רע"א 6276/11 מנורה חב' לביטוח נ. שלמה כהן

לפניי בקשת רשות לערער על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' סגן הנשיאה ג' גינת ), אשר קיבל את ערעור המשיב על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כב' השופטת ד' קוברסקי ) וקבע כי המשיבות הסכימו בהתנהגותן להרחבת פוליסת הביטוח נושא הבקשה כך שתכלול תנאים שהמשיב טען לקיומם, וכן קיבל את טענת המשיב כי האירוע הרביעי (כהגדרתו להלן) מכוסה על-ידי הפוליסה.

1.

המשיב הוא הבעלים של שני כלי רכב שבוטחו בפוליסות ביטוח של המבקשת 1 (להלן: מנורה) . המבקשת 2 (להלן: רמות ) היא סוכנות הביטוח והמבקשת 3 היא מנהלת מחלקת הרכב בסוכנות הביטוח. בשנת 2008 ניזוקו שני כלי רכב שבבעלות המשיב בארבעה אירועים שונים. המשיב פנה למבקשות בדרישה לפיצוי ושיפוי בגין הנזקים שנגרמו לכלי הרכב. או אז נתגלעה בין הצדדים מחלוקת לעניין היקף הכיסוי הביטוחי ומנורה דחתה את דרישת המשיב באופן חלקי.

2.

המשיב הגיש תביעה לבית משפט השלום שבה טען כי בעקבות משא ומתן שניהל עם רמות, הגיעו הצדדים להסכמה לכלול בפוליסה תנאים נוספים כדלקמן: כלי הרכב יטופלו אך ורק במוסכים שיבחר המשיב והחלקים הפגומים יוחלפו בחלפים מקוריים וחדשים; השירות יהיה שירות VIP ; ורכבים חלופיים יהיו בנפח מנוע של 2,000 סמ"ק. המשיב העלה הסכמות אלו על הכתב ושלח אותן לרמות בצירוף שיקים לתשלום פרמיית הביטוח. השיקים נפרעו כסדרם. המשיב שלח מכתבים בנוסח זהה גם בשנים 2006 ו-2007. מכתבים אלו לא זכו למענה, המשיב המשיך להיות מבוטח אצל מנורה, ונשלחו אליו בכל שנה פוליסות ביטוח שההסכמות הנטענות אינן מעוגנות בהן. משניזוקו רכביו של המשיב כאמור, טענה מנורה שההסכמות האמורות אינן נכללות בפוליסה. יצוין כי מנורה פיצתה את המשיב בגין שלושה אירועים בלבד, ולגבי האירוע הרביעי היא טענה שאין הוא מהווה אירוע ביטוחי.

3.

בית משפט השלום (כב' השופטת ד' קוברסקי ) דחה תביעת המשיב וקבע כי מכתביו אינם בבחינת תוספת מרחיבה לפוליסה. בית המשפט דחה את טענת המשיב כי שתיקת המבקשות גיבשה הסכמה לתוכנם, מפני שהמשיב לא הצהיר בעצמו לעניין המחלוקת וסמך ידו על תצהיר בודד של מנהלת החשבונות במשרדו, שהייתה העדה היחידה מטעמו. על כן קבע בית המשפט כי מדובר בעדות יחידה העומדת בסתירה לעדויות מטעם המבקשות ולא ניתן להסתפק בה. עוד הוסיף בית המשפט כי הפוליסות שהוצאו לא כללו את התנאים שבמחלוקת, ושלאורך השנים לא טרח המשיב לעיין בהן. במצב דברים זה, יחולו הוראות הפוליסה ללא השינויים. כן נקבע כי העובדה שניתן למשיב שירות VIP ורכב חלופי, אין בה כדי להצביע על הסכמה לשינוי הפוליסה בעניין החלפים. לבסוף קבע בית המשפט, כי המשיב לא עמד בנטל להוכיח את גרסתו בדבר האירוע הרביעי הואיל וטענתו לא נתמכה בעדות שאינה מפי השמועה.

4.

המשיב ערער על פסק דינו של בית משפט השלום לבית המשפט המחוזי, וזה קיבל את הערעור. לעניין היקף פוליסת הביטוח, קבע בית המשפט כי תוכן המכתבים שימש ראיה וסיוע לעדות היחידה שניתנה מטעם המשיב. כמו כן, אין מקום לייחס משקל לכך שהמשיב לא העיד, שכן הדין אינו מחייב עדות אישית של בעל הדין. בהקשר זה חזר בית המשפט על ההלכה שבתנאים מסוימים אי הסתייגות המבוטח מתנאי פוליסה שנשלחה אליו היא ראייה להסכמתו, על בסיס השתק מכוח התנהגות, וקבע כי יש לייחס למבטחת וסוכניה הסכמה לאמור במכתבים. נפסק כי יש לראות באמור במכתבים תוספת לפוליסת הביטוח ולפצות את המשיב בהתאם. לעניין התאונה הרביעית, נוכח העדויות והראיות שהובאו, קבע בית המשפט שיש להעדיף את גרסת המשיב וכי האירוע עולה כדי אירוע ביטוחי שבגינו יש לפצות את המשיב. לבסוף, החזיר בית המשפט את הדיון לבית משפט השלום כדי שיכריע בפלוגתאות הנותרות ובשיעור הפיצוי למשיב.

5.

מכאן הבקשה שלפניי, שבגדרה מלינות המבקשות על הכרעתו של בית המשפט המחוזי. המבקשות טוענות כי שגה בית המשפט המחוזי כשהתערב בקביעותיו העובדתיות של בית משפט השלום. לטענתן, התערבות זו היא שלא כדין ויצרה עיוות דין. המבקשות טוענות כי טעה בית המשפט המחוזי בכל הנוגע לפרשנות פוליסת הביטוח וכי קביעותיו המשפטיות לא עולות בקנה אחד עם הראיות. בנוסף מלינות המבקשות על התעלמות בית המשפט קמא, להשקפתן, מהלכות שלפיהן הימנעות בעל דין מלהעיד תעמוד לחובתו. לבסוף נטען כי קביעת בית המשפט המחוזי ביחס לתאונה הרביעית חרגה מכללי סדר הדין

והראיות.

6.

לאחר שבחנתי את הבקשה, מצאתי כי דינה להידחות. רשות ערעור בגלגול שלישי תינתן במשורה, במקרים שבהם עולה שאלה בעלת חשיבות ציבורית או משפטית, החורגת מן העניין שיש לצדדים הישירים בהכרעה במחלוקת (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982); רע"א 4193/11 כראדי נ' נרקיס (לא פורסם, 14.6.2011)). לא שוכנעתי כי הבקשה דנן עומדת באמת מידה זו. דין הוא, כי התערבות ערכאת הערעור בממצאים עובדתיים אינה מצדיקה כשלעצמה מתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי", שהרי אין בכך מעבר לעניינם של הצדדים הישירים למחלוקת (ראו: רע"א 630/10 עדני נ' שקופ (לא פורסם, 16.2.2010); רע"א 10130/05 טליאס נ' בנק הפועלים בע"מ (לא פורסם, 31.10.2005)). כך גם ביחס לתחולת פוליסת הביטוח ולטענה בדבר טעות בפרשנותה. אלו סוגיות נקודתיות המוגבלות לדל"ת אמותיו של הסכסוך בין הצדדים לבקשה ואינן מקימות עילה לערעור שני (ראו רע"א 2882/05 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' בלולו (לא פורסם, 16.1.2006)). מעבר לכך, גם אם אניח לצורך הדיון (ויודגש כי מדובר בהנחה דיונית ולא בנקיטת עמדה), שנפלה טעות משפטית, אין היא מצדיקה כשלעצמה התערבות של בית משפט זה בערעור נוסף (בע"מ 4022/11 פלוני נ' פלוני (לא פורסם, 10.7.2011); רע"א 4356/06 נביל נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (לא פורסם, 18.6.2006); רע"א 3954/98 קנית השלום נ' מ.ס.י.פ בע"מ (לא פורסם, 15.11.1998)).

נוכח האמור, הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.