ע"פ 1467/01 ג'אזי ווזווז נ. מדינת ישראל

המערער הורשע עקב הסדר טיעון בסדרה של עבירות. הערעור שלפנינו הוגש על גזר הדין; בפתח הדיון עתר הסניגור (שלא ייצג את המערער בערכאה הראשונה) לדחות את הדיון כדי להגיש ערעור גם על ההרשעה ולבטל את הסדר הטיעון. טענתו המרכזית של הסניגור היא שהמערער הודה בגדר הסדר הטיעון אך בביצוע העובדות המפורטות באישומים הספציפיים ולא ב"מבואות" לכתב האישום; ואם נפלה בענין זה טעות יש יסוד לבטל את הסדר הטיעון.

לו סברנו שיש שמץ של ממש בטענות הסניגור היינו נעתרים לבקשה; אך אנו סבורים שלגופו של ענין הטענה איננה מבוססת. למקרא הפרוטוקול במלואו אך ברור הוא שהודאתו של המערער בעובדות היתה מלאה; כך ברור הן מהעובדה שטיעוני התביעה בענין זה נשמעו ללא מחאה והן מהעובדה שההודאות באישומים הספציפיים שלובות בעובדות ה"הודאות". אין ספק בלבנו שהמערער הבין את הסדר הטיעון במלואו והסכים לו.

לפיכך אנו דוחים את הבקשה.

ניתנה היום, י' אב תשס"א (30.7.2001).

המשנה לנשיא ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת

פסק דין

המערער הורשע בהתחזות לאחר בכוונה להודות בזיוף מסמך בכוונה לקבל דבר בנסיבות מחמירות וקבלת דבר בנסיבות מחמירות ונדון לחמש שנות מאסר מהן שלוש שנים ומחצה לריצוי בפועל והיתרה על תנאי. כמו-כן הושת עליו עונש של קנס בסך 100,00 ש"ח או שנתיים מאסר תמורתו. הוא מערער לפנינו על חומרת עונשו.

אחת מטענותיו של המערער סבה - לענין המאסר - על כלל אחידות הענישה. לא מצאנו ממש בטענה זו והשופט המלומד יכול היה להבחין בין המערער לבין שותפו, כפי שהבחין. גם נסיבותיו האישיות של המערער לא הצדיקו הקלה בעונש. המדובר בעבריין רצידיביסט שכבר נשלח למאסר בעבר בשל עבירות דומות; ודינו היה להשלח למאסר לתקופה ארוכה.

החלטתנו שלא להתערב גם בעונש הקנס שהושת על המערער; והוא - כאשר בפועל היה מקום להטיל עליו תקופת מאסר ארוכה באופן משמעותי מכפי שהוטלה עליו. אכן אם במקום זה הטיל בית המשפט המחוזי על המערער עונש של קנס שאם לא ישולם ישלח למאסר, הוא אך נתן בידיו "אופציה" להשתחרר מחלק מהמאסר אם ישלם את הקנס.

המערער פיצה חלק מהניזוקים, אך ככל הנראה שילם להם, בפשרה רק חלק מנזקם, ואחד מהניזוקים לא פוצה.

שקלנו את עונשו של המערער והגענו למסקנה שבית המשפט המחוזי לא שגה ואין עילה להתערבותנו בעונש.

הערעור נדחה.