פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
8941/06
בפני:
כבוד השופטת א' פרוקצ'יה
המבקשים:
1. עיריית
חיפה
2. ועדה מקומית לתכנון ולבניה, חיפה
נ ג ד
המשיב:
ב.מ.רפריס דדו בע"מ
בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין חלקי
החלטה
1.בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין של בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופט עודד גרשון), אשר דחה את בקשת המבקשות לביטול פסק בוררות (כבוד השופט בדימוס שלום ברנר) שהורה להן לשלם סכומי כסף למשיבה, ואישר את הפסק. לחילופין, מתבקשת התניית ביצוע פסק הדין בהעמדת ערבויות נאותות, להבטחת השבת הסכומים שישולמו במידה שהערעור יתקבל.
הבקשה נדחית. כלל הוא, כי "הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים" (תקנה 466 ל תקנות סדר הדין האזרחי , התשמ"ד-1984). קל וחומר, כך הדבר ביחס לבקשת רשות לערער. עיכוב ביצועו של פסק דין שמור למקרים חריגים ובמיוחד כך הדבר בפסק דין כספי (ע"א 4641/06 מנורה נ' כרכבי , (לא פורסם); ע"א 7516/02 ד"ר פישר נ' רו"ח יוכמן , תק-על 2002(3) 2712; ע"א 949/06 אליאס נ' עטיה , תק-על 2006(2) 651). על המבקש להוכיח שני תנאים מצטברים: סיכויי בקשת רשות הערעור ומאזן הנוחות. במאזן הנוחות בפסק דין כספי, שיקול מרכזי הוא, יכולתו של המשיב להחזיר המצב לקדמותו באם יתקבל הערעור. אולם "לעניין זה, אין די בטענות כלליות הקשורות בזוכה, אלא יש לפרט לפרטיהן את העובדות מהן ניתן להסיק על היעדר יכולתו הכלכלית הקונקרטית להשיב את הכסף, וככל האפשר נדרש לגבות עובדות אלה בתצהיר" (עניין מנורה לעיל, וראו גם עניין אליאס לעיל וע"א 3976/02 אריה חברה לביטוח נ' גונן , תק-על 2002(2) 1867). בענייננו, להערכת המבקשות, הסכום שעליהן לשלם על פי פסק הבוררות עולה על 1,500,000 ₪. אולם פרט לאמירה כללית כי "בחיי המסחר והעסקים אין בטוחה להמשך קיומה של חברה בע"מ" לא הביאו המבקשות, אף לא ראשית ראיה, בדבר מצבה הכלכלי של המשיבה, וממילא לא נתנו אף קצה חוט של ביסוס עובדתי לקיום קושי בהחזרת המצב לקדמותו באם בקשת רשות הערעור והערעור יתקבלו. בטענה כללית זו, אין די כדי להטות את מאזן הנוחות לטובת המבקשות. די בכך כדי לדחות את הבקשה, וזאת בלא צורך לחוות בשלב זה דעה לגבי סיכוייה של בקשת רשות הערעור להתקבל.
הבקשה נדחית. אין צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ב בכסלו תשס"ז
(13.12.06).
ש
ו פ ט ת