פרטי ההליך
בבית
המשפט העליון
בשבתו כבית משפט גבוה
לצדק
ע"פ 96 /
8573
בפני:
כבוד
השופטת ד' ביניש
המבקש
:
מרדכי בן אלברט מרקדו
נגד
המשיב
:
מדינת
ישראל
בקשה לעיכוב ביצוע
גזר דין שניתן
בבית
המשפט המחוזי בתל-אביב יפו מיום 31.10.96 בתיק ת.פ.ח. 207/95, 208
שניתן
על ידי כבוד השופט א' סטרשנוב
החלטה
זוהי בקשה שניה לדחיית מועד תשלום מחציתו הראשונה של קנס בסך 300,000 ש"ח אשר הוטל על המבקש בת"פ 207,208/95 של בית המשפט המחוזי בתל-אביב יפו. לחילופין מתבקש בית המשפט לדחות את ביצוע עונש המאסר בגין אי תשלום הקנס במועד.
ביום 25.9.96 הורשע המבקש בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, לקיחת שוחד, תרמית בקשר לניירות ערך, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות והפרת אמונים בתאגיד. ביום 31.10.96 נדון המבקש לארבע שנות מאסר, מתוכן שנתיים בפועל ושנתיים על תנאי, ולקנס כספי בסך 300,000 ש"ח או שמונה חודשי מאסר תמורתו. הוטל על המבקש לשלם את הקנס בשני חלקים שווים, האחד עד יום 1.5.97 והשני עד יום 1.11.97. על הכרעת הדין ועל גזר הדין הגיש המבקש ערעור התלוי ועומד בפני בית משפט זה. לערעור צורפה בקשתו לעיכוב ביצוע גזר הדין עד למתן הכרעה בערעור.
ביום 22.12.96 נתנה כבוד השופטת שטרסברג-כהן החלטה בבקשה שהגיש המבקש לדחיית ריצוי עונש המאסר ולדחיית תשלום הקנס. ההחלטה ניתנה לאחר דיון מפורט בעל פה בו השמיע בא כוח המבקש את הנימוקים לביסוס בקשתו לדחיית העונש, ובין היתר טען לעניין הקנס כי אין למבקש אפשרות לגייס את סכום הקנס לשם תשלומו במועדים שנקבעו, והוסיף כי בוודאי לא יוכל לעשות זאת אם ריצוי עונש המאסר לא ידחה.
השופטת שטרסברג-כהן נענתה לבקשה לדחות את ביצוע עונש המאסר, כדי שערעורו של המבקש ישמע בטרם יסיים לרצות את עונש המאסר שהוטל עליו, או את מרביתו. באותה החלטה דנה השופטת הנכבדה גם בבקשה לדחיית מועד תשלום הקנס ולא ראתה לדחותו.
כעת עותר המבקש שנית בבקשה לעכב את מועד תשלום הקנס עד להכרעה בערעור. בטיעוניו בפני טען בא כוחו של המבקש כי מרשו לא יוכל לעמוד בתשלום הקנס במועד. משמעות הדבר כי המבקש יאלץ לרצות את המאסר תמורת הקנס. במקרה כזה, אם יתקבל ערעורו ימצא שהוא ריצה תקופת מאסר על לא עוול בכפו. מצב זה נוגד את הרציונאל שעמד בבסיס החלטתה של כבוד השופטת שטרסברג כהן - שהורתה על עיכוב ביצוע עונש המאסר עד לשמיעת הערעור.
לטענתו החלטת כבוד השופטת שטרסברג-כהן אינה מצדיקה דחיית הבקשה ללא דיון בה לגופה. מאז ההחלטה התברר כי המבקש אינו יכול לעמוד בתשלום הקנס. נסיבה חדשה זו הינה עילה מספקת לעיון מחדש בבקשה. זאת ועוד, החלטת השופטת שטרסברג-כהן התייחסה לבקשה לדחות את מועד תשלום הקנס. כעת מתבקש בית המשפט, בבקשה החילופית, לדחות את מועד ריצוי עונש המאסר בגין אי תשלום הקנס. לבקשה זו אין כל התייחסות בהחלטת השופטת שטרסברג-כהן. לפיכך אין מניעה להחליט בה כעת בלא שינוי נסיבות.
באת כוח המדינה התנגדה לבקשה. בטיעוניה בפני היא הדגישה כי המבקש הורשע בעבירות חמורות ביותר של מעילה באמון, עבירות שהסבו לו רווחים
כספיים אדירים. הקנס אותו אמור המבקש לשלם כעת הינו אך בשעור סכום הכסף אותו הוא קיבל כשכר העבירה. לטענתה המבקש גם לא הראה כי הנסיבות השתנו באופן המצדיק שינוי החלטתה של כבוד השופטת שטרסברג-כהן. עוד טענה כי המבקש לא הראה כי הוא ערך מאמצים כנים להשגת הכספים הדרושים למימון הקנס. הוא לא ניסה להשיג הלוואה בתמורה להטלת משכנתא על דירתו והוא לא הוכיח את טענתו כי רכבו משועבד. ההרשעה מתבססת על ראיות מוצקות ובכלל זה על הודאותיו של המבקש.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ואת מכלול נסיבות הענין הגעתי למסקנה, מהטעמים שיפורטו להלן, כי דין הבקשה להדחות. טענת המבקש כי הוא לא יוכל לעמוד בתשלום הקנס הועלתה על ידי בא כוחו עוד בדיון בפני כבוד השופטת שטרסברג כהן. למרות זאת החליטה השופטת שטרסברג-כהן, כאשר ידעה שהמבקש נידון למאסר במקום קנס אם הקנס לא ישולם, שלא לדחות את מועד התשלום של ביצוע הקנס. הטענה כי לא עלה בידי המבקש להשיג את הסכום הדרוש לתשלום המחצית הראשונה של הקנס, אינה נסיבה חדשה המצדיקה עיון חוזר בהחלטה. גם דין בקשתו החלופית של הסניגור - לדחות את מועד ריצוי המאסר בגין אי תשלום הקנס - להדחות. בנסיבות אלו משמעותה המעשית של קבלת הבקשה החלופית הינה דחיית המועד לתשלום הקנס. משנדחתה בבית משפט זה הבקשה לדחות את מועד תשלום הקנס, אין לאפשר למבקש לחזור על הבקשה בדרך אחרת בהתבסס על אותם נימוקים.
גם לגופו של עניין אין מקום להיעתר לבקשה. המבקש הורשע בפרשה זו יחד עם חמישה אחרים. ארבעה מהמורשעים החלו לרצות את עונש המאסר, ובהתחשב בכך דחה בית משפט זה את מועד תשלום הקנס שהוטל עליהם. עונש המאסר שהוטל על המבקש והעונש שהוטל על מערער נוסף בפרשה עוכב, ולפיכך הורה בית המשפט כי מועד תשלום הקנס שהוטל עליהם לא יעוכב. הנה כי כן ניתן לראות כי על כל אחד מהמערערים בפרשה זו הוטל לרצות חלק מעונשו קודם לשמיעת הערעור - מי במאסר ומי בדרך של תשלום הקנס או ריצוי המאסר תמורתו. מבחינה זו אין מקום להבחין בין המבקש לבין יתר המערערים בפרשה זו.
לאור כל האמור לעיל הבקשה נדחית.
על אף האמור ורק כדי לאפשר למערער לערוך סידורים מעשיים ניתנת בזה ארכה לתשלום הקנס עד ליום 7.5.97.
ניתנה היום, כג' בניסן תשנ"ז (30.4.97).
ש
ו פ ט ת
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
96085730.
N02
חכ/