ע"א 9895/16 אופיר קידר נ. גבריאל קידר

1.המערער עותר לכך שערבות בנקאית אותה הפקיד בבית המשפט המחוזי כתנאי למתן סעד זמני (ערבות על סך של 50,000 ש"ח), תשמש גם כעירבון להבטחת הוצאות המשיב בערעור שבכותרת. המערער ציין בבקשתו כי הוא מובטל והתקשה לגייס גם את סכום הערבות שהפקיד כאמור.

2.אין מקום להיעתר לבקשה. הערבות שהופקדה בבית המשפט המחוזי נועדה לשם הבטחת נזקיו של המשיב כתוצאה מן הסעד הזמני, ובשלב זה בקשת המערער להשבת הערבות נדחתה (ראו החלטות בית המשפט המחוזי מיום 12.12.2016). לעומת זאת העירבון אותו על המערער להפקיד בערעור הוא להבטחת הוצאות המשיב בגין הליך זה. התכליות שביסוד ההפקדה הן אפוא שונות, ואין כל מקום "לנגוס" בסכום שהופקד בבית המשפט המחוזי לתכלית שונה.

עוד יצוין כי המערער לא הוכיח חוסר יכולת כלכלית (ומובן כי אין די בטענה הלקונית שכלל בהקשר זה), ועל כן על יסוד החומר שבפניי אין מקום להורות על הפחתה של הסכום שנקבע.

הבקשה נדחית אפוא. המערער יפקיד עירבון בשיעור שנקבע בתוך 14 ימים מעת המצאת החלטה זו. בהעדר הפקדה, יידחה ההליך (שכבר נרשם לדחייה).

3.המשיב ציין בבקשה מטעמו כי המערער לא המציא לידיו את הבקשות שהגיש וכן את הודעת הערעור. ככל שהמערער טרם הסדיר המצאה של איזה מכתבי בי-הדין שהגיש נדרש הוא לעשות כן ללא כל דיחוי, ותוגש על ידו הודעה בעניין בתוך שלושה ימים מעת המצאת ההחלטה לידיו.

אציין כי בהתחשב בבקשה שהיתה תלויה ועומדת לעניין העירבון איני מוצאת לנקוט בצעד הדרסטי לו עתר המשיב (דחיית הערעור) וכאמור ניתנת למערער הזדמנות להפקיד את העירבון כנדרש. עם זאת וכפי שציינתי לעיל, היה ולא יעשה הוא כן עד למועד שנקבע, יידחה ההליך.