רע"א 2158/15 מאליק מוסטפא עיסא נ. ריפעת סרסור

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי (כב' השופט אברהם יעקב ) בגדרה נדחתה בקשת המבקשים לביטול פסק דין שניתן נגדם בהיעדר הגנה.

1.

המבקשים 6-1 הינם אחים ואחיות, יורשי סבם המנוח מוסטפא מחמוד עיסא (להלן: המבקשים ) והמבקשת 7 היא בתו של הסב המנוח.

ביום 22.6.2014 הגיש המשיב תביעה בהמרצת פתיחה בגדרה ביקש להצהיר עליו כבעלים במחצית מזכויות במקרקעין שהיו שייכים לסבם המנוח של המבקשים מכוח הסכם מיום 10.10.1989 שנחתם בינו לבין הסב. משלא הוגש כתב הגנה מטעם המבקשים, ניתן ביום 7.10.2014 פסק דין לטובת המשיב.

ביום 25.12.2014 הגישו המבקשים בקשה לביטול פסק הדין. בבקשה נטען, בין היתר, כי רק כתוצאה מדיון בתיק אחר, נתגלה להם שניתן נגדם פסק דין בהיעדר הגנה. נערך דיון בבקשה לביטול פסק הדין, וכבר בתחילת חקירתו של המבקש 3, הוא הכחיש את חתימתו על התצהיר התומך בבקשה. בהחלטה שניתנה על אתר, הורה בית המשפט על מחיקת הבקשה, אך אישר למבקשים להגיש בקשה נוספת לביטול פסק הדין, חתומה ומאומתת כדין.

ביום 26.2.2015 נערך דיון בבקשה השניה שהגישו המבקשים לביטול פסק הדין. ושוב, כבר בתחילת חקירתו של המבקש 1 הוא הכחיש את חתימתו על התצהיר התומך בבקשה, ובהחלטה שניתנה על אתר, הורה בית המשפט על דחיית בקשתו. בהמשך נחקרה המבקשת 5 על תצהירה, ולאחר מכן נחקר המשיב על תצהירו בו נאמר

כי מסר את כתב התביעה למבקש 3, והלה אכן אישר לפרוטוקול "אני חתמתי על כל המסירה, אני לא שולט על כל האחים". משהודה המבקש 3 כי קיבל לידיו את כתבי התביעה ומשלא נאמר או הוצהר על ידו דבר בנודע למגורי אחיותיו-המבקשות, הורה בית משפט קמא על דחיית הבקשה לביטול פסק דין וחייב את המבקשים בהוצאות לטובת המשיב.

2.

מכאן הבקשה שלפניי בה טוענים המבקשים, בין היתר, כי דבריו של המבקש 3 לא הובנו כהלכה וכי מכל מקום לא די בחתימתו על אישור המסירה, שכן המבקשים אינם מתגוררים כולם תחת קורת גג אחת.

3.

דין הבקשה להידחות.

ככלל,

בבקשות לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה או אי התייצבות, הגישה היא ליברלית, תוך ריפוי הנזק שנגרם לבעל הדין שכנגד עקב המחדל הדיוני, בפסיקת הוצאות (ראו, לדוגמה, רע"א 1958/00 נדב נ' סלון מרכזי למכונות כביסה וטלביזיה בבית אל על פ"ד נה(5) 43 (2001)).

כאשר עסקינן בבקשות כגון דא, נהוג להבחין בין שני מצבים. מצב אחד הוא ביטול פסק הדין מחמת הצדק ומצב שני הוא ביטול מתוקף שיקול דעתו של בית המשפט. "הצביע המבקש על פגם בהליך, אשר בעטיו חייב היה בית המשפט להימנע ממתן החלטה, זכותו של המבקש היא, שההחלטה

תבוטל "מתוך חובת הצדק", ex debito iustitiae . עצם הפגם בהליך משמש עילה לביטול ההחלטה, ובית המשפט אינו רשאי לשקול, אם היתה ההחלטה נכונה, לגופו של ענין, אם לאו" (ראו, י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי 736

(מהדורה 7, 1995)).

מקום בו בוצעה ההמצאה כדין, אין מקום לבטלו מחמת הצדק עקב פגם בהליך, ויש לבחון ביטול פסק הדין מחמת שיקול דעת בית המשפט. לצורך כך, על בית המשפט לבחון האם למבקש קיימים סיכויי הצלחה בתביעה/הגנה אם יבוטל פסק הדין, וכן את הנימוק למחדל הדיוני, האם נבע כתוצאה מזלזול או שמא מתוך טעות בתום לב, אי הבנה או רשלנות, כאשר לטעם הראשון ניתן משקל רב יותר (רע"א 8864/99 אנקווה נ' מעוז חברה לביטוח בע"מ (29.10.2000); ע"א 3521/04 רוזנפלד נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (16.1.2005); רע"א 1119/05 גולדסיל נ' ביליה רוברט – נכסים ובניה בע"מ (27.2.2005); רע"א 706/15 המועצה המקומית באר יעקב נ' עו"ד מרדכי שלו – המנהל המיוחד של העמותה (22.4.2015)).

במקרה דנן, התנהלותם של המבקשים מגיעה כדי כך שהיא מאפילה, לטעמי, על סיכויי הגנתם, אם בכלל.

4.

המבקשים לא הראו כי ביטול פסק הדין נדרש מחמת הצדק. המבקשים טענו כי אינם מתגוררים כולם תחת קורת גג אחת ולכן לא יצא המשיב ידי חובה עם מסירת כתב התביעה למבקש 3. ברם, טענה זו נטענה בעלמא ואף זאת רק לאחר שהמבקש 3 הודה כי חתם על אישורי המסירה בשם כולם, בעוד שמלכתחילה הכחישו המבקשים את מסירת כתבי התביעה לידיהם באופן גורף.

לכך יש להוסיף את התכחשותם החוזרת של המבקשים לחתימתם על התצהיר התומך בבקשה לביטול פסק הדין, מה שמעיד על הקלות הבלתי נסבלת בה הם מתכחשים אפילו לחתימתם שלהם. לכך השלכה גם על סיכויי ההגנה של המבקשים, שטענו באופן סתמי כי ההסכם עליהם חתם סבם המנוח עם המשיב זויף.

בנוסף, צירפו המבקשים לבקשה את המבקשת 7 שלא על דעתה. כך עולה מהתגובה שהגישה המבקשת 7 לבקשה זו, בה הודיעה כי הבקשות שהוגשו לבית משפט קמא ולבית משפט זה הוגשו שלא על דעתה, וכי היא מכירה בזכויותיו של המשיב מכוח ההסכם בינה לבין אביה המנוח. כפי שעולה מתגובת המשיב, לא רק המבקשת 7 תומכת בתביעתו, אלא גם יורשים נוספים של הסב המנוח, שתצהיריהם צורפו לתגובה.

לכך השלכה על סיכויי ההגנה. מול כל אלה, המבקשים טענו בעלמא כי המסמכים עליהם חתם המשיב עם המנוח זוייפו, אך לא טרחו לצרף לבקשה את חוות הדעת הגרפולוגית עליהם סמכו את בקשתם (על אף שבבקשה מציינים המבקשים כי חוות דעת כאמור מסומנת כנספח 7). אך גם בהנחה כי חוות דעת כאמור קיימת בידי המבקשים, הרי שלאור התנהלותם כמפורט לעיל, ונוכח עמדתה של המבקשת 7 ושל יורשים נוספים של המנוח, סיכויי ההגנה אינם כאלה שיש בהם כדי לרפא את מחדליהם של המבקשים.

5.

הבקשה אפוא נדחית. המבקשים יישאו בהוצאות המשיב בסך 5,000 ₪.