עע"מ 8162/07 חברת הארכבירים בע"מ נ. מדינת ישראל משרד האוצר

1.

בקשה לסעד זמני בערעור שהגישו המבקשות למנוע מהמשיבים מלהתקשר בהסכם על פי מכרז בו הוכרזה לבסוף המשיבה 2 כזוכה.

2.

המדובר במכרז לאספקת שירותי גניזה ואחסנת מסמכים עבור המשיב 1 – משרד האוצר – בו זכתה כאמור המשיבה 2.

המבקשות עתרו נגד תוצאות המכרז ועתירתן נדחתה בפסק דין מפורט (כבוד השופט י' עדיאל). טענתן המרכזית בערעור היא כי בעת שהתקבלה החלטת וועדת המכרזים פקע תוקפן של כל ההצעות שהוגשו במסגרת המכרז (לרבות הצעות המבקשות עצמן) ולכן ככל שמשרד האוצר מעוניין לקבל שירותי גניזה ואחסנה מצדדים שלישיים עליו לצאת במכרז חדש. עם הערעור הוגשה כאמור הבקשה לסעד זמני שלפני.

3.

עיינתי בבקשה ובתגובות והגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להדחות. כידוע שני שיקולים מרכזיים נשקלים בבוא בית המשפט להכריע בבקשה למתן סעד זמני: סיכויי הערעור ומאזן הנוחות כאשר התנאים למתן סעד זמני בערעור מחמירים מאלו הנדרשים בפני הערכאה הדיונית (בר"ם 2577/06 אריאלי נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה "זמורה" , פסקה 6 (טרם פורסם, 17.5.2006)). באשר לסיכויי הערעור, בפני המבקשות ניצבת לכאורה משוכה לא פשוטה של שיהוי בהעלאת הטענה בדבר פקיעת ההצעות. הדברים אמורים במיוחד לגבי המבקשת 1 שפנתה ביום 5.3.2007 למשיב 1 בבקשה כי ידון מחדש בהצעות ויקבע "מיהי ההצעה הזוכה" כאשר לפי גישתה הנוכחית ההצעות כולן פקעו כשנה וחצי לפני פנייה זו. בכל אופן, לא אקבע מסמרות בשאלת סיכויי הערעור מן הטעם שדי בשיקולי מאזן הנוחות כדי לדחות את הבקשה.

4.

מאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המבקשות. מתגובת משרד האוצר הסתבר כי המבקשות הן שנותנות כיום את השירותים נשוא המכרז כאשר חוזה ההתקשרות עימן הסתיים עוד ביום 1.10.2005, דהיינו לפני יותר משנתיים. הסעד הזמני אם יינתן ישאיר את המבקשות כנותנות השרות בלי שיש להן כל זכות קנוייה לכך וכאשר מצב זה פוגע באוצר המדינה, כפי שפורט בתגובה, ודרכו בציבור כולו (ראו והשוו: בר"ם 5227/06 איבריקה משאבי אנוש בע"מ נ' חברת החשמל לישראל בע"מ , פסקה 9 (טרם פורסם, 27.6.2006); עע"מ 2690/06 מ.ת.א.ר. מחשוב תכנון וארגון בע"מ נ' עיריית אשדוד , פסקה 14 (טרם פורסם, 2.5.2006); בר"ם 2233/06 מפעת 1695 (1987) בע"מ נ' מועצה מקומית פרדסיה , פסקה 11 (טרם פורסם, 20.3.2006)). יתר על כן, משנדחתה העתירה חל שינוי בנקודת האיזון הראויה בין האינטרסים המנוגדים של בעלי הדין ויש ליתן לזוכה – המשיבה 2 – ליהנות מפירות זכייתה. אכן "כאשר נדחית עתירה ניתן לכאורה להניח כי העתירה אינה מבוססת ויש ליתן לזוכה ליהנות מפירות זכייתו" (עע"מ 2391/07 מילאנו נ' הוועדה המחוזית לתכנון ובניה - מחוז מרכז , פסקה 7 (טרם פורסם, 14.5.2007)). ודוק: המבקשות לא ביקשו סעד לפיו יוכרז עליהן כעל זוכות במכרז. בקשתן היא כי משרד האוצר יצא במכרז חדש ולא ניתן כל טעם מדוע בתקופת הביניים עד ליציאה למכרז חדש – ככל שערעורם יתקבל – יתנו דווקא הן את השירותים ולא המשיבה 2 שהעתירה נגדה כאמור נדחתה ושאין כל טענה בערעור המופנית נגדה. כזכור הטענה המרכזית בערעור היא כי כל ההצעות פקעו ואין למעשה כל טענה המכוונת נגד המשיבה 2. בהקשר זה יודגש כי ענייננו במכרז לאספקת שירות ובכגון דא כבר נקבע כי "במכרז מסוג זה, כמו גם במכרז מסוג תפעול שוטף, 'עדיין ניתן יהיה ל'הפקיע' את ההתקשרות עם הקבלן החדש ולהורות שהמבקשת היא שתספק את השירות. ניתן גם לפסוק פיצוי כספי בגין נזקיה של המבקשת, ככל שיוכחו, ביחס לתקופת הביניים שעד להכרעה בעתירה העיקרית . זהו שיקול מכריע נגד מתן צו ביניים כמבוקש'" (בר"ם 9760/06 רחמני ששון (אפיק) 1991 בע"מ נ' מדינת ישראל , פסקה 12 (טרם פורסם, 27.11.2006)). אכן, מאחר שענייננו באספקת שירותים לא יהא קושי ב"הפקעת" הזכייה מידי המשיבה 2 אם יתקבל הערעור ומשרד האוצר אף ציין בתגובתו כי הדבר יובהר למשיבה 2. למבקשות לא יגרם אפוא נזק בלתי הפיך ואין הצדקה להיעתר לבקשה.

5.

הבקשה נדחית אפוא. שכר טרחת עו"ד בסך 10,000 ש"ח ביחסים שבין המבקשות לבין כל אחד מהמשיבים בנפרד ישולם לפי תוצאות הערעור.