פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
ע"א
4361/14 - א'
לפני:
כבוד הרשמת ליאת בנמלך
המערער:
רון
סמוחה
נ ג ד
המשיבים:
1. בנק דיסקונט לישראל בע"מ
2.
idb
(
swiss
)
bank ltd
בקשה להוצאת מוצגים ולמחיקת סעיף מסיכומי המערער
החלטה
1.
בבקשה זו עותרים המשיבים להוצאת שני מוצגים מתיק מוצגי המערער ולמחיקת סעיף מסיכומיו המתייחס לאחד מהם. המוצג האחד ( מע /8) הוא "העתק מכתב של ב"כ המשיבה 2 מיום 24 במרץ 2011". לטענת המשיבים מסמך זה צורף לראשונה וללא נטילת רשות לסיכומים שהגיש המערער בבית המשפט המחוזי והם מוסיפים כי בסיכומי התשובה שהגישו בערכאה קמא התנגדו לצירוף זה, העומד בניגוד לדין, וכי בית המשפט לא התייחס למסמך זה בפסק הדין ולא נתן כל החלטה המתירה את צירופו לסיכומים. כן הם מציינים כי בסעיף 25 לסיכומיו הפנה המערער למוצג מע /8 הנ"ל.
המוצג השני ( מע /13) הוא הודעת ערעור אשר הוגשה בבית-משפט בשוויץ ביום 31.3.2014. על פי הנטען מוצג זה לא הוגש בבית המשפט קמא.
2.
המערער מתנגד לבקשה. לטענתו אין מקום להורות על הוצאתו של מע /8 שכן זה צורף לסיכומים שהגיש בערכאה קמא, ומשבית המשפט לא הורה בשום שלב על הוצאתו והוא מצוי בתיק בית המשפט קמא רשאי הוא לצרפו לתיק מוצגיו. לעניין מע /13 טוען המערער כי מדובר בהתפתחות המאוחרת לפסק הדין אשר ראוי כי תובא לידיעתו של בית המשפט, וכי דווקא אי הצגתו יכולה היתה להתפרש כהסתרת עובדה חשובה.
3.
לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים ובחומר שבפניי הגעת לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.
בהתאם להלכה הנוהגת בעל דין רשאי לכלול בתיק מוצגיו מסמכים אשר התקבלו כדין כראיה בערכאה הדיונית או התקבלו כראיה על פי החלטה המתירה הגשת ראיות נוספות בערעור (ראו: תקנות 437(א) ו-457(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984;
ב"ש
153/86 צביח נ' מדינת ישראל , פ"ד מ(2) 345, 347-348 (1986)). בענייננו טוען המערער כי המכתב שצורף כמע /8 הוגש בבית המשפט קמא "כתמיכה לסיכומיו". ואולם, בטענה זו אין כדי לסייע בידו שכן המערער אינו חולק על טענת המשיבים לפיה בית המשפט קמא לא נתן כל החלטה פוזיטיבית המתירה את הגשת המסמך כראיה. בהעדר החלטה פוזיטיבית כאמור ובהתאם לכלל לפיו בעל דין אינו רשאי להגיש ראיות חדשות בשלב הסיכומים בערכאה הדיונית, הנחת העבודה היא כי אותו המסמך לא התקבל כראיה כדין, ולא ניתן לקבל בהקשר זה את טענתו המשתמעת של המערער לפיה יש לפרש את שתיקתו של בית המשפט לפני מועד מתן פסק הדין ובפסק הדין כמתן היתר (ראו: ע"א 3590/08 המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ נ' פת , פסקה 3 (7.4.2010); ע"א 8320/09 אלחדד נ' שמיר
(13.12.2010); ע"א 7134/13 עירית סחנין נ' בני עאדל
ג'באלי
בע"מ (25.12.2014)). גם בטענת המערער לפיה מן ההיבט הענייני ראוי שהמסמך יוצג בבית משפט זה אין לסייע בידו, שכן מקומן של טענות מסוג זה הוא במסגרת בקשה להוספת ראיה אותה רשאי הוא להגיש.
אשר להודעת הערעור שהוגשה בבית משפט זר וצורפה כמוצג מע /13. המערער אינו חולק
על הטענה לפיה המסמך לא הוגש בבית המשפט קמא, ויצוין כי הוא אף נוצר במועד המאוחר למועד הגשת סיכומי הצדדים בערכאה קמא. הטענה לפיה קיימת חשיבות ליידע את ערכאת הערעור "בהתפתחות מאוחרת לאשר התרחש בביהמ"ש קמא" אינה יכולה להכשיר את הצגתו, וכאמור המקום להעלאת טענה ממן זה הוא במסגרת בקשה להוספת ראיה.
4.
אשר על כן יש להורות על הוצאת מוצג מע /8 מתיק המוצגים, ובתאם
לסעיף 7(ב) להנחיות נשיאת בית-המשפט העליון מיום 1.12.2010 יש למחוק מסיכומי המערער את סעיף 25, המפנה אליו. עוד יצוין כי המסמך צורף פעם נוספת לתיק המוצגים במסגרת מע /12, סיכומי המערער בבית המשפט המחוזי , וממילא יש להוציאו גם ממוצג זה ולצרף את הסיכומים ללא הנספח. כן יש להורות על הוצאתו של מוצג מע /13.
המזכירות תשיב אפוא למערער את סיכומיו ואת תיק מוצגיו והוא יגיש סיכומים ותיק מוצגים מתוקנים בהתאם להוראות הדין עד ליום 15.2.2015. בתוך אותו מועד יהא המערער רשאי, ככל שיחפוץ בכך, להגיש בקשה מסודרת להוספת ראיות, ובהקשר זה מופנית תשומת ליבו לסעיף 7(ב)(1) להנחיות נשיאת בית המשפט העליון אשר על פיו אין לצרף לבקשה את הראיה אשר צירופה מבוקש אלא יש לציין את "עיקר מהותה של הראיה" בלבד.
המשיבים יגישו סיכומיהם עד ליום 15.3.2015; והמערער יהא רשאי להגיש סיכומי תשובה מטעמו עד ליום 15.4.2015.
המערער ישא בהוצאות המשיבים בסך של 2,500 ש"ח.
ההחלטה תומצא לצדדים ללא דיחוי, באמצעות הפקסימיליה.
ניתנה היום, ט"ז בשבט תשע"ה (5.2.2015).
ליאת בנמלך
ר ש מ ת