ע"א 5277/11 צבי תום צבעוני נ. דוק השקעות [1988] בע''מ

לפניי בקשה כי אפסול את עצמי מלדון בעניינו של המערער. הבקשה הוגשה בגדרי הערעור שבכותרת, הנסב על החלטתו של כבוד השופט ח' ברנר, רשם בית המשפט המחוזי, שלא לפסול את עצמו מלדון בעניינו של המערער. יובהר, כי בגדרי ערעור הפסלות שבכותרת הגיש המערער בקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון, שאמורה לבוא לפניי. מכאן הבקשה כי אפסול את עצמי.

לאחר עיון בבקשה לא מצאתי לה כל עילה בדין, ועל כן היא נדחית ללא צורך בקבלת תגובת המשיבים.

הכלל הוא כי עילת פסילה קיימת במקום שבו בוסס חשש ממשי אובייקטיבי למשוא פנים (ראו סעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984). במקרה שלפניי המבקש סבור כי החלטה שנתתי בהליך קודם שיזם – רע"א 2083/11 – שבה נקבעו סכומי אגרה ועירבון מופחתים אך לא ניתן לו פטור מלא – היא בניגוד לדין ובניגוד לציפיותיו. אולם, כלל מושרש הוא כי חוסר שביעות רצון של בעל-דין מהחלטות שניתנו על-ידי בית המשפט אין בו די כדי להקים עילת פסלות.

ברי כי ההחלטות שניתנו על ידי בעניינו של המערער, הן ברע"א 2083/11, הן ברע"א 2084/11 וברע"א 2085/11, הושתתו על הכללים החלים בבקשות לפטור מאגרה ומערבון. יצוין, כי ערעורים שהגיש המערער על החלטות אלה – נדחו (ראו פסקי-הדין של כבוד השופט ג'ובראן בבש"א 3675/11, בבש"א 3350/11 ובבש"א 3351/11).

המערער מוסיף וטוען כי הוא הגיש תלונה ליועץ המשפטי לממשלה כנגד בית

המשפט של הפירוק, וכי לאור החלטתי ברע"א 2083/11, שבה לטענתו ניתן "אישור דה פקטו לאי הסדרים החמורים...", הוא נאלץ – כך לדבריו – להגיש תלונת המשך. ברור כי גם טענה זו אין בה כדי להצדיק היעתרות לבקשה שלפניי; אין בעל-דין יכול לבנות יש מאין עילת פסלות על-ידי עצם הגשת תלונה כזו או אחרת (ראו למשל יגאל מרזל דיני פסלות שופט 227-224 (2006)).

אשר על כן, הבקשה נדחית.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים, ולאחר מכן יובא התיק לעיוני להמשך טיפול.