פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
7210/09
בפני:
כבוד השופט א' גרוניס
המבקשת:
פלוני
נ ג ד
המשיבים:
1. פלוני
2. כונס הנכסים הרשמי
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו
בפש"ר 1313/03 בש"א 20545/08 מיום
22.6.09 שניתנה ע"י כב' השופט אבי זמיר
בשם המבקשת:
עו"ד רן שובל
בשם המשיב 2:
עו"ד רחל שני-שרפסקי
החלטה
1.
בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כבוד השופט א' זמיר) קבע ביום 22.6.09 כי על המשיב 1 (להלן – המשיב), שהינו פושט רגל, לשלם לקופת פשיטת הרגל מידי חודש סך של 1,600 ש"ח החל מחודש יולי 2009. עוד נקבע, כי מתוך הסכום הנזכר יוקצב סך של 1,000 ש"ח לחודש כמזונות עבור שני הילדים הקטינים של המשיב וגרושתו, היא המבקשת. המבקשת לא השלימה עם ההחלטה והגישה את בקשת רשות הערעור דנא. בבקשה נטען, כי היה מקום לקצוב מזונות בסכום העולה על 1,000 ש"ח לחודש וכי המועד להקצבה צריך היה להיות המועד בו הוגשה בקשתה לבית המשפט המחוזי – 13.11.08.
2.
מתשובתו של הכונס הרשמי (המשיב 2) לבקשה דנא עולה, כי ביום 25.3.03 ניתן צו כינוס לנכסי המשיב והוא הוכרז פושט רגל ביום 8.2.05. לכונס הרשמי הוגשו חמש תביעות חוב בסכום כולל של כ-1.2 מיליון ש"ח. הסכום בקופת פשיטת הרגל הוא כ-56,000 ש"ח. עד להחלטתו של בית משפט קמא מיום 22.6.09 אמור היה המשיב לשלם מידי חודש לקופת פשיטת הרגל סכום של 600 ש"ח. המשיב לא שילם את כל התשלומים החודשיים. בהליך שהתנהל בבית המשפט למשפחה חויב המשיב לשלם מזונות בסכום של 1,350 ש"ח מידי חודש לכל אחד מילדיו הקטינים. כאמור, ביום 13.11.08 עתרה המבקשת בפני בית המשפט של פשיטת הרגל לקציבת מזונות, בהתאם לסעיף 128 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980.
3.
נוכח העובדה שהמשיב לא שילם את התשלומים החודשיים הגיש הכונס הרשמי בשנת 2007 בקשה לביטול ההליכים. בהחלטה מיום 27.3.08 קבע בית המשפט המחוזי, כלשונו, לפנים משורת הדין, כי אין לבטל את ההליכים וציווה כי חוב הפיגורים ייפרע תוך 90 ימים.
4.
המשיב לא הגיש תשובה לבקשת רשות הערעור. הכונס הרשמי הגיש תשובה בה הוא עתר לדחות את הבקשה. בתשובה ציין הכונס הרשמי, כי המשיב אינו משלם את התשלום החודשי של 1,600 ש"ח בו חויב אלא הוא משלם 600 ש"ח, היינו הסכום שהושת עליו בעבר. עוד נמסר בתשובה, כי המשיב הפסיק להגיש דוחות חודשיים בחודש פברואר 2009.
5.
החלטה של בית משפט לפשיטת רגל בדבר קציבת מזונות מצריכה עריכתו של איזון בין האינטרסים המתחרים של הנושים, הזכאי למזונות והחייב. לפיכך, על בית המשפט ליתן דעתו, בין היתר, לסכום החובות של החייב, לסכום המזונות שעל החייב לשלם מידי חודש, לסכום שבתקופת פשיטת הרגל ולהכנסותיו של החייב. סבורני, כי בית המשפט המחוזי איזן כהלכה בין האינטרסים השונים שעה שקבע כי מתוך הסכום של 1,600 ש"ח יוקצב סך של 1,000 ש"ח למזונות. אכן, סכום זה נמוך באופן משמעותי מסכום המזונות שנקבע על ידי בית המשפט למשפחה. ואולם, כאשר החייב במזונות נקלע להליכי פשיטת רגל ממילא עלולה להיגרם פגיעה לכל נושיו, כולל אלה הזכאים למזונות. יש לזכור, כי הגדלה של הסכום המוקצב למזונות תיגרע כמעט תמיד מן הסכום שאמור להיות משולם לקופת פשיטת הרגל, קרי לטובת כלל הנושים. ער אני לנסיבות הנוגעות לקטינה הזכאית למזונות והסובלת מקשיים שונים וכן למצבה הכלכלי של המבקשת. עם זאת, איני רואה צידוק להתערב בהחלטתו של בית משפט קמא.
6.
נוכח העובדה שהמשיב אינו משלם את התשלום החודשי המוגדל ומאחר שאינו מגיש את הדוחות החודשיים, ראוי שהכונס הרשמי ישקול להגיש בקשה לביטול ההליכים.
7.
אף לא מצאתי שבנסיבות העניין נפל פגם בהחלטה שהסכום המוגדל, כולל הקצבת המזונות, ישולם החל מחודש יולי 2009 ולא מיום הגשתה של הבקשה. קביעה בדבר תשלום רטרואקטיבי תביא לגריעה לא קטנה מקופת פשיטת הרגל.
8.
יוער, כי נוכח העובדה שדין הבקשה להידחות, לא ראיתי צורך להיזקק לשאלה שטרם הוכרעה והיא האם דרך התקיפה של החלטה בעניין קציבת מזונות הינה זו של ערעור או שמא בקשת רשות ערעור. הסוגיה הושארה בצריך עיון בע"א 8993/04 פלונית נ' פלוני
(לא פורסם, 20.9.07), פיסקאות 7-6).
9.
הבקשה לרשות ערעור נדחית. לא ייעשה צו להוצאות.
ניתנה היום, י"ז בטבת תש"ע (3.1.2010).
ש ו פ ט