פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
רע"א
8452/12 - ו'
לפני:
כבוד הרשם גיא שני
המבקש:
ברוך זנדברג
נ ג ד
המשיבים:
1. אוריאל איילון
2. רחל איילון
3. אינסטליין החב' הביננלאומית לשיווק מוצרי
אינסטלציה
בקשה לחילוט העירבון
החלטה
ההליך שבכותרת הסתיים בהחלטת כבוד השופטת ארבל מיום 11.2.2013 ללא פסיקת הוצאות. עם זאת, בהחלטתי מיום 19.12.2012 חויב המבקש בתשלום הוצאות למשיב 1 בסך של 3,500 ₪, ועתה מונחת לפניי השאלה אם יש מקום לחלט את העירבון לצורך גביית הוצאות אלה.
לאחר עיון בטענות הצדדים באתי לכלל מסקנה כי הצדק עם המבקש בסוגיה זו.
ב"בקשה לשחרור עירבון" שהוגשה ביום 18.2.2013 טען המבקש כי סכום ההוצאות קוזז מחובו של המשיב 1 בתיק הוצאה לפועל. לבקשה זו צורפו הודעה ששוגרה למשיב 1 (עוד ביום 26.12.2012) בדבר הקיזוז, בקשה שהוגשה ללשכת ההוצאה לפועל להקטנת החוב, וכן תדפיס מתיק ההוצאה לפועל המצביע על הקטנת החוב.
ביקשתי את תגובתו של המשיב 1 לבקשה. בתגובתו מיום 5.3.2013 טען המשיב 1 כי פעולת הקיזוז נעשתה באופן חד-צדדי, וכי בכגון דא לא סגי בטענת קיזוז אלא נדרש שזכות הקיזוז תהא שרירה וקיימת ובלתי-שנויה במחלוקת.
תגובתו של המשיב 1 לא הייתה ברורה די הצורך, ועל כן קבעתי בהחלטתי מיום 6.3.2013 כי עליו להבהיר אם החוב נשוא תיק ההוצאה לפועל הוא חוב שנוי במחלוקת, ואם אינו במחלוקת – מהי המחלוקת בדבר הפחתת החוב.
המשיב 1 אכן הגיש (ביום 8.3.2013) הבהרה לתגובתו, אולם זו לא נתנה מענה ראוי לשאלות שהועלו בהחלטתי. כל שנטען בהבהרה הלאקונית הוא ש"הוגש ערעור על אופן חישוב הפסיקתא שתוצאתה פתיחת תיק הוצל"פ". כלומר, מן ההבהרה ניתן להבין שקיימת מחלוקת מסוימת לעניין החישוב בפסיקתא – ובעניין זה הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי (שמספרו 2778-01-13) – אך אין כל פירוט לעניין הסכומים שבהם מדובר, ואין הכחשה לעצם קיומו של חוב. כמו-כן, אין בהבהרה מיום 8.3.2013 כל התייחסות נוספת לנושא הקיזוז.
לאחר הדברים האלה הגיש המבקש תשובה, שבה הוא מדגיש כי ערעורו של המשיב (ת.א. 2778-01-13) אינו נוגע כלל ועיקר לקרן החוב – נושא שהפך חלוט לאחר שבקשת רשות הערעור שהגיש המשיב 1 נדחתה ביום 11.2.2013 (רע"א 8354/12). המבקש מטעים כי הערעור לבית המשפט המחוזי נוגע רק לאופן חישוב הפסיקתא, קרי: לנושא הריבית בלבד, וממילא אין מחלוקת בדבר עצם קיום חוב של המשיב 1 כלפי המבקש. המבקש אף צירף את הודעת הערעור שהגיש המשיב 1 (ת.א. 2778-01-13), שממנה עולה כי אכן המחלוקת נסבה על שיעור הריבית בלבד.
מן המקובץ עולה כי המשיב 1 לא מסר תשובה הולמת לטענתו של המבקש בדבר קיומו של חוב למבקש, וגם לא לטענה כי סכום החוב בתיק ההוצאה לפועל הופחת מחמת ההוצאות שנפסקו בהחלטתי מיום 19.12.2012. במצב דברים זה, לא מצאתי מקום להורות על חילוט העירבון שהופקד בתיק שבכותרת.
לאור האמור, יוחזר העירבון למפקידו בכפוף לבדיקת המזכירות כי אין לכך מניעה מן הדין.
ניתנה היום, ג' בניסן תשע"ג (14.3.2013).
גיא שני
ר ש ם