פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
3943/14
לפני:
כבוד השופט י' עמית
המבקשים:
1. טוגו -הלבשה והנעלה בע"מ
2. יהודה ניסני
3. פג'מן רחמן ופה
4. אהרון חי רחמני ופא
5. מאיר נג'יבי
נ ג ד
המשיבה:
River Light V L P
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט
המחוזי תל אביב בתיק א 063707-01-14 שניתנה ביום 21.5.2014 על ידי כבוד השופטת
ד"ר דפנה אבניאלי
בשם המבקשים:
עו"ד יפית אופק
החלטה
1.
המשיבה היא חברת חוץ ובעלים של סימני מסחר בעולם האופנה הרשומים גם בישראל. המשיבה הגישה כנגד המבקשים תובענה בעילה של הפרת סימני המסחר הרשומים, ולצורכי אגרה העמידה את הפיצוי על סך 500,000 ₪. בנוסף דרשה המשיבה מהמבקשים מתן חשבונות.
2.
המבקשים הגישו בקשה לחייב את המשיבה בהפקדת ערובה, בהתחשב בכך שהמשיבה היא חברה זרה וחסרת נכסים בארץ, וזאת בהסתמך על סעיף 353א לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: חוק החברות ). בית משפט קמא דחה את הבקשה, ועל כך נסבה בקשת רשות הערעור שבפניי.
בבקשה נטען, בין היתר, כי סעיף 353א לחוק החברות יוצר מעין חזקה לפיה קיימת חובת הפקדה על חברה בע"מ, קל וחומר על חברה זרה. עוד נטען, כי בהליך דומה אחר בו נקטה המשיבה כנגד יצרנים ומשווקים ישראליים בית המשפט חייב בערובה.
3.
אומר בקצרה, כי ההכרעה האם להורות על מתן ערובה ובאיזה סכום מסורה לשיקול דעת הערכאה הדיונית (רע"א 7706/12 עיריית ירושלים נ' שרותי מזון בע"מ בפיסקה 6 (7.11.2012)). אכן, ככלל, ההנחה היא כי לגבי חברות החיוב בהפקדת ערובה הוא הכלל והפטור הינו החריג (ראו, לדוגמה, רע"א 857/11 מועצה איזורית באר טוביה נ' נוריס לפיתוח והובלות בע"מ בפיסקה 5 (23.5.2011)). עם זאת, סעיף 353א לחוק החברות אינו מחייב הפקדת ערובה, והדברים מסורים לשיקול דעת בית המשפט:
"הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי
בית המשפט, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם זכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה
או חברת החוץ בערובה, או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע
אם יזכה בדין".
בית משפט זה עמד על שלושת שלבי הבדיקה הנדרשים על פי סעיף 353א לחוק החברות ואיני רואה להאריך (ראו החלטתו המפורטת של השופט מלצר
ברע"א 10376/07 ל.נ. הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (11.2.2009)).
במקרה דנן בית משפט קמא הגיע למסקנה כי אמנם המשיבה נמנעה מלהציג מסמכים וראיות לגבי חוסנה הכלכלי, אך המדובר בחברה מוכרת שהצהרותיה בנוגע לאיתנותה הפיננסית לא נסתרו ונתמכו בתצהיר; רשומים על שמה סימני מסחר בישראל המהווים נכס; ועל פניו סיכויי התביעה אינם נמוכים ואין מדובר בתביעת סרק.
משכך, ומשמצא בית משפט קמא על פי שיקול דעתו ועל פי נסיבות העניין כי אין מקום לחייב את המשיבה בהפקדת ערובה, איני רואה להתערב בהחלטה זו, ואשר על כן אני דוחה את הבקשה.
4.
בשולי הדברים אציין, כי לא נעלמה מעיניי החלטתו של בית משפט קמא מיום 25.5.2014, בה נכתב "בכפוף להפקדת הערובה, ישיבת קדם המשפט תתקיים ביום...". על פניו נראה כי המדובר בפליטת קולמוס, בהתחשב בכך שהחלטת בית המשפט הדוחה את הבקשה להפקדת ערובה, מושא החלטה זו, ניתנה ביום 21.5.2014.
5.
משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ג בתמוז התשע"ד (21.7.2014).
ש ו פ ט