פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
ע"א 7346/01 - ב'
בפני:
כבוד הרשם עודד שחם
המבקשים
:
1.
יובל שטנדל, עו"ד
2. ירדנה הלוי
3. אבי הלוי
נגד
המשיבים
:
1.
חב' בזק בינלאומי בע"מ
2. אורי יוגב
3. משה הבא
בקשה להפחתת סכום ערבון
בשם
המבקשים: עו"ד משה רון
בשם
המשיבים: עו"ד ד"ר יעקב וינרוט
החלטה
בפניי בקשה להקטנת סכום ערבון ודחיית מועד הפקדתו.
1.בערעור שבכותרת תוקפים המערערים החלטה של בית משפט קמא שדחתה בקשה שלהם לאשר תובענה שהגישו נגד המשיבים כתובענה ייצוגית לפי חוק ההגבלים העסקיים, הגנת הצרכן, התשמ"א-1981. על פי החלטת בית המשפט, חוייבו המערערים בהפקדת ההגבלים העסקיים, ערבון בסך 35,000 ₪.
2.אין בידי להעתר לבקשה להקטנת ערבון. המבקשים אינם טוענים ואינם מצביעים על קושי כלכלי כלשהו אשר עשוי להצדיק מהלך מעין זה. הם אינם טוענים כי הסכום שנקבע הוא גבוה מדי ביחס לנדרש על מנת לקדם פני הוצאות אפשריות אם ייפסקו בבקשת הרשות לערער. כל שנטען הוא, כי סיכויי ההליך טובים, וכי מדיניות המחוקק היתה לעודד הגשת תובענות ייצוגיות, בין השאר על דרך של מתן פטור מוחלט מאגרה בעת הגשת תובענה ייצוגית. המערערים טוענים לצורך להקיש מכך גם למקרה שבפנינו.
3.ברם, בטיעונים האמורים אין בסיס מספיק להעתר לבקשה שבפניי, ולהיקש הנטען אף אין מקום.
(א) ראשית, הפטור האמור מאגרה שנקבע בסעיף 35ג לחוק הגנת הצרכן התשמ"א-1981 אינו חל כלל בהליך של בקשת הרשות לערער שבפניי, בגידרו הוגשה הבקשה שבפניי ביחס להפקדת ערבון. כך נקבע ברע"א 3543/00 המועצה הישראלית לצרכנות נ' רשות שדות התעופה בישראל , דינים עליון נח 200, שם הוחלט, כי הפטור מאגרה שניתן ביחס להגשת תובענה ייצוגית לפי חוק הגנת הצרכן אינו חל על הליכים נלווים, דוגמת ערעור או בקשת רשות לערער. בכך נשמט למעשה הבסיס מתחת לבקשה שבפניי, אשר כל כולה מבוססת על הנחה בדבר פטור מאגרה בהליך שבפניי.
שנית, בפרשת המועצה הישראלית לצרכנות נדחתה בקשה לפטור מהפקדת ערובה במסגרת בקשת רשות לערער בנסיבות דומות. גם באותה פרשה, הוגשה הבקשה במסגרת הליכים בהם הותקפה החלטה שלא לאשר תובענה כתובענה ייצוגית. גם שם נטען כי האינטרס הציבורי הגלום בהליך זה מצדיק היעתרות לבקשה. כתובענה ייצוגית לפי חוק הגנת הצרכן. הטענה נדחתה, תוך שצויין כי
"אין חשיבות ההליך (ולו בעיני מגישו) או סיווגו כתביעה ייצוגית מהווים עילה להפטרת בעל דין מחובתו להבטיח את הוצאות בעל הדין שכנגד בערעור או בבקשת רשות ערעור. החלטתו של בעל דין ליטול על עצמו תפקיד של תובע ייצוגי אינה צריכה להותיר את בעל הדין שכנגד נטול בטחונות ולקפח את מעמדו בהתייחס למעמדו של משיב בהליך 'רגיל' ."
(ההדגשה הוספה; ראו גם ע"א 8463/99 קדם נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת , פ"ד נד(1) 668).
4.באותה רוח, איני סבור כי יש מקום, גם בהליך שבפניי, להפחתת הערבון המבוקשת. סכום הערבון צריך לשקף, גם בהליך זה, את גובה ההוצאות הצפוי אם ההליך יידחה. לעניין זה לא הועלתה כל טענה בפניי, ולא מצאתי כי הסכום שנקבע הוא בלתי הולם, מכל בחינה שהיא.
5.אשר למועד הפקדת הערבון, לא אוכל להעתר למשיבה, הדורשת במפגיע כי הערעור יידחה מחמת אי הפקדת הערבון במועד. אינטרס המשיבה בהפקדת ערבון הוא בהבטחת הוצאותיה בהליך הערעור. למשיבה אין אינטרס ראוי להגנה למנוע בירור הערעור בשל אי הפקדת ערבון במועד. זאת ועוד, הבקשה שבפניי הוגשה בתוך התקופה שנקבעה בהודעה על הפקדת ערבון, באשר ההודעה האמורה, הקוצבת למערערים 30 ימים לצורך הפקדת הערבון, הגיעה לידי המערערים ביום 4.10.01. במצב זה, איני רואה מקום לתוצאה הדראסטית הנדרשת, ואף לא למתן הוראה בדבר הפקדת הערבון לאלתר.
בה בעת, איני רואה מקום להתלות בין הליכי הפקדת הערבון לבין ההליכים שעניינם בקשת המשיבים למחיקת הערעור על הסף. הליכים אלה תלויים ועומדים, וטרם הסתיימו. במצב זה, איני סבור כי ניתן או ראוי לגזור מהם בין את גובה הערבון, ובין את מועד הפקדתו.
המערערים יפקידו את הערבון, אפוא, בתוך 10 ימים מיום קבלתה של החלטה זו.
ניתנה היום י"ח בכסלו תשס"ב, 3 בדצמבר 2001.
עודד שחם
ר ש ם