רע"א 8305/21 פואד סמאר נ. מאג'ד סמאר

1.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' סגן הנשיא השופט ר' סוקול ) בת"א 24308-01-21 ות"א 47442-01-21 מיום 11.11.2021; שבגדרה נדחתה בקשת המבקשים להתרת צירוף תמליל פרוטוקול אסיפה כללית וישיבת דירקטוריון של חברת "תחנת דלק אחים סמאר בע"מ" (להלן: החברה ).

2.

המשיבים 2-1 והמבקשים, משמשים כבעלי המניות בחברה. ביום 10.1.2021 התקיימה אסיפה כללית וישיבת דירקטוריון, בהעדר המשיבים 2-1, ובמסגרתה התקבלו מספר החלטות (להלן: ישיבת הדירקטוריון ). בהמשך, ביום 13.1.2021 הגישו המשיבים 2-1 תביעה למתן פסק דין הצהרתי לביטול ההחלטות האמורות וכן בקשה למתן צו מניעה זמני שימנע את כניסתן לתוקף, בטענה כי ישיבת הדירקטוריון כונסה באופן לא חוקי (ת"א 24308-01-21; להלן: תביעת המשיבים ).

3.

בדיון שהתקיים בבית המשפט המחוזי ביום 19.1.2021 הסכימו הצדדים לקבל את הצעת בית המשפט כי ההחלטות שהתקבלו בישיבת הדירקטוריון יוקפאו; וכי תכונס אסיפת בעלי מניות וישיבת דירקטוריון ביום 27.1.2021. יצוין, כי הוסכם בין הצדדים לבצע הקלטה ותמלול של האסיפה הכללית וישיבת הדירקטוריון האמורה.

4.

ביני לביני, העביר המשיב 1 לבניו, המשיבים 4-3, חלק מהמניות הרשומות על שמו בחברה. עם היוודע הדבר הגישו המבקשים תביעה למתן פסק דין הצהרתי לביטול העברת המניות האמורה (ת"א 47442-01-21; להלן: תביעת המבקשים ) אשר אוחדה בהמשך עם תביעת המשיבים. בתביעה טענו המבקשים כי ההעברה נועדה להקנות למשיב 1 רוב בהצבעה שנועדה להתקיים בישיבת הדירקטוריון שנקבעה כאמור ליום 27.1.2021. בהמשך, ביום 27.1.2021 הגישו המבקשים "בקשה בהולה למתן צו מניעה ארעי ו/או זמני האוסר על משיבים 4-3 להשתתף באסיפה". בית המשפט המחוזי דחה אומנם את הבקשה אך קבע כי ביצוע ההחלטות שיתקבלו באסיפה יעוכב עד להכרעה בשאלת תוקפה של פעולת העברת המניות.

5.

המבקשים טענו כי במהלך האסיפה מיום 27.1.2021, הגיעו הצדדים להסדר דיוני המייתר את תביעת המשיבים. כך, לפי הנטען, הוסכם כי אם בית המשפט יקבע בתביעת המבקשים כי העברת המניות מהמשיב 1 למשיבים 4-3 נעשתה שלא כדין, אזי כל ההחלטות שהתקבלו בישיבת הדירקטוריון תעמודנה בעינן. לעומת זאת, אם בית המשפט יקבע כי העברת המניות נעשתה כדין, אזי ההחלטות האמורות תבוטלנה (להלן: ההסדר הדיוני ).

6.

בהמשך, ביום 9.2.2021 התקיים דיון בהליכים המאוחדים שבמסגרתו הורה בית המשפט המחוזי לצדדים להגיש תצהירי עדות ראשית מטעמם וכן נקבעה ישיבת קדם משפט ומועד לשמיעת הראיות. במועד ההוכחות ויתרו הצדדים על חקירת העדים וניתן צו להגשת סיכומים בכתב.

7.

ביום 21.10.2021, לאחר שהמשיבים הגישו את סיכומיהם, הגישו המבקשים לבית המשפט המחוזי בקשה לצירוף תמליל אסיפת ישיבת הדירקטוריון שהתקיימה כאמור ביום 27.1.2021 (להלן: התמליל ), שממנו ניתן ללמוד, לטענתם, על הסכמת הצדדים ביחס להסדר הדיוני. בבקשה נטען כי בעת הכנת הסיכומים גילה בא-כוח המבקשים כי התמליל לא הוגש לבית המשפט, ולפיכך פנה אל בא-כוח המשיבים וביקש הסכמתו להגשת התמליל האמור, ואולם הלה התנגד להגשתו.

החלטת בית המשפט המחוזי

8.

בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה. בתוך כך, נקבע כי ההסכמה אליה הגיעו הצדדים שלא לחקור את העדים ניתנה על בסיס התשתית הראייתית שעמדה לפני בית המשפט, וכי "צירוף ראיות נוספות בשלב מאוחר זה, חותר תחת אותה הסכמה". עוד נקבע, כי הבקשה לצירוף התמליל נועדה להביא לידיעת בית המשפט את ההסדר הדיוני השנוי במחלוקת – הסדר שאינו חלק מחומר הראיות ואף לא הוגשה כל בקשה למתן סעדים בעקבותיו.

מכאן הבקשה שלפניי.

הבקשה דנן

9.

בבקשתם טוענים המבקשים, בעיקרו של דבר, כי ההסדר הדיוני עולה מההקלטה מושא התמליל וכי בית המשפט המחוזי "אינו זקוק ליותר ממספר דקות בודדות כדי לשמוע אותה, וכן הדבר אינו כרוך בחקירת עדים ו/או בהבאת ראיות נוספות". לטענתם, האמור בתמליל יתמוך בטענה כי יש לסלק את תביעת המשיבים על הסף, ולפיכך צירופו יחסוך זמן שיפוטי רב.

המבקשים מוסיפים וטוענים כי הם הסכימו שלא לנהל הליך הוכחות ״מתוך אמונה כי ההסדר הדיוני אליו הגיעו הצדדים בתאריך 27.1.2021 הוא חלק מהתיק שתוכנו מייתר את הצורך לדון בתביעה העיקרית [תביעת המשיבים; י״ו] ... ״ ולאחר שסברו בתום לב כי פרוטוקול הישיבה הוגש לבית המשפט.

תשובת המשיבים

10.

המשיבים טוענים כי התמליל "נערך באופן סלקטיבי" והכחישו את טענת המבקשים בנוגע לקיומו של ההסדר הדיוני. עוד נטען, כי המבקשים לא גילו לבית המשפט את התמונה העובדתית המלאה, וכי הם המשיכו לנהל את הגנתם בתביעה כרגיל, על אף שלשיטתם, נחתם הסדר דיוני המייתר את הדיון בתביעת המשיבים.

11.

המשיבים מוסיפים עוד כי ביום 8.2.2021 הוגשה על-ידם הבהרה לבית המשפט המחוזי שבמסגרתה הם עדכנו את בית המשפט כי ישיבת הדירקטוריון מיום 27.1.2021 לא הניבה תוצאות. לטענתם, המבקשים לא חלקו על האמור בבקשה ולא הגיבו לה – אף לא במסגרת הדיון שהתקיים יום לאחר מכן, אף שלגישתם, כאמור, הישיבה האמורה אכן הניבה תוצאות – גיבוש ההסדר הדיוני.

דיון והכרעה

12.

לאחר העיון בבקשה ובתשובת המשיבים הגעתי למסקנה כי דינה להידחות.

13.

כידוע, ערכאת הערעור תמעט להתערב בהחלטות הנוגעות להגשת ראיות נוספות, בהיותן החלטות דיוניות מובהקות הקשורות לניהול ההליך, אלא במקרים חריגים שבהם מתעורר חשש לפגיעה ממשית בזכויות הצדדים (ראו והשוו: רע"א 411/22 עיריית חיפה נ' כץ , פסקה 13 (3.2.2022); חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 200 (מהדורה שלישית, 2012)). יתרה מכך, ככלל, השגות על החלטות ביניים של הערכאה הדיונית יידונו במסגרת הערעור על פסק הדין הסופי (בשים לב לשיקולים שונים, ובהם – יעילות דיונית). חריגה מכלל זה תיעשה בנסיבות שבהן מתעורר חשש כי כתוצאה מהחלטת הביניים, יתנהל המשפט בערכאה הדיונית באופן שגוי, אז תגבר הנטייה להיעתר לבקשה למתן רשות ערעור (ראו: סעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984; עניין כץ , שם; רע"א 6982/21 יצחקי נ' יצחקי בר , פסקה 8 (16.11.2021)). לא מצאתי כי המקרה דנן בא בגדרם של מקרים חריגים אלו, ודי בכך כדי לדחות את הבקשה.

14.

למעלה מן הדרוש, אוסיף לגופו של עניין, כי כלל נקוט הוא שעל בעל דין להגיש את ראיותיו "בהינף אחד" ולא "קרעים קרעים" ( ראו: תקנה 66 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות );

רע"א 2070/18

צפר נ' מדר (26.3.2018) ). בהמשך לכך, כאשר צד להליך חפץ להגיש ראיה חדשה עליו להגיש בקשה מתאימה ללא שיהוי (ראו והשוו: תקנה 144(1) לתקנות;

רע"א 1297/01 מיכאלוביץ' נ' כלל חברה לביטוח בע"מ , נה(4) 577 (2001)). עוד יצוין באותו הקשר, כי בפסיקה נקבעו אמות מידה עיקריות לבחינת השאלה אם מתקיימות נסיבות המצדיקות להתיר הגשת ראיה באיחור ובהן; שיקולי צדק וחקר האמת; השלב בו מצוי ההליך; ו מידת מחדלו של בעל הדין וההצדקה להגשת הראיה באיחור (ראו בפירוט: עניין צפר ,

והמקורות המובאים שם; וכן השוו: רע"א 8597/21 יעקב נ' נבואני , פסקה 15 (21.2.2022)) .

15.

יישום אמות מידה אלה על ענייננו, מעלה כי יש לדחות את הבקשה אף לגופה. ישיבת הדירקטוריון שבה הושג ההסדר הדיוני הנטען התקיימה ביום 27.1.2021, ובקשה מתאימה להוספת התמליל הוגשה רק ביום 21.10.2021 . אומנם המבקשים טוענים כי הם חשבו בטעות שהתמליל צורף כבר לתיק בית המשפט, אולם, נדמה כי טענה זו מוקשית בשים לב להשתלשלות העניינים כפי שעולה מתיק בית המשפט. כך, ביום 11.3.2021 המבקשים הגישו כתב הגנה שבמסגרתו לא העלו ולו ברמז כל טענה על אודות קיומו של ההסדר הדיוני; וממילא – לא תמכו טענה זו בהגשת התמליל, אשר יש בו לגישתם, כדי להביא לדחיית התביעה על הסף. תחת זאת, המבקשים התייחסו לטענות המשיבים לגופן. בהמשך לכך, המבקשים השתתפו בדיונים שנערכו בבית המשפט המחוזי בהליכים המאוחדים והגישו תצהיר עדות ראשית מטעמם, ואף במסגרת זו לא העלו כל טענה הנוגעת לקיומו של ההסדר הדיוני. בבקשתם, המבקשים לא הציגו כל טעם מבורר המצדיק את דפוס פעולתם, והסתפקו בטענה כללית שלפיה הם סברו בתום לב שההסדר הדיוני צורף לתיק בית המשפט. בכך, אין מענה לתמיהה העולה כאמור, מדוע נמנעו המבקשים מהעלאת עצם הטענה כי יש לדחות את התביעה על הסף, נוכח קיומו של ההסדר הדיוני. ודוק – הגשת התמליל היא רק האמצעי להוכחת הטענה בדבר קיומו של הסדר דיוני המצדיק את דחיית התביעה. ואולם, בהיעדר טענה, מה הטעם בהגשת הראייה לה?

16.

לכל האמור יש להוסיף, כפי שציין בית המשפט המחוזי, כי לא מן הנמנע שהיענות לבקשה לצירוף התמליל, לאחר הגשת סיכומי המשיבים תעכב את המשך בירורו של ההליך אשר נמצא בשלב מתקדם. המבקשים אמנם טוענים שהיענות לבקשתם תחסוך זמן שיפוטי; אולם בנסיבות שבהן המבקשים ניהלו את הגנתם בתביעת המשיבים לגופה, אין מקום לאפשר להם להעלות טענת סף בדמות קיומו של ההסדר הדיוני – בשלב כה מתקדם של ההליך. לא למותר להזכיר בהקשר זה, כי המשיבים טוענים שהתמליל "נערך באופן סלקטיבי" כך שגם מבחינה מעשית, כלל לא ברור שהיענות לבקשה אכן תביא לחיסכון בזמן שיפוטי.

17.

סוף דבר: הבקשה נדחית.

המבקשים יחויבו בהוצאות המשיבים בסך 3,000 ש"ח.