ע"א 5365/14המאגר הישראלי לביטוח רכב (הפול) נ. רמי מור

1.

לפני בקשה לעיכוב ביצוע חלקי של פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט א' רומנוב ), שניתן בתאריך 09.07.2014 ב-ת"א 38035-07-10, וזאת עד להכרעה בערעור שהגישה המבקשת על פסק-דין זה.

אביא להלן את הנתונים הנדרשים להכרעה בבקשה שלפני.

2.

בתאריך 06.04.2009 נפגע המשיב בתאונת דרכים, בהיותו בן 26, בעת שרכב על קטנוע, אשר היה מבוטח על-ידי המבקשת. בעקבות תאונה זו נגרמו למשיב נזקי גוף בגינם הוגשה על ידו תביעה בבית המשפט המחוזי בירושלים

– לתשלום פיצויים לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 .

3.

בתאריך 09.07.2014 פסק בית המשפט המחוזי הנכבד כי המבקשת תשלם למשיב פיצויים בסך של 2,599,474 ש"ח. בתאריך 29.07.2014 הגישה המבקשת לבית המשפט המחוזי בקשה לתיקון טעויות סופר, אשר נפלו, לטענתה, בפסק הדין, ומשפיעות, לגישתה, על סכום הפיצויים שנפסק (להלן: הבקשה לתיקון ).

4.

בעוד הבקשה לתיקון תלויה ועומדת בפני בית המשפט המחוזי – הגישה המבקשת הודעת ערעור לבית משפט זה, כשלצידה בקשה לעיכוב ביצוע תשלום של 1,300,000 ש"ח, מתוך סכום הפיצויים הכולל שנקבע בפסק הדין, מושא הערעור. המבקשת ציינה בבקשתה כי הסכום שעיכובו מתבקש כולל את הסכום אותו היא ביקשה להפחית מסכום הפיצויים שנפסק, במסגרת

הבקשה לתיקון .

5.

בהחלטתי מתאריך 07.08.2014 הוריתי למשיב למסור את תגובתו לבקשה, ובגדר ההחלטה הוצאתי גם צו ארעי לעיכוב ביצוע תשלום של 1,300,000 ש"ח מתוך הסכום הכולל שעל המבקשת לשלם למשיב מכוח פסק הדין, מושא הערעור, וזאת עד למתן החלטה אחרת. כמו כן, הוריתי למבקשת למסור עדכון בנוגע להחלטת בית המשפט המחוזי בעניין הבקשה לתיקון .

6.

המבקשת עדכנה כי בתאריך 20.08.2014 ניתנה החלטה על ידי בית המשפט המחוזי הנכבד בעניין הבקשה לתיקון . בית המשפט קבע כי מסכום הפיצויים שנפסק יופחת סך של 74,732 ש"ח, כך שסכום הפיצויים העדכני יועמד על סך של 2,524,742 ש"ח. כאמור קיימת נפקות להפחתה הנ"ל גם לעניין שלפני, מכיוון שהסכום שביחס אליו הוגשה הבקשה לתיקון נכלל בסכום שעיכובו התבקש גם בגדרי הבקשה שלפני. לאחר ההפחתה עומד, איפוא, הסכום עבורו מתבקש עיכוב הביצוע על סך של 1,225,268 ש"ח.

דיון והכרעה

7.

לאחר עיון בבקשה, בתגובת המשיב לה ובחומר שצורף אליהן – הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל באופן חלקי , כאמור בפיסקה 14 שלהלן. עתה יובאו, בקצרה, הנימוקים להחלטתי זו.

8.

כלל ידוע הוא כי בעל דין זכאי ליהנות מפירות זכייתו בסמוך למועד מתן פסק הדין, ואין בהגשת ערעור כשלעצמה כדי לעכב את ביצוע פסק הדין, מושא הערעור (ראו: תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 ). כלל זה חל ביתר שאת כשמדובר בפסק דין המטיל חיוב כספי (ראו: ע"א 1070/12 חי שדה אור נ' פיצ'חזדה (20.2.2012); ע"א 6398/11 עיריית עכו נ' אחים אנטון, חברה לעבודות בנין עפר ופתוח בע"מ , פיסקה 9 (14.2.2012)). ביצועו של פסק הדין הכספי יעוכב רק במקרים חריגים ונדירים בהם יוכיח המבקש קיומם של שני תנאים מצטברים: האחד – כי סיכויי הערעור טובים; והשני – כי מאזן הנוחות נוטה באופן ברור לטובתו במובן זה שהוא נדרש להוכיח כי קיים חשש ממשי שלא יוכל לגבות בחזרה את כספו מהמשיב, אם ערעורו יתקבל, או כי ביצועו המיידי של פסק הדין עלול לגרום לו נזק בלתי הפיך (ראו: אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי , 675 (מהדורה עשירית, 2009); ע"א 5963/13 " מנורה" חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני , פיסקה 18 (16.1.2014);

ע"א 2306/10 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' ספיה (חסויה) , פיסקה 9

(9.4.2010)). לעניין זה יידרש המבקש להניח תשתית ראייתית ועובדתית מספקת לתמיכה בטענתו בנוגע לקושי שצפוי להיווצר בבואו להיפרע מהמשיב, ככל שערעורו יתקבל, ולא די בהפרחת טענות כלליות שאינן מפורטות (ראו: ע"א 5865/08 הפניקס נ' מסס (30.11.2008); החלטת חברי, השופט י' דנציגר , ב-ע"א 7673/12

תנובה נ' גבעולים , פיסקה 16 (24.1.2013) והאסמכתאות הנזכרות שם).

בין שני השיקולים הנ"ל מתקיימים יחסים של מעין "כלים שלובים", או "מקבילית כוחות": ככל שסיכויי הערעור נראים מוצקים יותר, כך ניתן להקל בדרישה שמאזן הנוחות יטה לכיוון המבקש, ולהפך (ראו החלטתי ב-ע"א 6111/13 מדינת ישראל משטרת ישראל נ' שמש (27.10.2013)).

יישומם של השיקולים שלעיל על נסיבות העניין שלפני – מוביל לקבלת הבקשה באופן חלקי.

9.

במישור של מאזן הנוחות – טענתה של המבקשת בהקשר זה היא שמדובר בסכום גבוה מאד, אשר מוביל לחשש טבעי מפני אי-השבתו. לכך מוסיפה המבקשת את נסיבותיו הפרטניות של המשיב כעולה מהבקשה לקבלת פסק-דין שהוגשה מטעמו לבית המשפט קמא הנכבד (טרם מתן פסק הדין), אשר בה נטען כי המשיב מצוי בקשיים כלכליים ניכרים. כמו כן, מדגישה המבקשת כי אף אם תתקבל בקשתה לעיכוב ביצוע חלקי, עדיין ישולם למשיב סכום משמעותי, אשר ישלול פגיעה בו במקרה שבקשת עיכוב הביצוע תתקבל.

10.

כפי שכבר נקבע בפסיקה, גובה הסכום שנפסק מהווה שיקול בהערכת הקושי בהשבתו וכאשר מדובר בסכומי כסף גבוהים מאד, מתעורר חשש שמא לא יוכל האדם הרגיל להחזיר את הסכומים במלואם, במידה שיפסיד בערעור ( עיינו: ע"א 1578/05 מעוז חברה לביטוח בע"מ נ' עזבון המנוח אלי אלבז ז"ל (18.1.2007); בש"א 7637/06 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני , פיסקה 7 (13.11.2006)).

במקרה שלפני, אכן מדובר בסכום משמעותי, אשר עלול לעורר חשש מסוים של אי-השבה על ידי המשיב, ככל שיתקבל ערעורה של המבקשת. עם זאת, יש אף להתחשב בנזק שעלול להיגרם למשיב במידה שלא יזכה במלוא הסכום שנפסק לזכותו, וזאת לנוכח המצב הכלכלי הקשה בו היה נתון המשיב עובר למתן פסק הדין, כפי שנכתב בבקשה שהוגשה מטעמו לבית המשפט קמא.

מן העבר השני, יש להעניק משקל לעובדה כי גם אם תתקבל הבקשה לעיכוב ביצוע חלקי – המשיב עדיין יקבל, באופן מיידי, סכום משמעותי, שעיכובו לא מתבקש. מניתוח פסק-דינו של בית המשפט המחוזי הנכבד עולה כי חלק לא מבוטל מהסכום שנפסק, ניתן עבור סיפוק צרכיו המשוערים של המשיב בהמשך שארית חייו, ועל כן נראה כי הוא יוכל להסתפק בשלב זה בסכום נכבד שאיננו שנוי במחלוקת לצרכיו המידיים, והכל עד להכרעה בערעור.

11.

במצב הדברים הנ"ל, דומה כי מאזן הנוחות איננו נוטה באופן מובהק לעבר אף אחד מהצדדים שבפני, ויש להכריע לפיכך בבקשה על יסוד סיכויי הערעור . לכך אדרש מיד.

12.

במישור של סיכויי הערעור – המבקשת מעלה מספר טענות בהודעת הערעור, אשר יש בהן, לגישתה, כדי להוביל להפחתת גובה סכום הפיצויים שנפסק על-ידי הערכאה הדיונית לכדי כמחצית. אפרט איפוא בקצרה את טענותיה העיקריות:

(א)

המבקשת משיגה על אחוזי הנכות הנוירולוגית שנקבעו למשיב. לטענת המבקשת בית המשפט קמא טעה בכך שבחר לאמץ את עמדת המומחה מטעמו בתחום הנוירולוגי, אשר קבע 10% נכות עבור "פרכוס בודד שלא חזר לאחר כשנתיים תחת טיפול תרופתי", וגם נכות בשיעור של 5% בגין סחרחורת, אשר גרמה לנפילה לפחות פעם אחת. לגבי הסוג הראשון טוענת המבקשת כי קביעתו של המומחה חורגת מהאמור בתקנות המל"ל, ולגבי הסוג השני, גורסת המשיבה כי היה על בית המשפט לבכר את עמדתו של מומחה הא.א.ג., אשר סבר, בניגוד למומחה הנוירולוגי, כי המשיב איננו סובל מנכות בגין הסחרחורת עליה דיווח.

(ב)

עוד טוענת המבקשת כי בית המשפט המחוזי הנכבד שגה בקובעו שיעור גריעה של 60%, וזאת מאחר ששיעור הנכות הכולל שנקבע על-ידו הסתכם ב-55% בלבד, כאשר שיעור זה כולל מספר נכויות שאינן בעלות משמעות תפקודית. כמו כן, המבקשת טוענת כי לא היה על בית המשפט לקבוע הפסדי שכר לעבר, וזאת מכיוון שהמשיב נמנע מלפעול להקטנת נזקיו ובחר שלא לחזור לשוק העבודה. לגבי הפסדי שכר לעתיד כתוצאה מאובדן כושר השתכרות, המבקשת סבורה שבית המשפט המחוזי הנכבד לא התחשב בנסיבותיו האישיות של המשיב, לרבות מצבו התעסוקתי בעבר.

(ג)

לבסוף, מלינה המבקשת על החלטתו של בית המשפט קמא לפסוק למשיב פיצויים עבור ראש נזק של "עזרת הזולת". לגישת המבקשת, המשיב לא הוכיח כי הוא נזקק לכל עזרה, וקל וחומר לעזרה בשכר. לגבי העזרה שהוענקה למשיב על-ידי אשתו, המבקשת טוענת כי עזרה זו לא הצדיקה פיצוי כלשהו כאשר לא הוצגה תשתית עובדתית מספקת להוכחת הפסדי שכר כתוצאה מכך.

13.

בזהירות המתבקשת בשלב זה , דעתי היא כי קיים סיכוי מסוים שיתקבלו

חלק מהשגותיה של המבקשת, ככל שאלה נוגעות לחישוב המשמעויות התפקודיות של נכויות המשיב וביחס לגובה הפיצויים שהוענקו לו עבור ראש הנזק של "עזרת הזולת". בשונה מכך, ומבלי לקבוע מסמרות בעניין, אינני סבור כי סיכויי הערעור ניכרים בכל הנוגע לטענות ביחס לממצאים העובדתיים שבפסק הדין ובאשר לקביעת שיעורי הנכות, וזאת לאור ההלכה המוכרת לפיה אין ערכאת הערעור נוטה להתערב בעניינים אלה, למעט במקרים חריגים בהם מסקנותיה של הערכאה הדיונית אינן עומדות במבחני ההיגיון והשכל הישר (ע"א 828/07 מהדי נ' קופת חולים של ההסתדרות הכללית , פיסקה 9 (07.10.2008);

ע"א 3923/06 סקו-סיסטם בע"מ נ' סופרקום בע"מ , פיסקה 34 (01.11.2007)), ובמיוחד כאשר מדובר בקביעות המבוססות על חוות דעת מומחים מקצועיים (ע"א 8382/04

הסתדרות מדיצינית נ' מזרחי , פיסקה 23 (2.02.2006); ע"א 2027/96

מרדכי נ' בית חולים ביקור חולים , פ"ד נד(2) 849, 854 (2000)).

14.

נוכח כל האמור לעיל ביחס לקיומם של סיכויים מסוימים בקבלתן של חלק מטענות המבקשת בערעור, ובהנתן שמאזן הנוחות איננו נוטה באופן מובהק לטובת מי מבעלי הדין ובהתחשב בסכום שכבר שולם וזה שעיכובו מתבקש – אני מורה על עיכוב ביצוע חלקי של פסק הדין, כך שהעיכוב יחול על סך של 600,000 ש"ח בלבד, מתוך סך כל הפיצויים שנפסקו לזכות המשיב. המבקשת תשלם למשיב, איפוא, את יתרת סכום פסק הדין שהיא חויבה בו (לאחר שסכום זה תוקן בהחלטת בית המשפט המחוזי הנכבד מתאריך 20.08.2014) עד לתאריך 10.11.2014.

15.

סוף דבר: הבקשה לעיכוב ביצוע מתקבלת בחלקה , בהתאם לאמור בפיסקה 14 שלעיל. החלטתי זו באה חלף החלטתי מתאריך 07.08.2014. לנוכח התוצאה – אין צו להוצאות בבקשה שלפני.