רע"א 9878/17 צחי גולדברג נ. רשת חניות רמי לוי שיווק השקמה 2006 בע"מ

1.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 20.11.2017 (השופטת ש' אלמגור , ת"צ 41679-11-16), בגדרה נקבע כי יש לעכב את הדיון בבקשה לאישור תובענה כייצוגית שהגיש המבקש, בשל בקשה לאישור קודמת שהוגשה בסוגיה דומה; וכן נקבע כי יש למחוק חלק מהעילות שעליהן מושתתת בקשת האישור המאוחרת.

הרקע העובדתי הצריך לעניין

2.

ראשיתם של ההליכים בבקשה לאישור תובענה כייצוגית שהגיש נעם פדלון נגד רשת חנויות רמי לוי שיווק השקמה 2006 בע"מ, לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו ביום 26.3.2015 (ת"צ 56355-03-15; להלן: פדלון , רמי לוי ו- בקשת פדלון , בהתאמה). במוקד בקשת פדלון, ניצבת הטענה כי רמי לוי נוהגת להפר את התחייבויותיה למכור מוצרים מסוימים במחיר מבצע. על פי הנטען, לא פעם לקוחות נדרשים לשלם מחיר מלא עבור מוצר שאמור להימכר במחיר מבצע; ואף כאשר הליקויים ביישום תנאי המבצע מובאים לידיעתה, היא אינה טורחת לתקנם.

בחלוף כשנה ושמונה חודשים מעת שהוגשה בקשת פדלון, ביום 17.11.2016 הגיש המבקש בבקשת רשות הערעור שלפניי, צחי גולדברג, בקשה לאישור תובענה כייצוגית נגד רמי לוי לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד (ת"צ 41679-11-16; להלן: גולדברג ו- בקשת

גולדברג , בהתאמה). בקשת גולדברג התמקדה בטענה שלפיה רמי לוי אינה מקיימת באופן גורף את תנאי המבצעים שמפורסמים על ידה בנוגע ל מוצרי בשר ; ובתוך כך, אף נטען כי במקרים מסוימים רמי לוי פועלת במרמה לשינוי משקל הבשר בקופה, כך שבפועל הלקוח נדרש לשלם מחיר מלא ולא את מחיר המבצע.

3.

סמוך לאחר הגשת בקשת גולדברג, הגישה רמי לוי בקשה למחיקתה על הסף בשל קיומה של בקשת אישור שנטען שהיא זהה ושנמצאת בשלב דיוני מתקדם – היא בקשת פדלון; ולחלופין נתבקש כי בית המשפט יורה על העברת הדיון בבקשת גולדברג לבית המשפט שדן בבקשת פדלון (בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו), על מנת שזה יורה על מחיקתה. במסגרת הבקשה כאמור ציינה רמי לוי כי גולדברג כלל לא טרח לבדוק בפנקס התובענות הייצוגיות אם הוגשה בקשת אישור קודמת דומה, ובהתאם אף לא ציין בבקשת האישור שהגיש (בקשת גולדברג) את העובדה שבקשת פדלון הוגשה ועודנה מתנהלת – וזאת בניגוד לחובתו מכוח סעיף 5(א)(2) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: חוק תובענות ייצוגיות ). לשם הנוחות, בקשת פדלון ובקשת גולדברג יכונו יחד: בקשות האישור .

ביום 5.4.2017 הורה בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת ה' עובדיה ) על העברת הדיון בבקשת גולדברג למותב הדן בבקשת פדלון לפי סעיף 7(א)(2) לחוק תובענות ייצוגיות. במסגרת נימוקיו, ציין בית המשפט כי " על-פניו נראה כי הטענות המועלות בבקשה שבפני (בקשת גולברג-ע'ב') ביחס לרוכשי מוצרי הבשר נכללות בטענות המועלות ביחס לכלל המוצרים במסגרת בקשת פדלון ". בנסיבות אלה, הגישה רמי לוי בקשה נוספת למחיקת בקשת גולדברג – הפעם לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו – וההחלטה בבקשה זו היא שעומדת במוקד בקשת רשות הערעור דנן.

החלטת בית המשפט המחוזי

4.

ביום 20.11.2017 הורה בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו על מחיקת עילות מבקשת גולדברג, שהיא כאמור הבקשה המאוחרת בזמן, וכן על עיכוב הדיון בה עד למתן הכרעה בבקשת פדלון; וזאת בהתחשב בכך שבקשת פדלון נמצאת בשלב דיוני מתקדם, לאחר שמיעת העדים (להלן: ההחלטה ). בית המשפט קבע כי בקשות האישור דומות, שכן בשתיהן נטען כי רמי לוי אינה מקפידה לקיים את המבצעים שהיא מפרסמת – והשוני העיקרי בין ההליכים נוגע להיקפם: בקשת פדלון חלה על כל המוצרים שרמי לוי מוכרת, ואילו בקשת גולדברג חלה רק על מוצרי הבשר. בהתאם, נקבע כי הגדרת הקבוצה בבקשת גולדברג נבלעת בהגדרת הקבוצה בבקשת פדלון.

לצד האמור נקבע כי בקשת גולדברג מוסיפה על בקשת פדלון, בכך שהיא טוענת כי במקרים מסוימים רמי לוי משנה באופן מלאכותי ובמרמה את משקל מוצרי הבשר בעת התשלום עבורם בקופה (להלן: התרמית במשקל ). בהקשר זה נקבע כי קיימת אפשרות שההכרעה בבקשת פדלון תייתר את ההכרעה בסוגית "התרמית במשקל", שכן ייתכן שהלקוחות שנכללים בקבוצה זו יפוצו בגין הנזק שנגרם להם במסגרת בקשת פדלון. משכך, נקבע כי בקשת גולדברג תוסיף להתנהל " רק בעניין שינוי המשקל של מוצרי הבשר בעילות התרמית והרשלנות ", וכי הדיון בה יעוכב עד למתן הכרעה בבקשת פדלון.

טענות הצדדים

5.

לטענת גולדברג אין חולק כי סוגית "התרמית במשקל" לא נכללת בבקשת פדלון – והדבר מוסכם על כל הצדדים, לרבות פדלון עצמו. בהתאם טוען גולדברג, כי אין חפיפה בין בקשות האישור וממילא לא ייתכן, אף לא באופן תיאורטי, שחברי הקבוצה ששילמו מחיר עודף בשל התרמית במשקל (המיוצגים בבקשת גולדברג) יפוצו על הנזק שנגרם להם במסגרת בקשת פדלון. משאלה פני הדברים, נטען כי שגה בית המשפט שעה שהורה על עיכוב הדיון בבקשת גולדברג; ולדבריו יש להתיר את ניהול בקשת האישור ככל שהיא נוגעת לטענת התרמית במשקל, ולמצער לאפשר את סיום ההליכים המקדמיים בבקשה זו. גולדברג מוסיף וטוען כי טענת "התרמית במשקל" נוגעת לשורה של עילות משפטיות ובהן: הטעיה צרכנית, הטעיה חוזית, הפרת חובה חקוקה ועשיית עושר ולא במשפט, ועל כן לא היה מקום להותיר את בקשת גולדברג רק בקשר לעילות התרמית והרשלנות ונדרש היה לאפשר את ניהולה בקשר עם כולן.

עוד טוען גולדברג כי הגדרת הקבוצה בבקשת פדלון נוסחה על דרך ההרחבה, כך שהיא כוללת כל לקוח שחויב ביתר על ידי רמי לוי בגין כל מוצר שנמכר על ידה במבצע כביכול; וזאת חרף העובדה שהעילה האישית בבקשת פדלון נוגעת לחמישה מוצרים בלבד. בנסיבות אלה, לעיכוב הדיון בבקשת גולדברג עלולות להיות השלכות רוחב בלתי רצויות לגישת גולדברג, ובפרט מתן תמריץ למבקשים בבקשות לאישור תובענות כייצוגיות להגדיר את הקבוצה באופן רחב ככל האפשר על מנת למנוע תחרות עם מבקשים פוטנציאליים אחרים. הדבר אף מיטיב לשיטתו של גולדברג עם מעוולים, שכן הגדרת קבוצה רחבה בבקשה לאישור תובענה כייצוגית מעניקה "חסינות" לנתבעים מפני הגשת הליכים ייצוגיים נוספים נגדם כל עוד הבקשה הראשונה תלויה ועומדת – כפי שאירע בענייננו.

6.

רמי לוי מצידה עומדת על דחיית בקשת רשות הערעור. לדבריה, בקשות האישור מבוססות על שאלה משותפת והיא – אם רמי לוי גבתה מחיר מלא עבור מוצרים שעה שהתחייבה למוכרם במחיר מבצע, אם לאו. בהתאם, נטען כי בהחלט ייתכן שההכרעה בבקשת פדלון תייתר את הדיון בבקשת גולדברג; ובהקשר זה צוין כי אין כל נפקות לשאלה אם המחיר "המלא" נגבה לכאורה בשל תרמית או רשלנות (העילות שביסוד בקשת גולדברג) או מחמת עילה אחרת. הדגש הוא אפוא על כך שמדובר בנזק זהה שנגרם לאותה קבוצה ומזכה אותה בסעד זהה. לפיכך, נטען כי בדין נקבע שיש לעכב את בירור בקשת גולדברג עד למתן הכרעה בבקשת פדלון, ולדברי רמי לוי החלטה זו עושה חסד עם גולדברג, שכן היא באה חלף מחיקת בקשת האישור שהגיש בכללותה.

עוד טוענת רמי לוי כי ההחלטה עניינה ב"שלבי הדיון בהליך", וככזו היא נכללת בצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2008 (להלן: צו בתי המשפט ) ודינה להידחות על הסף; וממילא מדובר בהחלטה דיונית מובהקת, שערכאת הערעור נוטה שלא להתערב בה. כן נטען כי עיכוב הדיון בבקשת גולדברג לא יסב לו נזק כלשהו – וזהו טעם נוסף לדחיית בקשת רשות הערעור.

7.

לטענת פדלון בקשת גולדברג עוסקת בשתי עילות שונות במהותן. האחת, זהה לזו שנטענה במסגרת בקשת פדלון, והיא מצב שבו הוצג בפני לקוח שילוט מבצע בקשר עם מוצר מסוים, אלא שרמי לוי לא כיבדה אותו ובפועל גבתה עבורו מחיר מלא. בהקשר זה נטען כי בקשת פדלון מקיפה את כל המקרים שבהם אירעה אי התאמה כזו, לרבות בקשר עם מוצרי בשר, ועל כן אין מקום להתערב בהחלטה למחוק מבקשת גולדברג את כל אותן עילות תביעה הצומחות מטענה זו. לדברי פדלון אף אין בסיס לטענה כי יש לצמצם את הגדרת הקבוצה המיוצגת בבקשת פדלון, שכן מטרת ההליך הייצוגי היא להסדיר את הסוגיה באופן רוחבי. פדלון מודה כי העניין השני שעליו מושתתת בקשת גולדברג, התרמית במשקל, איננו נכלל בבקשת האישור שהגיש פדלון וכי בדין נקבע כי יש להותיר את אותן עילות בבקשת גולדברג הנובעות מטענת התרמית במשקל. את שאלת עיכוב הדיון בבקשת גולדברג ביקש פדלון להותיר לשיקול דעת בית המשפט. יצוין בהקשר זה כי גולדברג לא צירף את פדלון לבקשת רשות הערעור, והוא צורף כמשיב משהוריתי על צירופו בהחלטה מיום 19.3.2018.

דיון והכרעה

8.

דין בקשת רשות הערעור להידחות.

9.

כפי שכבר צוין, בית המשפט המחוזי קבע כי יש למחוק מבקשת גולדברג את אותן עילות תביעה הזהות לעילות שבבקשת פדלון, ולהותיר על כנה את טענת התרמית במשקל. עוד נקבע, כי לנוכח האפשרות שבקשת פדלון תייתר את הדיון בטענת "התרמית במשקל" – יש לעכב את הדיון בבקשת גולדברג עד להכרעתה של בקשת פדלון; וזאת בהתאם להוראת סעיף 7(ב)(2) לחוק תובענות ייצוגיות. יבואר כי גולדברג אינו מלין על ההחלטה למחוק את העילות שזהות לאלה שבבקשת פדלון, וטענותיו מסתכמות למעשה בכך שמן הראוי כי טענת התרמית במשקל תתברר כבר עתה.

למען הסדר יובהר תחילה כי החלטה שעניינה עיכוב הליכים משליכה על ניהול ההליך כולו ואינה מתמצית " בשלבי ניהול ההליך " כלשון סעיף 1(4) לצו בתי המשפט. משכך אין יסוד לטענת רמי לוי שלפיה דין בקשת רשות הערעור להידחות על הסף בהיות החלטת בית המשפט המחוזי מסוג ההחלטות שלא תינתן בגינם רשות ערעור ( ראו והשוו:

רע"א 5385/10 מגן נ' אופק א.אחזקות (2005) בע"מ , פסקה 4 (21.9.2010); רע"א 7471/09 אי די בי חברה לפתוח בע"מ נ' כבירי שמיע , פסקה 3 (20.10.2009 ) ).

10.

הלכה מושרשת היא שערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהחלטות דיוניות שנוגעות לאופן ניהול ההליך, וזאת לנוכח שיקול הדעת הרחב שנתון לערכאה הדיונית בנדון (רע"א 7202/18

קוזליק נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ , פסקה 8 (11.2.2019)). כך בפרט כאשר מדובר בהחלטות שעניינן אופן ניהול בקשות אישור בעניינים דומים מכוח סעיף 7 לחוק תובענות ייצוגיות (ראו והשוו: רע"א 1479/16 גדיש נ' מכללת א.ר. פסגות בע"מ , פסקה 3 (3.4.2016); רע"א 6208/15 באייר ישראל בע"מ נ' טייטלר , פסקה 5 (26.11.2015)). על יסוד האמור, בבואה לבחון בקשת רשות ערעור בנושאים מעין אלה, ערכאת הערעור אינה שמה עצמה בנעלי הערכאה הדיונית – והעיקר הוא שההחלטה מצויה בגדרי מתחם הסבירות.

בענייננו שוכנעתי כי לא נפל פגם בהחלטה לעכב את הדיון בבקשת גולדברג, בהתחשב בשלב הדיוני שבו מצויה כל אחת מבקשות האישור; ומקובל עליי כי הדמיון בין שני ההליכים עשוי להשליך בהמשך על הצורך בבירור בקשת פדלון, גם אם לא לייתר את הדיון בבקשה זו כליל. בהינתן האמור, אינני רואה מקום בעת הזו להידרש לשאלה אם

חברי הקבוצה שנפגעו לכאורה כתוצאה מהתרמית במשקל יפוצו במסגרת בקשת פדלון; וממילא השאלה אם ייפסק סעד כלשהו לקבוצה בבקשת פדלון היא תיאורטית בשלב זה. עוד יצוין כי לא מצאתי פגם באופן שבו הוגדרה הקבוצה המיוצגת בבקשת פדלון, ובכל מקרה לא מדובר בהגדרה רחבה מהגדרת הקבוצה בבקשת גולדברג; ויוזכר כי בית המשפט הוא שיחליט בסופו של יום כיצד תוגדר הקבוצה ככל שימצא לנכון לאשר את בקשת פדלון (סעיף 10(א) לחוק תובענות ייצוגיות). ברי אפוא שאין ממש בטענותיו של גולדברג לעניין "השלכות הרוחב" שטמונות כביכול בהחלטה.

לצד דברים אלה יוער כי משנקבע שאין למחוק את בקשת גולדברג בטענת התרמית במשקל, לא היה מקום לצמצמה רק לעילות התרמית והרשלנות. בקשת רשות הערעור מתקבלת בנקודה זו בלבד, כך שיימחקו מבקשת גולדברג רק אותן עילות תביעה שאינן נובעות מטענת התרמית במשקל.

11.

התוצאה היא שהבקשה לרשות ערעור נדחית. גולדברג יישא בהוצאות רמי לוי ופדלון בסך 4,000 ש"ח לכל אחד, ובשיעור כולל של 8,000 ש"ח.