פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בש"א
6743/15 - א'
לפני:
כבוד הרשם גלעד לובינסקי
המבקש:
עומרי קיס
נ ג ד
המשיבים:
1. ק.צ. יחסי ציבור בע"מ
2. קובי צור
בקשה להארכת מועד לנקיטת הליך
החלטה
לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 3.8.2015 בע"א 17537-05-14, בגדרו התקבל ערעור מטעם המשיבים על פסק דין של בית משפט השלום בתל אביב-יפו בו חויבו המשיבים בתשלום סכום כספי מסוים לטובת המבקש. המשיבים מתנגדים לבקשה.
לטענת המבקש, אשר אינו מיוצג בערכאה זו, הצורך במתן הארכה נעוץ בכך שביום 24.8.2015 פנה ללשכה לסיוע משפטי על מנת שתייצגו בבקשת רשות הערעור אותה הוא מעוניין להגיש. המבקש זומן לפגישה במשרדי הלשכה לסיוע משפטי ביום 17.9.2015 ואף מסר מסמכים שונים אשר התבקשו לצורך בחינת בקשתו, ואולם עד למועד הגשת בקשת הארכה - ביום 12.10.2015 - טרם התקבלה החלטה בעניינו. משכך, עתר הוא להארכת מועד להגשת בקשת רשות הערעור לתקופה שתיקבע על ידי בית המשפט. המשיבים, מצידם, מתנגדים לבקשה וטוענים, בין היתר, כי סיכוייה של בקשת רשות הערעור אשר מתבקשת ארכה להגשתה אינם גבוהים כלל ועיקר.
לאחר שבחנתי את הבקשה על רקע אמות המידה החלות ביחס לבקשות להארכת מועד להגשת הליכים ערעוריים (למשל, בש"ם 6094/13 מדהנה נ' המשרד לקליטת עלייה (10.12.2013); בש"א 5636/06 נשר נ' גפן (23.8.2006); בש"א 954/11 הוליס תעשיות בע"מ נ' מדינת ישראל - רשות המסים (14.3.2011)), הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.
ראשית , מן החומר שלפניי עולה כי המבקש לא השתהה ופנה ללשכה לסיוע משפטי זמן בלתי מבוטל לפני תום המועד להגשת בקשת רשות הערעור (ויצוין, כי עיון במערכת "נט המשפט" מעלה שפסק הדין של בית המשפט המחוזי הומצא למבקש ביום 12.8.2015, שניים עשר ימים לפני מועד הפנייה האמורה). כידוע, פנייה ללשכה לסיוע משפטי לשם הסדרת ייצוג מהווה, בנסיבות המתאימות, נימוק מבורר להארכת מועד (למשל, בש"א 4480/09 טיסו נ' כונס נכסים הרשמי (1.6.2009); בש"א 7900/14 ביגלאייזן נ' נציגות הבית המשותף (8.3.2015); בש"א 2428/15 אבנעים נ' כונס הנכסים הרשמי (21.6.2015). עוד השוו, בש"א 6708/00 אהרון נ' אהרון , פ"ד נד(4) 702 (2000)). לא נעלמה מעיניי טענת המשיבים לגבי מצבו הכלכלי של המבקש ולגבי סיכוייה של בקשת הייצוג, ואולם טענה זו נטענה בעלמא, ללא פירוט מספק וללא תצהיר תומך או אסמכתאות מתאימות, ודי בכך על מנת לאיין את משקלה.
שנית , בקשת הארכה הוגשה בתוך המועד הקבוע בדין להגשת בקשת רשות הערעור, וממילא טרם התגבשה הסתמכות מצדם של המשיבים על סופיות פסק הדין. בכך יש כדי להוות שיקול ממשי התומך בהיעתרות לבקשה.
משקלם המצטבר של שני השיקולים האמורים מטה את הכף לעבר מתן הארכה המבוקשת, וזאת אף אם אצא מנקודת הנחה כי צודקים המשיבים בטענתם לפיה סיכוייה של בקשת רשות הערעור (ב"גלגול שלישי") אינם גבוהים במיוחד.
התוצאה היא כי בקשת הארכה מתקבלת. בנסיבות העניין יהיה המבקש רשאי להגיש את בקשת רשות הערעור עד ליום 25.11.2015, ומובהר למבקש כי עליו להיערך להגשת ההליך במועד ללא קשר להחלטת הלשכה לסיוע משפטי. דבר הארכה יצוין בפתח ההליך, ככל שיוגש, והחלטתי זו תצורף כנספח. אין צו להוצאות.
החלטה זו תומצא הן לצדדים והן ללשכה לסיוע משפטי, אשר מתבקשת להביא בחשבון את המועד אשר נקבע ולזרז את הטיפול בבקשת הייצוג בהתאם.
ניתנה היום, י"ב בחשון התשע"ו (25.10.2015).
גלעד לובינסקי, שופט
ר ש ם