פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
רע"ב
4539/97
בפני:
כבוד המשנה לנשיא ש' לוין
המבקש
:
אגרב
יונס
נגד
המשיב
ה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית ה
משפט
המחוזי
בבאר-שבע מיום 2.7.97 בע"פ 2464/97
שניתן
על ידי כבוד הנשיא א. לרון והשופטים:
י.
בנאי, י. פלפל
בשם
המבקש: בעצמו
בשם
המשיבה: עו"ד ענר הלמן
החלטה
המבקש הורשע בייצור ובהשלכה של בקבוקי תבערה. בגין עבירות אלה נידון המבקש לתקופת מאסר של 45 חודשים בפועל וכן 20 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים. המבקש כלוא בכלא "אשל" וצפוי להשתחרר מהכלא ב17.8.98-. המבקש עתר לבית המשפט המחוזי בבאר שבע על החלטת ועדת השחרורים שלא להעניק לו שחרור מוקדם. ביום 2.7.97 דחה בית המשפט המחוזי (כב' הנשיא א. לרון והשופטים י.בנאי וי. פלפל) את הערעור, וקבע, כי על אף גילו הצעיר של העותר, היתה החלטת ועדת השחרורים סבירה, לנוכח השתייכותו של המבקש לארגון החמא"ס בכלא, דבר שיש בו כדי לסכן את שלום הציבור.
מונחת בפני בקשת רשות לערער על החלטת בית המשפט המחוזי. בבקשתו, טוען המבקש כי אינו איש חמא"ס, וכי לאור גילו הצעיר ראוי לשחררו. כמו כן מתחייב המבקש כי לא ישוב לעסוק בפעילות עויינת. לאחר שעיינתי בחומר שלפני ובטענות הצדדים, נחה דעתי כי דין הבקשה להדחות. הלכה פסוקה היא כי:
"רשות ערעור אינה ניתנת כדבר שבשגרה, אלא רק אם מתגלית בעיה משפטית בעלת חשיבות או אם עולה נושא אחר שחשיבותו היא כללית". (רע"ב 7/86 לואיס וייל נ' מדינת ישראל , לא פורסם).
תפקידו של בית המשפט הדן בעתירת אסיר אינו להחליף את שיקול דעתה של הרשות המחליטה בשיקול דעתו אלא לבחון אם רשות זו שקלה את כל השיקולים הרלבנטיים ואיזנה ביניהם כראוי (וראו: רע"ב 2410/93 מדינת ישראל נ' רוני לוי פ"ד מ"ז (3) 802). לא ניתן לומר כי החלטת הרשויות לא היתה סבירה במקרה הנדון.
הבקשה נדחית.
ניתנה היום, ד' בתשרי התשנ"ח (5.10.97).
המשנה
לנשיא
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
97045390.
B03
/דז/