רע"א 1156/02 עבד אל סלאם חיר נ. אלון לידאי

השופטת ט' שטרסברג-כהן:

1.המשיבים ברע"א 1156/02 והמשיבים ברע"א 1238/02 ייקראו להלן הנתבעים. המבקש ברע"א 1238/02 והמשיב ברע"א 1156/02 ייקרא להלן התובע. לפנינו שתי בקשות רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בשבתו בערעור על פסק דינו של בית משפט השלום, שהורה על סילוק ידם של הנתבעים מחלקה שבבעלות התובע ועליה מבנה (להלן: הנכס). בית המשפט המחוזי דחה את ערעור הנתבעים וסמך ידו על פסק דינו של בית משפט השלום, ככל שהוא מתייחס לסילוק ידם מן הנכס, וזאת על פי סעיף 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984- (להלן: "התקנות"). עם זאת, מצא בית המשפט המחוזי לקבוע לנתבעים פיצויים בסכום כולל של 150,000 ש"ח, תוך שלקח בחשבון שלא שולמו על ידי הנתבעים דמי שימוש עבור החזקת הנתבעים בנכס תקופה של כ6- שנים מאז ניתן פסק דינו של בית משפט השלום. כמו כן, ביטל בית המשפט את הרשות שניתנה לתובע בבית משפט השלום לפצל סעדיו באופן שיוכל לתבוע דמי שימוש עבור התקופה בה מחזיקים הנתבעים בנכס מאז ניתן פסק הדין לסילוק יד.

2.בבקשת רשות הערעור שהוגשה על ידי הנתבעים מתבקש ביטול פסק דינו של בית המשפט המחוזי ולחלופין מתבקשת הגדלת הפיצויים שנפסקו. בבקשת רשות הערעור שהוגשה על ידי התובע, מתבקש ביטול החלק בפסק הדין של בית המשפט המחוזי המורה על תשלום פיצוי לנתבעים והחלק המבטל את הרשות לפיצול סעדים, שניתנה לו בבית משפט השלום.

3.עיינו בבקשתם המפורטת של הנתבעים ובכל החומר שהוגש בתיק והגענו למסקנה, כי דין הבקשה, ככל שהיא מתייחסת לפסיקת הערכאות הקודמות לעניין סילוק ידם של הנתבעים מן הנכס, להידחות. הנתבעים מלינים על כך שבית המשפט המחוזי לא נימק את פסק דינו ולא קבע קביעות משלו, אלא אימץ את פסק הדין של בית משפט השלום, על פי תקנה 460(ב) לתקנות. אין ממש בטענה זו. פסק דינה של הערכאה הראשונה הינו מפורט ומנומק ומטפל בכל השאלות שעמדו על הפרק. נקבעו בו עובדות על סמך חומר הראיות שהיה בפני בית המשפט, ממנו הוסקו המסקנות המשפטיות המתחייבות. התשתית העובדתית שהונחה בבית משפט השלום, אותה אימץ בית המשפט המחוזי באופן מלא, אינה נושא להתערבותנו והמסקנות המשפטיות שהוסקו ממנה אינן שגויות. באשרו את פסק הדין על פי תקנה 460(ב) לתקנות נהג בית המשפט המחוזי בסמכות וכדין ויש לראותו כמי שאימץ את פסק הדין של בית משפט השלום על הנמקתו.

4.השאלות המועלות בבקשת רשות הערעור ככל שהדבר נוגע לסילוק ידם של הנתבעים מן הנכס אינן עומדות בקריטריונים הנקוטים בידינו למתן רשות ערעור (רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123). אין הן מעלות שאלות בעלות חשיבות משפטית או אחרת מעבר למערכת היחסים שבין הצדדים וזו נדונה בשתי ערכאות. הראשונה, שקבעה את העובדות והסיקה מהן את המסקנות שהסיקה והשנייה שבחנה את החומר מחדש והגיעה לתוצאה האמורה. בית משפט השלום קבע, כי הנתבעים אינם בבחינת דיירים מוגנים בנכס וכי אין ראיה לכך שניתנה תמורה על ידם עבור המגורים בו. עוד קבע הוא, כי הנכס שימש לנתבעים כדירת שירות והרשיון שניתן להם להתגורר בו היה תקף כל עוד עבד אבי המשפחה במשק החקלאי שהתובע הוא בעליו. מרגע שהופסקה עבודתו של זה במשק, רשאי היה התובע לבטל את הרשיון ולדרוש את פינוי הנתבעים מן הנכס. לעניין הטענה להשבחת הנכס שהעלו הנתבעים, קבע בית משפט השלום, כי ככל שבוצעה השבחה שכזו, מומנה היא על ידי התובע והוריו ולא על ידי הנתבעים. קביעותיו הנ"ל אינן שגויות גם לגופו של עניין ואין מקום למתן רשות ערעור בשאלה האמורה לערכאה שלישית.

אשר על כן, נדחית בקשת רשות הערעור ככל שהיא מתייחסת לאותו חלק של פסק הדין שעניינו סילוק ידם של הנתבעים מן הנכס וממילא נופלת הבקשה לעיכוב ביצוע צו הפינוי בעניינם.

5.אשר לשאלת הפיצויים ופיצול הסעדים, נראה כי יש מקום להיעתר לבקשות רשות הערעור. אף שמלכתחילה ביקשו הנתבעים למנוע את סילוק ידם ולא ביקשו סעד חלופי של פיצויים, הרי שבמהלך ההליכים, לפחות בשלב הערעור, הועלתה על ידם טענה חלופית לפיצויים. בעניין זה לא הובאו על ידי הצדדים ראיות כלשהן באשר לעצם הוכחת הזכאות לפיצויים ובאשר לשיעורם של הפיצויים, אם הנתבעים זכאים לכאלה. בית המשפט המחוזי פסק פיצויים ללא תשתית עובדתית, אלא כאומדנה דדיינא, כשהנתבעים טוענים שהסכום נמוך במידה רבה מהמגיע להם ואילו התובע טוען כי לא מגיע פיצוי כלשהו. לא זו אף זו, אלא שלטענתו מגיעים לו דמי שימוש בגין השנים שמאז פסק הדין של בית משפט השלום.

6.בשאלות אלה מוצאים אנו לתת רשות ערעור לשני הצדדים, לראות את הבקשה כאילו ניתנה בה רשות ערעור ולדון בה כערעור. הצדדים יגישו טיעוניהם בכתב בשני נושאים אלה. הנתבעים יגישו סיכומיהם (לעניין הפיצויים ופיצול הסעדים) בכתב תוך 15 יום והתובע ישיב תוך 15 יום. הנתבעים יוכלו להשיב לסיכומי התובע תוך 7 ימים נוספים.

עם קבלת הסיכומים יינתן פסק דין.