פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
9286/07
בפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
המבקשת:
א.ט.שירותים משפטיים בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1. י.גרוס ובניו בע"מ
2. פלדמן משה ובניו חברה לבניין בע"מ
3. דוד לזר
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט
המחוזי בתל אביב (השופטת גנות) מיום 25.9.07 בתיק בר"ע 2090/07
החלטה
א.
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופטת גנות) מיום 25.9.07 בתיק בר"ע 2090/07, בה נדחתה בקשת רשות ערעור שהגישה המבקשת על החלטות בית משפט השלום (השופטת ניב) מיום 20.6.07 בתיקים בש"א 160056/07 ובש"א 160050/07.
ב.
בסוף שנת 2005 נשכרה המבקשת על ידי משיבות 2-1 לצורך פינוי עסקו של משיב 3 שהתנהל בנכס שבבעלותן. בסופו של יום התברר כי הפינוי היה, למצער, בעייתי - המשיב 3 תבע את משיבות 2-1 וההליך הסתיים בהסכם פשרה. בהמשך תבע משיב 3 את משיבות 2-1 בגין הפרת הסכם הפשרה. להליך זה צורפה המבקשת הן כנתבעת (על ידי משיב 3) והן באמצעות הודעת צד ג' (מטעם משיבות 2-1). בהמשך הגישה המבקשת בקשה לסילוק על הסף של התביעה (בש"א 160050/07) וההודעה (בש"א 160056/07) - זאת, בין היתר בעקבות הוראת בית המשפט בדיון שנערך ביום 20.3.07. ביום 20.6.07 נדחו הבקשות על-ידי בית משפט השלום. ביחס להודעה נקבע, כי היא עומדת בדרישות תקנה 216 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 ונדחתה טענת העדר יריבות. ביחס לתביעה - נקבע כי "אין חולק כי ציודו של המשיב אוחסן במחסני המבקשת עובדה זו מקימה על פניה, עילה ויריבות בין הצדדים". עוד נקבע כי "טענות המבקשת תשמרנה לה לתום ההליך ותוכרענה בבוא העת".
ג.
ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי נדחה ביום 20.6.07. נקבע כי אין מקום למתן רשות ערעור על החלטות בית משפט השלום. הוטעם כי מדובר בהחלטות דיוניות המסורות לשיקול דעתה של הערכאה הדנה בתיק - שאין דרכה של ערכאת ערעור להתערב בהן (ע"א 607/70 אלקטרוניק אפלינסס קורפורישאן "ירדן" נ' גרץ פרטרבסגזלשפט , פ"ד כה(2) 441; רע"א 266/88 סאן אינטרנשיונל לימיטד נ' מדינת ישראל , פ"ד מד(2) 206). נקבע כי אין מקום להתערב בהחלטות בית משפט השלום, "מה עוד, שבסופו של יום שמורה בידי המבקשת האפשרות לערער על פסק הדין בכללותו" (עמ' 3), ונמתחה ביקורת "על כי המבקשת לא שעתה להצעתו של בית המשפט למחיקת הבקשה ללא צו להוצאות וללא דיון" (עמ' 2). כלפי החלטה זו הוגשה הבקשה שבפנינו. בבקשה הערוכה בפירוט רב (54 עמודים), תוקפת המבקשת את החלטות הערכאות הקודמות לגופן - ומסבירה מדוע, לשיטתה, היה מקום לסלק על הסף את התביעות נגדה. במישור העקרוני נטען, כי הבקשה באה בגדרי הלכת חניון חיפה - כיון שהערכאות הקודמות התעלמו "לחלוטין ממוסד שנוסד בתקנות סדר הדין האזרחי כגון מחיקה ודחייה על הסף... כמו גם התעלמות מוחלטת... מהלכות של בית המשפט העליון" (עמ' 6).
ד.
(1) לאחר שעיינתי חזור ועיין בבקשה ובנספחיה באתי לכלל מסקנה כי אין בידי להיעתר למבוקש. ראשית, במובהק אין הבקשה מעוררת שאלה משפטית או ציבורית מאותן שבגינן נשקלת רשות ערעור בגלגול שלישי (ר"ע 103/82 חניון חיפה נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123). אף לשיטת המבקשת המדובר בשאלת יישומן של הלכות ידועות וותיקות - שאלה שככלל אינה מצדיקה ערעור בגלגול שלישי (רע"א 732/05 האפוטרופוס הכללי נ' יוסף סלמה (טרם פורסם)). ולבסוף, וזו עיקר, שאלת אופי ניהולו של ההליך מסורה בידי הערכאה המבררת, וככלל נקוט בידינו "כי כאשר מדובר בשיקול דעת בענינים שבסדרי דין אין בית משפט שלערעור מתערב אלא אם כן ההחלטה הנדונה נוגדת את הדין או גורמת לעיוות דין" (פרשת סאן אינטרנשיונל , עמ' 210 - השופט מלץ; רע"א 592/07 צמרת גני חדרה (1989) בע"מ נ' קרטה (לא פורסם)). בפרט נכונים הדברים כאשר מדובר בבקשת רשות ערעור על החלטה "דיונית המבכרת את המשך בירור ההליך לגופו" (רע"א 1353/06 עקרי נ' בנק לאומי לישראל בע''מ (לא פורסם); רע"א 8674/04 א.ש. גל חום שוקי פסח בע"מ נ' FRANCO BELGES (טרם פורסם); רע"א 422/06 חברת התחנה המרכזית החדשה בת"א בע"מ נ' גיטי אהובים (לא פורסם); רע"א 973/07 בנק מזרחי טפחות בע"מ נ' בן אליעזר (לא פורסם)).
(2) ואכן, כפי שמציין המחבר ש' לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית, מבוא ועקרונות יסוד ( תשנ"ט -1999), סעיף 185 בעמ' 181-180:
"נטיית בית המשפט העליון שלא להיעתר לבקשת רשות לערער בגלגול שלישי תהיה חזקה ביתר שאת כשהבקשה סבה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בערעור לאחר נטילת רשות על החלטה אחרת של בית משפט השלום. כאן השיקול שבית משפט השלום טרם סיים את מלאכתו ומדובר בפסק-דין שעדיין אינו מכריע בזכויות בעלי הדין הוא בעל חשיבות רבה, ומקטין עוד יותר את הסיכוי שבית המשפט ייעתר לבקשה. הדברים הם כך ביתר שאת כשמדובר בבקשת רשות לערער על החלטה אחרת של בית המשפט המחוזי שדחתה בקשת רשות לערער על החלטה אחרת של בית משפט השלום".
זאת, הן כיון שהסוגיות שבמחלוקת טרם הוכרעו, והן כיון שלצדדים יהיה יומם הערעורי בסיום התיק כולו; כדברי המלומד בן-נון ( הערעור האזרחי , מה' 2, תשס"ד-2004, 335): "דחייה של בקשת רשות לערער על החלטה אחרת אף היא איננה בחינת סוף פסוק – בעל הדין, שביקש רשות ערעור על החלטה אחרת ובקשתו נדחתה, יוכל להעלות את טענותיו במסגרת הערעור על פסק הדין"; ראו גם המ' 645/79 סטלה שרות מכוניות נ' חברת נתיבי אילון פ"ד לה(3) 437, 441 (השופטת – כתארה אז – בן פורת; 442; מ"מ הנשיא – כתארו אז – י' כהן). אמנם, יש ספק במעשיות הערעור בסוף הדרך על "דחייתה של דחיה", קרי, אי היעתרות לבקשת דחיה על הסף, שהרי אז יידונו עניינים למהותם בהתאם לפסק הדין, אך הדלת אינה סגורה. ועוד, אם אכן יוברר בתיק לגופו כי היה יסוד מעיקרא לבקשת הדחייה על הסף, וכמובן איני קובע דבר וחצי דבר בתיק שלפנינו בהקשר זה, ניתן הדבר לפיצוי בהוצאות.
(3) מכל מקום, אם המותב הדן בתיק מתרשם שעל מנת לבסס את הכרעתו עליו להעמיק את הבירור, קשה להלום כי ערכאת הערעור תכפה עליו להסתפק בבירור מקיף פחות. ועוד, משמעות קבלתה של גישת המבקש היא כי בית משפט זה ידון היום, בגלגול שלישי, בבקשת הדחיה על הסף לגופה, יעסוק בפרטים העובדתיים – והמדובר בסכסוך בעל פנים עובדתיים לא מעטים – ובראיות, וברי כי דבר זה אינו ישים.
ה.
כאמור, לא אוכל להיעתר לבקשה.
ניתנה היום, י"ט בכסלו התשס"ח (29.11.07)
ש ו פ ט