רע"א 6252-23 רע"א 6252-23

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת י' רוטנברג) מיום 3.8.2023 בת"א 57160-07-23, בגדרה נדחתה בקשת המבקשת למתן סעד זמני שיורה למשיב 2, רשם המקרקעין, למחוק הערת אזהרה הרשומה לטובתו של המשיב 1 על מקרקעי המבקשת.

תמצית הרקע לבקשה

1.במוקד הבקשה ניצבים מקרקעין של המבקשת הידועים כגוש 9139 חלקה 125 בעיר נתניה (להלן: המקרקעין). על המקרקעין רשומה הערת אזהרה לטובת המשיב 1, עו"ד אליהו גאון (להלן: המשיב), הוא אחיו של חי גאון, בעל השליטה במבקשת באמצעות גאון – חברה לבנין והשקעות בע"מ המחזיקה במניות המבקשת (להלן: חברת גאון). על פי טענת המבקשת, על המקרקעין עתיד להתבצע פרויקט בנייה למגורים ולמסחר לגביו היא מנהלת מזה תקופה משא ומתן מול בנק לאומי לישראל כגורם מממן. נטען כי הבנק הסכים להעמיד למבקשת מימון עבור הפרויקט, וכתנאי לכך דרש, בין היתר, כי יירשם על המקרקעין שיעבוד לטובתו. ואולם, אגב הכנת המסמכים לרישום השעבוד הופתעה המבקשת לגלות כי על המקרקעין רשומה הערת אזהרה לטובת המשיב, המחייבת קבלת הסכמתו לכל עסקה במקרקעין. המבקשת טוענת כי הערת האזהרה נרשמה כתוצאה ממעשה תרמית של המשיב ובשל רשלנותו של רשם המקרקעין.

2.ביום 24.7.2023 הגישה המבקשת לבית המשפט המחוזי תביעה למתן צו עשה, אשר יורה לרשם המקרקעין למחוק את הערת האזהרה שנרשמה לטובת המשיב. כן התבקש היתר לפיצול סעדים על מנת שהמבקשת תוכל להיפרע בגין נזקיה הכספיים אשר טרם התגבשו. לצד תביעתה, הגישה המבקשת "בקשה בהולה לצו עשה זמני – במעמד שני הצדדים" בגדרה עתרה למחיקת הערת האזהרה, עד למתן הכרעה בתביעה העיקרית.

בבקשתה טענה, בין היתר, כי מאחורי הערת האזהרה שנרשמה לטובת המשיב עומד מעשה תרמית, וכי המסמכים שעמדו בבסיס הבקשה לרישום הערת האזהרה לקו בפגמים שחייבו את דחייתה על-ידי רשם המקרקעין. כן עמדה המבקשת על הצורך הדחוף בצו המבוקש, בו תלוי הסכם המימון עם הבנק, ובתוך כך טענה שייגרמו לה נזקים כלכליים כבדים ככל שהסכם המימון לא ייצא אל הפועל. מנגד, כך לטענתה, לא עתיד להיגרם למשיב כל נזק ממחיקת הערת האזהרה.

3.המשיב התנגד לבקשה וטען כי זו נטועה בסכסוך משפחתי שמתנהל בין אלמנתו של אביו המנוח לבין צאצאיו. המשיב, עו"ד במקצועו, ציין בתשובתו כי המבקשת היא חברה אחת מבין מספר חברות שהיו בבעלותו של אביו, וכי במשך למעלה משני עשורים ייצג וטיפל לצד אביו בכל ענייני החברות האמורות, לרבות בעסקת הרכישה של המבקשת. המשיב פירט אודות נסיבותיה של עסקת הרכישה, וטען כי הערת האזהרה שנרשמה לטובתו – נרשמה כדין ובהמשך לבקשתו של אביו. המשיב טען כי הגורם העומד מאחורי התביעה והבקשה לסעד זמני הוא אחיו הצעיר, אשר השתלט במרמה על מניותיו של אביהם המנוח בחברת גאון, היא החברה אשר רכשה את המבקשת לפני מספר שנים ומחזיקה במניותיה גם כיום. לטענת המשיב, המבקשת הסתירה בחוסר תום לב אינספור פרטים רלוונטיים הנוגעים לעסקת הרכישה ולקשר המשפחתי בין האחים, זאת ככל הנראה במטרה לחמוק מהליך לפני בית המשפט לענייני משפחה. באשר למאזן הנוחות טען המשיב – כי המבקשת אינה מבצעת כל פעילות עסקית, כי היא אינה רשאית לעסוק בעבודות בניה, כי אין לה תזרים מזומנים ואף לא חשבון בנק, והיא אינה זקוקה למימון הנטען.

4.רשם המקרקעין הותיר את ההכרעה בבקשה לשיקול דעתו של בית המשפט. רשם המקרקעין ציין בתשובתו לבקשה, כי אין הוא צד רלוונטי לבקשה בהיותו גוף האמון על רישום הזכויות בפנקס המקרקעין, וכי ימלא אחר כל החלטה שתינתן על-ידי בית המשפט. לגופם של דברים טען, כי ברישום הערת האזהרה פעל בהתאם לנהלי הרישום הרלוונטיים וכי זו נרשמה כדין.

החלטת בית המשפט המחוזי וטענות המבקשת בבקשת רשות הערעור

5.לאחר שקיים דיון במעמד הצדדים, דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה בהחלטתו מיום 3.8.2023. בית המשפט המחוזי קבע כי אין מקום ליתן צו עשה זמני, החופף לסעד המבוקש בתביעה ומשנה מצב קיים, זאת על מנת לאפשר שיעבוד של המקרקעין באופן שיקשה על השבת מצב לקדמותו. בהקשר זה הודגש, כי צו עשה זמני הוא צו שיינתן רק בנסיבות חריגות אשר אינן מתקיימות במקרה דנן. בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע כי הבקשה הוגשה באיחור ניכר, משחלפו כ-7 חודשים מן המועד שבו נרשמה הערת האזהרה ועד להגשת הבקשה. כן נדחתה הטענה ולפיה ללא הסעד המבוקש לא תוכל המבקשת לקבל אשראי מהבנק, משטענה זו לא נתמכה בתשתית ראייתית מספקת להוכחת מצבה הכלכלי של המבקשת ולהוכחת הטענה כי אין ביכולתה לגייס אשראי בדרך אחרת. עוד נקבע, כי בניגוד לנטען בבקשה – הבקשה לא הוגשה על יסוד עובדות מוסכמות, שכן עולה מן התשובה ומן הדיון שנערך בבקשה, כי בין הצדדים נטושה מחלוקת עובדתית קשה שלא ניתן לבררה בשלב זה של ההליך אלא במסגרת ההליך העיקרי. בית המשפט המחוזי קבע כי די באמור כדי להוביל לדחיית הבקשה אף מבלי להידרש לסיכויי התביעה.

6.על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפניי. המבקשת שבה, בעיקרו של דבר, על הטענות שהעלתה לפני בית המשפט המחוזי, וטוענת כי הערת האזהרה נרשמה שלא בהסכמתה וכחלק ממעשה תרמית מצד המשיב. המבקשת מלינה על כך שתשובתו של המשיב לבקשה לסעד הזמני לא נתמכה בתצהיר ואף לא במסמכים המבססים את טענתו ולפיה הערת האזהרה נרשמה כדין. המבקשת טוענת כי חרף הקושי שמעורר הסעד המבוקש על-ידה, החופף לסעד בתביעה העיקרית – הרי שבהיעדר גרסה עובדתית נוגדת של המשיב הנתמכת בתצהיר, היה על בית המשפט המחוזי לקבל את טענותיה העובדתיות ולהורות על מתן הסעד המבוקש.

דיון והכרעה

7.לאחר עיון בבקשת רשות הערעור על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות אף מבלי להידרש לתשובת המשיבים.

8.כידוע, לערכאה הדיונית נתון שיקול דעת רחב בכל הנוגע למתן סעדים זמניים, והתערבות ערכאת הערעור בהחלטות אלו תיעשה במשורה ובמקרים חריגים בלבד (ראו מבין רבים: רע"א 1547/23 ארז (ג.ז) יעוץ כלכלי והשקעות בע"מ נ' פרז, פסקה 12 (14.5.2023); רע"א 1792/22 חברת יהלי תיירות ונופש בע"מ נ' חברת סילון עבודות חשמל בע"מ, פסקה 13 (1.5.2022)). הבקשה שלפניי אינה נמנית עם אותם מקרים חריגים המצדיקים סטייה מן הכלל האמור.

9.הלכה היא, כי בבוא בית המשפט להכריע בבקשה לסעד זמני, עליו לבחון קיומם של שני תנאים מצטברים – קיומה של עילת תביעה לכאורה; ושיקולי מאזן הנוחות. בין שני התנאים הללו מתקיים יחס של 'מקבילית כוחות' – ככל שסיכויי התביעה הם גבוהים, יש להקל עם דרישת מאזן הנוחות, ולהיפך; ואולם מקובל להעניק מעמד של בכורה לשיקולי מאזן הנוחות (ראו למשל: רע"א 3368/22 אראל אלקטרומכניקה בע"מ נ' רותם בטיחות בע"מ, פסקה 14 (6.7.2022); רע"א 6307/21 זכאים נ' ביטן, פסקה 17 (10.11.2022)). הלכה נוספת היא, כי בית המשפט ינקוט משנה זהירות בטרם יורה על מתן צו עשה זמני, בפרט כזה המשנה מצב קיים, זאת לנוכח הפגיעה הפוטנציאלית בזכויות הנתבע הכרוכה במתן הסעד. סעד שכזה יינתן רק במקרים חריגים ביותר, בהם מצא בית המשפט כי נדרשת התערבות על מנת למנוע תוצאה קשה ביותר, וכי בהיעדר ההתערבות ייגרם למבקש הסעד נזק משמעותי שאינו בר פיצוי (רע"א 2071/21 חצרי אלף בית דוד המלך בע"מ נ' אזורים בניין (1965) בע"מ, פסקה 17 (13.7.2021); רע"א 8721/21 מכללת באקה נ' המועצה להשכלה גבוהה, פסקה 13 (22.12.2021)). לדברים האמורים משנה תוקף כאשר מדובר בסעד זמני החופף לסעד העיקרי שהתבקש בתביעה, שכן ככלל אין מקום להידרש במסגרת ההליכים המקדמיים להכרעה בשאלה המצויה במרכזו של ההליך העיקרי (רע"א 1378/23 מלייב נ' סייקל כלכלה מעגלית למכלי משקה בע"מ, פסקה 10 (2.4.2023); רע"א 7696/19 ההתאחדות לכדורגל בישראל נ' עירוני מודיעין העמותה העירונית לספורט מודיעין מכבים רעות, פסקה 9 (25.11.2019)).

10.בענייננו, צדק בית המשפט המחוזי עת קבע כי שיקולי מאזן הנוחות מטים את הכף לעבר דחיית הבקשה. הסעד הזמני שהתבקש על-ידי המבקשת הוא סעד חריג למתן צו עשה המשנה מצב קיים, הזהה לסעד הסופי המבוקש בתביעתה. במצב דברים זה, היה על המבקשת לעמוד בנטל מוגבר לעניין מאזן הנוחות, במובן זה שמוטל היה עליה להוכיח כי במאזן הנזקים הכולל העלול להיגרם לצדדים, נוטה הכף באופן מובהק לטובתה. בנטל זה לא עמדה. בית המשפט המחוזי קבע כי המבקשת לא הוכיחה את טענותיה בכל המתייחס למצבה הכלכלי או לנזק העלול להיגרם לה ככל שתידחה בקשתה. בקביעות אלה לא נמצא כל טעם להתערב (וראו מבין רבים: רע"א 6377/23 כץ נ' ראז חקלאות אחזקות ופיתוח בע"מ, פסקה 10 (13.9.2023)). מנגד, מחיקת הערת האזהרה ורישום שעבוד לטובת הבנק כנגד קבלת מימון, עומדים בסתירה חזיתית לתוכנה של ההערה המחייבת נטילת הסכמתו של המשיב לביצוע כל עסקה במקרקעין, באופן המקשה על השבת המצב לקדמותו ככל שהתביעה תידחה.

11.מעבר לנדרש אוסיף, כי גם בבחינת סיכויי ההליך – אין כדי לשנות מן התוצאה. אכן, כטענת המבקשת, אי-תמיכת תשובת המשיב בתצהיר מעלה קושי, וייתכן כי בנסיבות אחרות היה הדבר משליך על תוצאות הבקשה. ואולם אין בכך כדי לשנות מן הכלל, ולפיו נטל ההוכחה בדבר קיומם של התנאים למתן הסעד הזמני מוטל על מבקש הסעד (ראו והשוו: רע"א 5302/20 קבוצת אלירן בע"מ נ' שלם, פסקה 14 (27.8.2020)). בענייננו, גם אם נתעלם מתשובת המשיב, בהינתן העובדה שרשומה לטובתו הערת אזהרה במרשם המקרקעין, שנרשמה, על פי הנחזה, בהסכמת המבקשת – על המבקשת מוטל הנטל לסתירת הרישום ולהוכחת טענתה, ולוּ לכאורית, כי זה נרשם שלא כדין. גם בנטל זה לא עמדה. לצדדים טענות הדדיות למעשי תרמית ולהתנהלות פסולה, ואף לביצוע עבירות פליליות, שהובילו אותם עד לצומת ההכרעה שלפנינו, אולם בשלב זה, אלה גם אלה – לא הוכחו. הכרעה בטענות אלה על פי טיבן מצריכה בירור מעמיק אשר מקומו בהליך העיקרי.

לאור האמור לעיל, הבקשה נדחית. משלא נתבקשו תשובות, איני עושה צו להוצאות.