רע"א 401/08 יעקב נעימי נ. בנק הפועלים בע"מ

לפני בקשה לפטור מאגרה ועירבון בהליך שבכותרת.

1.

ההליך נסוב על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט מ' רביד מיום 4.11.2007, בע"א 11304/07), אשר קיבל את ערעור המשיב על החלטת רשם בית המשפט המחוזי לאפשר למבקשים לתקן את כתב התביעה. בתיקון כתב התביעה ביקשו המבקשים להוסיף סעד של ביטול פסק דין שניתן בהליך קודם, ואשר במסגרתו ניתן תוקף להסכמה אליה הגיעו הצדדים בשנת 1995 במסגרת הסכם פשרה. הערעור על החלטת הרשם התקבל בנימוק שהבקשה לתיקון כתב התביעה, כאמור, הוגשה שלא בתוך זמן סביר לאחר שנודע למבקשים על עילת הביטול של הסכם הפשרה. עם הגשת הבקשה לרשות ערעור הגישו המבקשים גם בקשה לפטור מאגרה ועירבון, היא הבקשה שלפניי.

2.בבקשה לפניי טוענים המבקשים, כי מצבם הכלכלי אינו מאפשר להם לשלם אגרה ולהפקיד עירבון. על פי הנטען בבקשה, המבקשים 2-1 הוכרזו כפושטי רגל, כלל נכסיהם כונסו ומצויים בשליטת הנאמן, עוה"ד מיכאל קידר (להלן: הנאמן ). לטענתם אין ברשותם חשבונות בנק פעילים או חסכונות. רכושם משועבד ומעוקל לטובת הנאמן והנושים, וכן עומדים ותלויים נגדם תיקי הוצל"פ. נטען כי המבקש 1 מתגורר בקרוון שנרכש עבורו על ידי שכניו, ואילו כנגד המבקש 2 ניתן צו לפינוי וסילוק יד מביתו. לגבי המבקשת 3 נטען כי היא עקרת בית שעובדת בעבודות מזדמנות, בין היתר, בניקיון חדרי מדרגות ומשתכרת כ-1,500 ₪ לחודש. לטענתה, כל רכושה עוקל ותלוי ועומד נגדה תיק הוצאה לפועל במסגרתו נקבעו לה תשלומים חודשיים על סך 100 ₪. המבקשת 4 הינה אלמנה (המבקש 11-בעלה). על פי הנטען בבקשה, בשל המצוקה הכלכלית אליה נקלעה היא מתגוררת עם בתה ובעלה, המבקשים 6-5. לטענתה, היא מתקיימת מקצבה של המוסד לביטוח לאומי בסך 1,926 ₪ לחודש, תלויים ועומדים נגדה תיקי הוצאה לפועל, נפסקו לה תשלומים חודשיים בגובה 200 ₪, והיא אף הוכרזה כמוגבלת חייבת באמצעים. כמו כן, נטען כי הנכס שבבעלותה משועבד לבנק לאומי ולא ניתן להסתייע בו לצורך תשלום האגרה. המבקשים 6-5 משתכרים, לטענתם, סך של כ-2,000 ₪ בחודש מניקיון חדרי מדרגות ועבודות מזדמנות. עוד נטען, כי תלויים ועומדים נגדם תיקי הוצאה לפועל, הדירה שהייתה ברשותם נמכרה לנושים ואין בידם נכסים, חשבונות בנק פעילים או חסכונות. עוד נטען, כי אין בידי קרובי משפחתם לסייע בידם לעניין האגרה או הפקדת העירבון, שכן מרביתם מצויים אף הם בהליכי הוצאה לפועל. המבקש 6 מוסיף וטוען, כי גם צדדים שלישיים אליהם פנה בבקשה לעזרה לא יכלו לסייע, וכי אף מי שהסכים לכתחילה לסייע, לבסוף חזר בו מהסכמתו. אשר למבקשות 9-8, נטען כי הינן חברות שאינן פעילות. המבקשת 10 הינה שותפות לא רשומה ללא נכסים, זכויות או כספים וכל נכסי העיזבון עוקלו ומומשו על ידי נושיה. בנוסף, נטען בבקשה, כי המבקשים 7 ו-10 הינם תושבי טהרן שבאיראן אשר כלל רכושם עוקל ומומש על ידי המשיב, ואין בידם נכסים נוספים על אלה שנמכרו. לבסוף, לעניין ייצוגם של המבקשים על ידי עורך דין, נטען כי שכר הטרחה אשר ישולם למייצגים מותנה בתוצאות התביעה. המשיב, מצדו, מתנגד לבקשה בטענה כי סיכויי ההליך קלושים וכי המבקשים לא הציגו תשתית עובדתית מלאה ועדכנית בדבר מצבם הכלכלי.

3.את הבקשה לפטור מאגרה יש לבחון על פי הדרישות הקבועות בתקנה 14(א) לתקנות בתי משפט (אגרות), התשס"ז-2007: חוסר יכולת כלכלית והיות ההליך מגלה עילה. מן הבקשה והתצהירים שצורפו לה מצטיירת תמונה לפיה מצבם הכלכלי של המבקשים אינו מן המשופרים. יחד עם זאת, צודק המשיב בטענתו כי לא צורפו לבקשה מלוא האסמכתאות אשר עשויות לשפוך אור על מצבם הכלכלי, כגון דפי חשבון בנק ותיעוד בדבר היקף רכושם והכנסותיהם של המבקשים ואישורים מן המוסד לביטוח לאומי. בנוסף, לא הובהר מדוע הגורם השלישי, שמוכן לקחת על עצמו את ההוצאות שיפסקו, אם ייפסקו, כנגד המבקשים 1 ו-2 בהליכים נגד המשיב, אינו יכול לסייע בגיוס כספי האגרה (והעירבון). לכך יש להוסיף כי עיון בפסק הדין של בית המשפט המחוזי ובבקשה לרשות ערעור מעורר ספק ממשי בכך שההליך מגלה עילה לדיון ערעורי ב"גלגול שלישי". הלכה היא משכבר, כי לא תינתן רשות ערעור בבית משפט זה ל"גלגול שלישי" של הליכים, אלא באותם המקרים בהם מתעוררת שאלה החורגת מ-ד' אמותיו של הסכסוך הקונקרטי שבין הצדדים. נראה כי תנאי זה אינו מתקיים בהליך שבכותרת וכי מדובר בהליך חסר תוחלת. יחד עם זאת, ובשים לב לתשתית החלקית שהוצגה, לטיב ההליך ולהיקפו ולמעמדם היחסי של הצדדים, יופחת סכום האגרה לסך של 500 ₪.

4.

אשר לבקשה לפטור מערבון, הרי שהחסר בתשתית העובדתית בעניין מצבם הכלכלי של המבקשים וסיכוייו הקלושים של ההליך משליכים על נושא העירבון ואינם מאפשרים לפטור את המבקשים מהפקדת עירבון. יחד עם זאת, בהתחשב במצבם הכלכלי הנטען של המבקשים, בטיב ההליך ובהיקפו הצר, במעמדם היחסי של הצדדים ובהיקף ההוצאות שנפסקו למבקשים בבית המשפט המחוזי, יועמד סכום העירבון על 4,000 ₪. האגרה תשולם והעירבון יופקד תוך 21 יום מעת המצאת החלטה זו, ולא – ימחק ההליך או יירשם לדחייה, בהתאמה , ללא צורך במתן הודעה נוספת.