פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א
8486/13 - ג'
לפני:
כבוד השופט ח' מלצר
המבקשת:
דליה מצרי
נ ג ד
המשיבים:
1. יוסי פאר פנורמה פרויקטים (1987)
בע"מ
2. חיים מסורי
בקשה מטעם המשיבים מתאריך 15.1.2014
לסילוק על הסף של בקשת המבקשת מתאריך 5.1.2014 לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית
המשפט קמא הנכבד
בשם המבקשת:
עו"ד אפרים מנדלמן
בשם המשיבה 1:
עו"ד יוסי פאר
בשם המשיבה 2:
עו"ד גור טננבאום
החלטה
1.
לפני בקשה לסילוק על הסף של בקשת המערערת מתאריך 5.1.2014, לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט קמא הנכבד – וזאת "מחמת היעדר סמכות", כנטען על ידי באי-כוח המשיבים.
2.
לטענת המשיבים, המבקשת הקדימה ופנתה לבית המשפט קמא הנכבד בבקשה דומה לעיכוב ביצוע פסק דינו, בסמוך לאחר שזה ניתן ובטרם שהוגש הערעור, המשיבים הגיבו לבקשה האמורה, והיא עודנה תלויה ועומדת בפני בית המשפט קמא הנכבד וממתינה להכרעתו. בנסיבות אלה, טוענים המשיבים, כי לנוכח התיקון שנעשה בתקנה 467 ל תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי ), אשר נכנס לתוקפו בתאריך 12.4.2013 – "כל עוד תלויה ועומדת בקשה לעיכוב ביצוע בערכאה הדיונית הראשונה, הרי שלא ניתן להגיש בקשה חדשה לערכאת הערעור, כמו גם שהדרך הנכונה, לאור תיקון התקנה הנ"ל, הינו להגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה שתינתן ע"י בית המשפט קמא הנכבד בבקשה לעיכוב ביצוע". לפיכך, טוענים המשיבים, איפוא, כי דין הבקשה לעיכוב ביצוע שלפני להיות מסולקת על הסף מחמת היעדר סמכות לדון בה.
3.
אין דעתי כדעת המשיבים. תקנה 467 ל תקנות סדר הדין האזרחי מורה , בנוסחה כיום, מורה בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) לה, כך:
"467
(א) בית המשפט רשאי להורות על עיכוב ביצועה של החלטה שנתן, וכן על מתן סעד זמני בנוגע להחלטה כאמור, למועד שיקבע ובתנאים שייראו לו, והוא כל עוד לא הוגשו ערעור או בקשת רשות לערער ;...
(ב) הוגש ערעור או בקשת רשות לערער, רשאי בית המשפט שלערעור להורות על עיכוב ביצועה של החלטה
שהיא נושא ערעור או נושא בקשת רשות לערער, וכן על מתן סעד זמני בנוגע להחלטה כאמור, למועד שיקבע ובתנאים שיראו לו".
4.
מהוראות תקנה 467 הנ"ל עולה באופן מובהק כי סמכותה של הערכאה הדיונית להוראות על עיכוב ביצוע החלטה שנתנה, מסורה בידה אך ורק עד להגשת ערעור על ההחלטה שעיכוב ביצועה מתבקש – ואילו מעת שהוגש הערעור (או בקשת רשות ערעור), מסורה הסמכות הבלעדית להורות כן, בידי ערכאת הערעור, והערכאה הדיונית שוב איננה מוסמכת להכריע בבקשה המונחת בפניה. עמדתי על כך בהחלטתי ב-ע"א 9060/11 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' עו"ד אייל ארנברג הנאמן על נכסי אברהם וייס
(17.4.2013), שבה כתבתי כך:
"...על-פי נוסחה החדש של תקנה 467 לתקסד"א, לבית המשפט שלערעור ישנה סמכות כללית ובלעדית להורות על עיכוב ביצועה של ההחלטה מושא הערעור, או בקשת רשות לערער, שהוגשו ועומדים לפניו (סמכות זו נתונה לבית המשפט שלערעור גם ללא תלות בשאלה אם התקיים דיון בערעור)" (ההדגשות במקור – ח"מ ).
5.
מכאן נובע, כי על מנת שהערכאה המבררת לא תיכשל במתן החלטה בחוסר סמכות – על בעל דין שהגיש בקשה לעיכוב ביצוע, לעדכן את הערכאה הדיונית בדבר הגשתו של ערעור (או בקשת רשות הערעור) על ההחלטה שעיכוב ביצועה התבקש, בד בבד עם הגשתו לערכאת הערעור.
6.
אשר על כן, בקשתם של המשיבים לסילוק הבקשה לעיכוב ביצוע שלפני על הסף – נדחית. משלא התבקשה תגובה – לא אשית צו להוצאות. המשיבים ימסרו את תגובתם לבקשה לעיכוב ביצוע עד לתאריך 21.1.2014, כפי שהוריתי בהחלטתי מתאריך 6.1.2014.
ניתנה היום, ט"ו בשבט התשע"ד (16.1.2014).
ש ו פ ט