פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א
7729/18
לפני:
כבוד השופט ע' גרוסקופף
המבקשת:
רכבת ישראל בע"מ
נ ג ד
המשיבה:
בי-בי כבישים עפר ופיתוח בע"מ
בקשת מטעם המשיבה מיום 12.2.2019
בשם המבקשת:
עו"ד יגאל קווה;
עו"ד שלמה מנחם
בשם המשיבה:
עו"ד שרונה נמדר
החלטה
1.
לפניי בקשה שכונתה על ידי מגישתה (המשיבה, בי-בי כבישים עפר ופיתוח בע"מ. להלן: "החברה" ) "בקשה דחופה מטעם המשיבה" אולם למעשה היא בקשה לעיון חוזר בהחלטתי מיום 7.1.2019 בגדרה הורתי על עיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופט רחמים כהן ) בת"א 23120-01-10 עד להכרעה בערעור שהוגש. בבקשה טוענת החברה כי חרף החלטתי להורות על עיכוב ביצוע יש להורות למערערת (להלן: "רכבת ישראל" ) להעביר לה סך של 12.7 מיליון ש"ח, וזאת "כדי לבלום את הנזקים הנגרמים ל [חברה] על בסיס יומי וכן נזק תוצאתי, בשים לב לאיתנותה הפיננסית של [רכבת ישראל] ויכולתה המובהקת להשיב את המצב לקדמותו במידת הצורך" .
2.
ואולם, הבקשה אינה מתבססת על שינוי נסיבות או גילוי עובדות חדשות, כי אם על טיעונים ומידע שהיה ברשות החברה אולם מסיבותיה שלה היא בחרה שלא להביאם לפני בית המשפט עובר למתן ההחלטה בבקשה לעיכוב ביצוע.
3.
יתרה מכך, כפי שעולה מתגובת רכבת ישראל לבקשה שלפניי הרי שחל שינוי נסיבות אשר החברה לא הביאה לידיעת בית המשפט במסגרת בקשתה לעיון חוזר. המדובר בכתב אישום שהוגש נגד החברה ומנהלה ביום 10.2.2019 (ת"פ 20502-02-19), עובר להגשת הבקשה שלפניי אשר הוגשה ביום 12.2.2019. מאליו ברור כי אירוע כגון הגשת כתב אישום הוא אירוע חריג העולה כדי שינוי נסיבות ומשפיע, בין היתר, על מצבה הכלכלי של החברה. הסתרה זו חמורה היא ומהווה כשלעצמה הצדקה לדחיית הבקשה לעיון חוזר, וזאת מבלי לדון בשאלה האם בכלל קיימת פרוצדורה של עיון חוזר בבקשות כגון זו שלפניי.
4.
מהטעמים המפורטים לעיל הבקשה נדחית בזאת. החברה תישא בהוצאות רכבת ישראל בבקשה זו בסך של 5,000 ש"ח.
ניתנה
היום, ט"ז באדר א התשע"ט (21.2.2019).
ש ו פ ט