא לבחון את הראיות ביחס ליכולתם הכלכלית של המבקשים בעצמו, חלף השבת הדיון לבית משפט השלום. לאחר בחינת המסמכים נקבע כי "אין מדובר במבקשים שאינם יכולים להפקיד ערובה כתנאי לקבלת רשות להתגונן". סכום הערובה הופחת כאמור ל-250,000 ש"ח, תוך שנקבע כי מדובר ב-"סכום שניתן לעמוד בו גם לאור מחזור החברה ובשים לב לדפי החשבון שצורפו". בסוף פסק הדין נקבע כי יש להפקיד את הערובה עד ליום 10.1.2023.

3.המבקשים לא הפקידו את הערובה שנקבעה עד למועד האחרון שנקבע בהחלטה (10.1.2023), ועד בכלל. ביום 11.1.2023, הגישה המשיבה בקשה לבית משפט השלום, בגדרה התבקשה דחיית ההתנגדות לביצוע שטר, מחמת אי-הפקדת ערובה. למחרת היום התקבלה החלטת בית משפט השלום (השופטת ד' ורד), ב-"פיתקית", אשר דחתה את התנגדות המבקשים, מחמת אי-הפקדת ערובה.

4.בשעות הערב של אותו היום, 12.1.2023, הוגשה בקשת רשות הערעור דנן. טענתם העיקרית של המבקשים בבקשת רשות הערעור היא כי סכום הערובה שנקבע, הגם שהופחת בבית המשפט המחוזי, עודנו בלתי סביר ואין ביכולתם לעמוד בו; ומשכך נחסמת למעשה זכות הגישה לערכאות.

לצד בקשת רשות הערעור הוגשה גם בקשה לעיכוב ביצוע של הליכי ההוצאה לפועל, עד להכרעה בבקשת רשות הערעור.

5.לאחר עיון בבקשה על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות בהתאם לתקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי), אף מבלי להידרש לתגובת המשיבה.

כידוע, רשות ערעור ב-"גלגול שלישי" ניתנת במשורה, ובהתקיים אחד משני תנאים: מקום בו הבקשה מעוררת שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים; או כאשר מתן רשות הערעור דרוש למניעת עיוות דין (תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי)). הבקשה דנן אינה מעוררת כל שאלת רוחב שמצדיקה מתן רשות ערעור ב-"גלגול שלישי"; וכן לא שוכנעתי כי מתן רשות ערעור דרוש במקרה זה על מנת למנוע עיוות דין.

6.אמות המידה למתן רשות להתגונן בתנאים, במסגרת התנגדות לביצוע שטר, קבועות בהלכה הנוהגת; ועל כך עמדתי בעניין קודם:

"על חייב בתיק הוצאה לפועל, המתנגד לביצוע שטר כנגדו, לזכות תחילה ברשות להתגונן (ראו: סעיף 81א(ג) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967; ראו גם תקנה 20(א) לתקנות סדר הדין האזרחי). על פי ההלכה הנוהגת, מקום בו מתברר כי הגנתו של המבקש אינה אלא 'הגנת בדים', לא תינתן לו רשות להתגונן; אך "כל עוד יש בידי מבקש הרשות להתגונן או המתנגד לביצוע שטר להראות כי בפיו הגנה אפשרית, ולו בדוחק, על בית המשפט להסתפק בכך בשלב ראשוני זה ולאפשר את ההתגוננות כנגד ההליך" (ע"א 1471/06 עגיב יעוץ וניהול בע"מ נ' רבינוביץ, פסקה 5 (6.3.2008)). במקרים 'גבוליים' במיוחד, בהם הגנת המבקש נראית על פניה קלושה ביותר, וכפסע בינה לבין הגדרתה כ-'הגנת בדים', רשאי בית המשפט להתנות את מתן הרשות להתגונן בתנאים שונים, לרבות הפקדת ערובה" (רע"א 7135/22 אריאל רום בע"מ נ' סביוני ויצמן בע"מ, פסקה 9 וההפניות שם (4.12.2022)).

שיקול הדעת של הערכאה הדיונית במסגרת ההחלטה להתנות את הרשות להתגונן בערובה, כמו גם קביעת גובה הערובה – הוא רחב מאד. ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהחלטות מסוג זה, לא כל שכן ב-"גלגול שלישי" (רע"א 384/17 סבוב נ' גמא ניהול וסריקה בע"מ, פסקה י' (1.2.2017)).

7.בענייננו, בית משפט השלום סבר כי הגנת המבקשים הינה 'גבולית', ועל כן יש להתנות את הרשות להתגונן בהפקדת ערובה. מקביעה זו – לגבי עצם החיוב בתשלום ערובה – לא שינה בית המשפט המחוזי. זאת הוחלט בהתבסס על ההלכה הנוהגת, ואין בהחלטה ובפסק הדין האמורים קביעות עקרוניות בנוגע לדין הנוהג בעניין זה.

כך גם לעניין גובה העירבון, שכלפיו מופנות מרבית טענות הבקשה. בית המשפט המחוזי בחן את החומר הראייתי שהונח לפניו, בעצמו, וקבע את שקבע באשר ליכולת הכלכלית של המבקשים בהסתמך כל כך. מדובר בממצאי עובדה שאין זו דרכה של ערכאות ערעור להתערב בה, לא כל שכן ב-"גלגול שלישי" (רע"א 8138/22 פרץ נ' עמידר החברה הלאומית לישראל בע"מ, פסקה 9 (4.12.2022)); וכאמור, שיקול הדעת המוקנה לערכאה דלמטה בסוגיה זו הינו רחב כשלעצמו.

8.על יסוד האמור – לא מצאתי טעם להתערב בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, ועל כן בקשת רשות הערעור נדחית. לנוכח תוצאה זו, התייתרה הבקשה לעיכוב ביצוע.

משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.