בש"פ 6527/12 מדינת ישראל נ. עבד רחמאן שרכס

בפניי בקשה להורות על הארכת מעצרם של המשיבים 7-3 בתשעים ימים על פי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ). מעצרם של המשיבים 1 ו-2 הוארך בהסכמתם בתשעים ימים (ראו החלטות מיום 5.9.2012).

1.

נגד המשיבים הוגש בבית המשפט המחוזי בחיפה כתב אישום המייחס להם עבירות סמים. האישומים נגד המשיבים התגבשו בעקבות מבצע משטרתי אשר במסגרתו הופעלו סוכן משטרתי (להלן: הסוכן ) ושוטר סמוי (להלן: השוטר הסמוי ), אשר בהוראת משטרת ישראל, באישורה ובכספה רכשו כלי נשק, תחמושת וסמים. כתב האישום המתוקן שהוגש נגדם מייחס למשיבים כולם עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, סחר בסם מסוכן והחזקת סם מסוכן שלא כדין ושלא לצריכה עצמית. מתוך שישה האישומים שבכתב האישום מיוחסים למשיב 1 ארבעה אירועים (בגדרם הוא מואשם גם בניסיון לסחר בסם מסוכן, ניסיון להחזקת סם מסוכן שלא כדין ושלא לצריכה עצמית, מעשה פזיזות או רשלנות); למשיב 2 מיוחסים שני אירועים (בגדרם מואשם אף הוא בעבירות כאמור); למשיבים 3, 4, 6 ו-7 מיוחסים שני אירועים; ולמשיב 5 מיוחס אירוע אחד.

2.

על פי המתואר באישום הרביעי, המשיבים 1, 3, 4, 5, 6 ו-7

קשרו קשר למכור סמים מסוכנים לסוכן. לצורך קידום הקשר, שוחחו המשיבים 1, 3 ו-4 עם הסוכן והשוטר הסמוי ותיאמו עסקה במסגרתה יקנה מהם הסוכן טבליות סם מסוכן מסוג MDMA , והמשיב 4 ציין כי באפשרותו למכור מאות אלפי טבליות מסוג זה. לבסוף סיכמו הסוכן והמשיב 1 כי הסוכן ירכוש מספר טבליות לצורך בחינת טיבן (להלן: עסקת הדוגמאות ), והמשיב 1 הפנה אותו למשיב 7 לשם כך. במסגרת עסקה זו שילם הסוכן למשיב 7 100 ש"ח, ובתמורה לכך מסר לו המשיב 5 שלוש טבליות סם מהסוג האמור בתארו אותן כ"חומר טוב". לאחר עריכתה של עסקת הדוגמאות נפגשו הסוכן והשוטר הסמוי עם המשיב 3 וסיכמו עימו כי הוא יקבל מהסוכן 1,500 ש"ח לאחר כל עסקה שיערכו לקניית טבליות סם מהמשיבים 4 ו-6. בהמשך לעסקת הדוגמאות סיכמו המשיבים 1, 3, 4 ו-7 עם הסוכן כי ימכרו לו 1,500 טבליות המכילות סם מסוכן מסוג MDMA

תמורת סך של 33,000 ש"ח. ואכן, הסוכן והשוטר הסמוי נפגשו עם המשיב 6 ועם אדם נוסף שזהותו אינה ידועה. אדם זה מסר לסוכן 1,491 טבליות המכילות סם מסוכן מסוג MDMA

ובתמורה שילם הסוכן למשיב 6 סך של 33,000 ש"ח. כמו כן שילם השוטר הסמוי למשיב 3 1,500 ש"ח עם ביצוע עסקה זו, בהתאם למה שהוסכם ביניהם, כאמור.

3.

באישום החמישי שבכתב האישום נטען כי בהמשך לקשר שתואר לעיל, נפגשו הסוכן והשוטר הסמוי עם המשיב 4 ותיאמו עריכת עסקה נוספת בה ירכוש הסוכן 1,500 טבליות המכילות סם מסוכן מסוג MDMA

תמורת 33,000 ש"ח, אותם מסר הסוכן למשיב 4 באותו המעמד. המשיב 4 השיב לסוכן 1,000 ש"ח כדי שיתן אותם למשיב 6 בעת ביצוע העסקה והסוכן נפגש עם המשיב 6, נתן לו את הסכום עליו סוכם וקיבל בתמורה 1 497 טבליות המכילות סם מסוכן מסוג MDMA . גם לאחר עסקה זו, שילם השוטר הסמוי למשיב 3 1,500 ש"ח בהתאם לסיכום ביניהם.

4.

באישום השישי נטען כי הסוכן והשוטר הסמוי סיכמו עם המשיב 7 שימכור להם סם מסוכן מסוג הרואין בכמות של 50 גרם תמורת 5000 ש"ח. ואמנם, הסוכן והשוטר הסמוי נפגשו עם המשיב 7 ואדם אחר שזהותו אינה ידועה, אשר מסר לסוכן את הסם וקיבל מהסוכן בתמורה 5,000 ש"ח. לאחר עריכת עסקה זו, התקשר הסוכן למשיב 7 ואמר לו כי נמסרו לו רק 40 גרם

הרואין בניגוד למה שסוכם, ובתגובה אמר לו המשיב 7 כי יפצה אותו.

5.

למשיבים 1 ו-2, אשר הסכימו כאמור להארכת מעצרם, יוחסו בכתב האישום אירועים נוספים, ובתמצית ייאמר כי על פי הנטען הסוכן תיאם עם המשיב 1 רכישת כ-200 כדורים של סם מסוכן מסוג אקסטזי תמורת 5,000 ש"ח, והמשיב 2 אכן מסר לו 196 כדורים הנחזים להיות סם מסוכן כאמור. בבדיקת מעבדה התברר כי הכדורים עשויים מבנזוקאין ששימוש בלתי מבוקר בו עלול לגרום בין היתר למוות. כמו כן תיאם הסוכן עם המשיב 1 רכישת כ- 30 גרם

סם מסוכן מסוג קוקאין תמורת 10,000 ש"ח, ולאחר ששילם לו סכום זה קיבל את הסם מן המשיב 2. באישום נוסף המופנה נגד המשיב 1 נטען כי המשיב 1 מסר לסוכן שקיות בהן 207 כדורים הנחזים להיות כדורי אקסטזי תמורת 6,500 ש"ח (באומרו כי בשקיות 230 כדורי אקסטזי), ובבדיקת מעבדה עלה כי 116 מהכדורים הם אכן סם מסוכן מסוג אקסטזי .

6.

עם הגשת כתב האישום המקורי ביום 18.12.2011, שהופנה נגד המשיבים 6-1 בלבד, עתרה המבקשת למעצרם של המשיבים 6-1 עד תום ההליכים המשפטיים נגדם, ולאחר תיקון כתב האישום ביום 2.1.2012, והוספת המשיב 7 כנאשם, עתרה המבקשת גם למעצרו של זה. מתן ההחלטה בבקשות אלו התעכב, בין היתר נוכח ארכה שניתנה למבקשת להגשת תעודת חסיון ונוכח עיכוב במסירת חומר החקירה לידי באי כוח המשיבים. עיכובים אלה גררו בקשות דחיה מצד המשיבים לצורך לימוד חומר החקירה ובתקופת הביניים היו המשיבים נתונים במעצר ארעי לאחר שבית המשפט קמא (כב' השופט ר' שפירא) קבע כי קיימת תשתית ראייתית מספקת לצורך כך (החלטות מיום 18.12.2011, מיום 19.12.2011 ומיום 2.1.2012). בדיון שהתקיים ביום 11.1.2012 הסכימו המשיבים 2, 4 ו-6 למעצרם עד תום ההליכים, ואילו המשיב 5 טען כי חסר לו חומר חקירה מהותי (לגביו היה בכוונת המבקשת להוציא תעודת חסיון), והוסיף כי הגם ש"ברמה העקרונית" קיימות ראיות לכאורה נגדו, הן מעוררות קשיים המצדיקים את שחרורו לחלופת מעצר. טענות דומות בדבר קשיים בתשתית הראייתית הלכאורית העלו גם המשיבים 3 ו-7 (דיונים מיום 17.1.2012 ומיום 25.1.2012).

7.

ביום 23.1.2012 הורה בית המשפט המחוזי (השופט ר' שפירא) על מעצרם של המשיבים

5 ו-7 עד תום ההליכים, וביום 1.2.2012 הוסיף והורה גם על מעצרו של המשיב 3 כאמור. בית המשפט קבע כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית להוכחת המיוחס למשיבים אלו, בהדגישו כי אמנם יש להתייחס לאמירותיו של סוכן משטרתי בזהירות יתרה, אך בשלב המעצר עד תום ההליכים אין בית המשפט נדרש לשאלות של מהימנות עדים. עוד קבע בית המשפט כי העבירות המיוחסות למשיבים 3, 5 ו-7 מקימות חזקת מסוכנות וכי שחרור נאשמים בעבירות מסוג זה לחלופת מעצר תעשה במקרים חריגים בלבד. בית המשפט הוסיף וקבע כי עניינו של המשיב 7 אינו נמנה עם מקרים חריגים אלו בהינתן עברו הפלילי המכביד והאישומים המיוחסים לו כעת אשר "מלמדים על דפוס התנהגות עברייני מושרש המגובה בחשיבה ובקודי התנהגות עברייניים". באשר למשיב 3 קבע בית המשפט כי אמנם אין לדחות על הסף את טענתו לפיה חלקו במעשים "נחתם בתיווך" והוא אינו עולה כדי סחר בסמים בצוותא אך פעולת התיווך, כך קבע, שווה בחומרתה לפעולת הסחר וכך גם המסוכנות הנשקפת מן המבצע. עוד ציין בית המשפט כי החלק המיוחס למשיב 3 "מדגי[ש] את מעורבותו הרבה בעולם הפלילים, היכרותו לנפשות הפועלות בו, וכן מלמ[ד] על נגישותו של המשיב למקורות הסם, דבר המגביר את מסוכנותו ומציב אותה ברף גבוה". בהינתן האמור ונוכח עברו הפלילי המכביד, קבע בית המשפט כי יש להורות על מעצרו כאמור.

בעניינו של המשיב 5 קבע בית המשפט כי "[ב]ין חלקו לחלקם של שאר המעורבים קיימת תהום עמוקה ואין זה ראוי לערבב בין מעשיו למעשי האחרים", שכן כל המיוחס לו הוא העברת שלוש טבליות סמים לידי הסוכן. עם זאת עמד בית המשפט על המסוכנות הנשקפת מן המשיב 5 המתעצמת נוכח עברו הפלילי המכביד והעובדה שהוא לא נרתע מלשוב ולעבור עבירות סמים חרף מאסר על תנאי התלוי ועומד נגדו. נסיבות אלו, כך נקבע, מקימות בסיס ממשי להנחה כי אם ישוחרר יחזור המשיב 5 לעבור עבירות סמים וכן הן מלמדות כי לא יירתע מהפרת התנאים שיוטלו עליו. עם זאת, נוכח העובדה שמיוחס למשיב 5 אירוע אחד בלבד וכי יהא עליו להישאר במעצר עד שיידונו האישומים בהם אין לו חלק, הורה בית המשפט כי עניינו יבחן שוב לאחר שישמעו עדויות הסוכן והשוטר הסמוי בקשר אליו, באופן שיאפשר לבחון שוב את טיב מעורבותו באירוע ולשקול בשנית את הצורך והצידוק שבהמשך מעצרו.

8.

הבקשה שבפניי עניינה הארכת מעצרם של המשיבים 7-3 (להלן: המשיבים ) בתשעים ימים משחלפו תשעה חודשי מעצר והמשפט טרם הסתיים. הבקשה סוקרת את מהלך הדיונים עד כה וממנה עולה כי ביום 9.1.2012 בוצעה הקראה של כתב האישום לגבי המשיבים 2-1 ו-7-4 וביום 16.1.2012 בוצעה הקראה של כתב האישום לגבי המשיב 3, אך נוכח טענות המשיבים כי לא קיבלו את מלוא חומר החקירה וכי טרם הוצאה תעודת חסיון, הם לא השיבו לכתב האישום. במספר דיונים נוספים

שהתקיימו לאחר מועד זה, שבו המשיבים על טענתם כי טרם קיבלו את מלוא חומר החקירה, ולבסוף ביום 13.2.2012, כפרו המשיבים 1, 3, 5, 6 ו-7, בעובדות כתב האישום (אם כי המשיבים 7-6 ביקשו ליתן מענה מפורט לאחר שחומר החקירה המלא יועבר לידיהם) והמשיב 4 עשה כן ביום 3.4.2012. ביני לביני התקבלה בקשה שהגישה המבקשת להארכת מועד להוצאת תעודת חסיון וזו הוגשה ביום 16.4.2012. נוכח העיכוב בהוצאת תעודת החסיון ובמסירת חומרי החקירה, החל משפטם של המשיבים רק ביום 22.5.2012 (בפני כב' השופט א' טובי). שלושה מועדי הוכחות נוספים התקיימו במהלך חודש יוני 2012. ביום 17.6.2012 הודיעו הצדדים לבית המשפט על מגעים המתקיימים ביניהם וביקשו לדחות את הדיון שהיה קבוע לאותו המועד, אך ביום 25.7.2012 הודיעו כי המשא ומתן ביניהם לא צלח וביקשו לקבוע את התיק להמשך שמיעת ההוכחות. באותו שלב נקבעו חמישה מועדי הוכחות נוספים לחודשים ינואר, פברואר ומרץ 2013, נוכח יציאתו של כב' השופט א' טובי לשבתון. המבקשת עתרה לקביעת מועדי דיון מוקדמים יותר אך הבקשה נדחתה.

9.

בבקשת ההארכה דנן מציינת המבקשת כי עד עתה נשמעו שניים (קצין הסוכנים בימ"ר חוף וחוקר בתשאול ימ"ר חוף) מתוך 75 עדי התביעה ולהערכתה ידרשו עוד כעשר ישיבות הוכחות לסיום פרשת התביעה. המבקשת מוסיפה כי ההליכים בעניינם של המשיבים אכן התארכו בשל עיכובים בהעברת חומר החקירה, עיכובים שנבעו לטענתה ממורכבות התיק ומהיקפו של החומר, וכן בשל הליך הוצאת תעודת החיסיון ובשל בקשות הדחיה שהוגשו לצורך ניהול משא ומתן בין הצדדים. עם זאת, מדגישה המבקשת כי בשלב שבו החלה שמיעת המשפט היו מרבית חומרי החקירה בידי המשיבים ולכן בצדק דחה בית המשפט את בקשתם לדחיית מועדי הדיונים ומכל מקום אין להורות על שחרורם של המשיבים לחלופת מעצר נוכח מסוכנותם הגבוהה הנלמדת מן המעשים החמורים המיוחסים להם, כמי שסחרו לכאורה בכמות נכבדה של סמים מסוכנים מסוג הרואין ו- MDMA . המבקשת מדגישה כי מסוכנותם של המשיבים, עליה עמד גם בית המשפט קמא בהחלטותיו לגבי מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים, מתעצמת נוכח עברם הפלילי המכביד. כך, המשיב 3 ריצה עונשי מאסר בגין עבירות אלימות, גניבה והפרעה לשוטר במילוי תפקידו; המשיב 4 ריצה עונשי מאסר בגין עבירות אלימות רבות, הפרעה ותקיפת שוטר במילוי תפקידו ועבירות סמים (משנת 1994); המשיב 5 ריצה עונשי מאסר - מהאחרון שבהם שוחרר בחודש אוגוסט 2011 - בגין עבירות סמים רבות וכן בגין עבירות גניבה ופריצה; המשיב 6 מרצה עונש מאסר החל משנת 2007 בגין עבירות הריגה, חבלה בנסיבות מחמירות ופציעה; והמשיב 7 ריצה עונשי מאסר בגין עבירות אלימות וביניהן תקיפות שוטר, איומים ועבירות סמים. המבקשת מוסיפה כי בכל הנוגע למשיב 5, מעורבותו בפרשה אמנם פחותה, אך יש לבחון מחדש את מעצרו רק לאחר שהסוכן והשוטר הסמוי יסיימו את עדויותיהם, כפי שנקבע בהחלטת בית המשפט קמא מיום 23.1.2012. עוד טוענת המשיבה כי העונש הכבד לו צפויים המשיבים ככל שיורשעו, אף מקים חשש להימלטותם מן הדין.

10.

המשיבים מצידם מתנגדים להארכת המעצר המבוקשת. לטענתם, המשפט צפוי להימשך עוד זמן רב, נוכח עדי התביעה הרבים ומבנה כתב האישום שכרך שבעה נאשמים יחד. כמו כן טוענים המשיבים כי בהתחשב בכך שהדיונים הנוספים במשפט נקבעו מחודש ינואר 2013 ואילך, לא יתקיימו בתקופת הארכת המעצר המבוקשת כל דיונים, ועד לסיום המשפט יידרשו מספר הארכות נוספות. לטענת המשיבים דיוני ההוכחות החלו כשישה חודשים לאחר הגשת כתב האישום נוכח אזלת ידה של המבקשת בהעברת חומרי החקירה ונוכח העובדה שתעודת החסיון הוצאה רק כארבעה חודשים לאחר הגשת כתב האישום ותעודת חסיון נוספת הוגשה לדבריהם רק בעת האחרונה. המשיבים מציינים כי תעודת החסיון החדשה תאלץ אותם לחקור מחדש עדים שכבר נחקרו והדבר יוביל להתארכות נוספת של המשפט. לבסוף מציינים באי-כוח המשיבים כי גם אם בשלב זה יבקש בית המשפט קמא לקבוע מועדי דיונים נוספים לחודשים הקרובים, לא יהיה באפשרותם להתייצב לדיונים אלו היות וכבר קבועים להם דיונים רבים בתיקים אחרים המנוהלים על ידם.

באופן פרטני, טוען המשיב 3 כי אמנם יש לו עבר פלילי אך כי מעולם לא היה מעורב בעבירות סמים; כי לא מיוחסים לו האישומים המרכזיים בפרשה; כי לא ביצע עבירה של סחר בסמים כיוון שגם לפי כתב האישום הוא לא היה מעורב במסירתם ממש; וכי נקודת האיזון בעניינו בהתחשב בנטען ובמפורט לעיל, היא שחרורו לחלופת מעצר ועל כן יש להורות על הכנת תסקיר בעניינו. המשיב 4

טוען כי הוא קשור למעשה רק בשליש מהאישומים המפורטים בכתב האישום; כי בעברו רק עבירת סמים אחת והיא משנת 1994 וכי את מאסרו האחרון ריצה בשנת 2005. המשיב 5

מוסיף כי הקושי הקיים בהימשכות הצפוייה של ההליכים נכונה לגביו ביתר שאת בהתחשב בהחלטת בית המשפט קמא מיום 23.1.2012 לפיה ההחלטה לגבי מעצרו עד תום ההליכים תבחן מחדש לאחר עדויות הסוכן והשוטר הסמוי, ומובן כי ההנחה בבסיס החלטה זו היתה שעדויות אלה ישמעו טרם שתתבקש הארכת מעצרו, אך משום מה בחרה המאשימה להעיד עדים אחרים לפניהם. כן הוא מדגיש כי לפי כתב האישום חלקו בפרשה מצומצם אך ורק להעברת שלוש טבליות סם לסוכן והוא למעשה גורם שולי בה, ומכאן בקשתו כי שאלת המשך מעצרו תוחזר לדיון בבית המשפט המחוזי. המשיב 6 טוען כי בהתחשב בכך שהוא מרצה כיום עונש מאסר והוא צפוי להישאר במאסר בשנתיים הקרובות, קיימת חלופה מתבקשת בעניינו והיא החזרתו למאסר תחת תנאי המעצר בהם הוא שוהה כיום. המשיב 6 מדגיש בהקשר זה כי כיוון שהוא מוחזק כעת במעצר ולא במאסר, אין הוא יכול להשתלב בהליכי שיקום או בסבבי חופשות ויש בכך כדי לפגוע בו יתר על הנדרש. לבסוף, טוען המשיב 7 כי חלקו בפרשה קטן יחסית ודומה לחלקו של המשיב 5 וכי הראיות לכאורה שהציגה המבקשת בעניינו מעוררות קשיים. לטענתו בנסיבות אלו ולמרות עברו הפלילי ראוי היה לבקש תסקיר בעניינו ולשקול את שחרורו לחלופת מעצר.

11.

בדיון שהתקיים בפניי ביום 20.9.2012 ציינה המבקשת כי לפני כשבועיים מסרה לבאי-כוחם של המשיבים תעודת חיסיון מתוקנת והמשיבים מצידם העלו טענות באשר לאי-מסירת מלוא חומר החקירה לידיהם. בעקבות כך הוריתי בהחלטה מאותו היום כי למען שלמות התמונה המבקשת תגיש עד ליום 24.9.2012 הודעה מבהירה ומעודכנת בעניין זה.

ביום 23.9.2012 הודיעה המבקשת כי רוב חומר החקירה הועבר לידי המשיבים בסמוך לאחר הגשת כתב האישום וחומרי חקירה נוספים, מהותיים, הועברו לידיהם עד לחודש מרץ 2012. המבקשת הוסיפה כי ביום 5.6.2012, בעקבות בקשת המשיבים, הועברה לידיהם רשימת חומר חקירה מעודכנת וממצה, כי בהמשך אותו החודש הועבר לידיהם מסמך אחד שלא נמסר להם קודם לכן בשל טעות וכי בחודש יולי 2012 הועבר לידי המשיבים מסמך נוסף באשר לתשלום ששולם לסוכן בחודש מאי. מכאן, כך הדגישה המבקשת, כי מחודש מרץ 2012 ועד למועד זה הועברו שני מסמכים נוספים בלבד לידי ההגנה. אשר לתעודת החסיון, ציינה המבקשת כי תעודת החסיון המקורית הוגשה כבר ביום 16.4.2012, ולתעודת החסיון המתוקנת (אשר נחתמה ביום 12.8.2012 והועברה למשיבים בשל הפגרה ביום 29.8.2012) התווספו ארבעה מסמכים שסווגו תחילה כ"תרשומת פנימית" ולאחר עיון מחדש סווגו כחומר חקירה עליו מוטל חסיון.

12.

לאחר ששקלתי את מכלול הטיעונים שהעלו הצדדים הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל באופן חלקי.

המעשים המיוחסים למשיבים בכתב האישום מלמדים על מסוכנות גבוהה הנשקפת מהם כמי שהיו שותפים לכאורה בעסקאות סמים בהיקף נרחב. עבירות הסמים בהן מואשמים המשיבים מקימות חזקת מסוכנות סטטוטורית (סעיף 21(א)(ג)(3) לחוק המעצרים) ובית משפט זה קבע לא אחת כי מי שנאשם בסחר בסמים ובעבירות סמים אחרות שלא לצריכה עצמית, לא ישוחרר לחלופת מעצר אלא במקרים חריגים ויוצאי דופן (ראו בש"פ 4251/09 אוחיון נ' מדינת ישראל , פסקה 12 (טרם פורסם, 22.5.2009) והאסמכתאות המובאות שם). נראה כי במצב הדברים הרגיל נסיבות המעשים ונסיבות העושים - אשר לכולם עבר פלילי מכביד - היו מצדיקות את הארכת המעצר של המשיבים כולם.

ואולם, לא ניתן להתעלם בענייננו מן העיכוב המשמעותי שחל בניהול המשפט. עיכוב זה נגרם בעיקר בעטיה של המבקשת אשר למרבה הצער לא מסרה למשיבים את מלוא חומר החקירה עם הגשת כתב האישום כנדרש ואף הגשת תעודת החסיון התעכבה ובוצעה רק מספר חודשים לאחר הגשת כתב האישום. אם לא די בכך מתברר כי גם לאחר הגשתה באיחור, כאמור, היא טעונה תיקון והיא אכן תוקנה אך לאחרונה (לקושי שמעוררת התנהלות כזו של התביעה ראו בש"פ 6322/09 אבו קרון נ' מדינת ישראל , פסקה 5 (12.8.2009)). נוכח עיכובים אלו החל משפטם של המשיבים - הנתונים כל העת במעצר - רק כחמישה חודשים לאחר הגשת כתב האישום. עיכוב משמעותי נוסף במשפטם של המשיבים צפוי עתה בשל יציאתו של השופט הדן בתיק לתקופת שבתון, אשר בגינה נקבעו מועדי ההוכחות הבאים לחודשים ינואר עד מרץ 2013. על פי לוח הזמנים הצפוי לדברי המבקשת עצמה ברור, אפוא, כבר עתה כי במהלך ההארכה שנתבקשה לא יתקיים דיון כלשהו בעניינם של המשיבים ועוד ברור כי משפטם של המשיבים צפוי להימשך לאורך שנת 2013 וכי תידרשנה ישיבות רבות נוספות עד שניתן יהיה לסיימו.

13.

לא אחת נקבע כי העובדה שמשפטו של נאשם טרם החל בחלוף תשעה חודשי מעצר, או מצוי בשלב התחלתי ביותר כבענייננו, נושאת משקל נכבד במסגרת השיקולים שעל בית משפט זה לשקול בבואו להכריע בבקשה להארכת מעצר על פי סעיף 62 לחוק המעצרים, ובמקרים מסוימים יש בה כדי להסיט את נקודת האיזון אל עבר שחרורו של הנאשם לחלופת מעצר (ראו: בש"פ 3119/04 מדינת ישראל נ' אבו עסא (לא פורסם, 8.4.2004). כן ראו מהעת האחרונה בש"פ 4363/12 מדינת

ישראל נ' אבו נאסר (טרם פורסם, 12.6.2012)). עם זאת הודגש בפסיקה חזור והדגש כי שיקול זה של התמשכות ההליכים אינו עומד לבדו וכי על בית המשפט לבחון אותו ואת יתר השיקולים הרלוונטיים לעניין, כמכלול (ראו בש"פ 8639/05 מדינת ישראל נ' אלמרבוע , פסקה 5 (לא פורסם, 26.9.2005); בש"פ 8765/05 מדינת ישראל נ' מוגרבי , פסקה 4 (לא פורסם, 19.10.2005)).

בענייננו נראה כי בנסיבות שנוצרו יש הצדקה לבחון את שחרורם של המשיבים 5 ו-6 לחלופת מעצר כבר בשלב זה, אך לא כך הוא מצב הדברים ביחס למשיבים 3, 4 ו-7.

14.

חלקם הנטען של המשיבים 3, 4 ו-7 בפרשה משמעותי עד מאוד. בשני אירועים נפרדים היו הם מעורבים באופן פעיל בסחר בסם מסוכן (מסוג MDMA או מסוג הרואין) וכל אחד מהם היווה על פי הנטען הגורם המניע אשר בלעדיו לא היו עסקאות הסמים יוצאות אל הפועל. מעורבותם המשמעותית לכאורה של המשיבים 3, 4 ו-7 בעבירות הסחר בסם ועברם הפלילי המכביד עד מאוד, אינם מאפשרים בעיני - גם בנקודת הזמן הזו וחרף העובדה שניתן כבר עתה להניח שלא יהיה די בהארכת מעצר זו ותידרשנה הארכות נוספות - להורות על שחרורם לחלופת מעצר.

יחד עם זאת, נראה לי כי מן הראוי לעבות מאוד את לוח הדיונים הקבוע בתיק זה ולו מחודש ינואר 2013 ואילך ויפה שעה אחת קודם. משתתבהר בעקבות כך התמונה באשר למועד הסיום הצפוי של המשפט, יהא צורך לשוב ולבחון שמא יש מקום ליצור מדרג נוסף בין הנאשמים- המשיבים לעניין השחרור לחלופה.

חלקו של המשיב 6 בעסקאות הסמים אינו נופל אמנם מזה של המשיבים 3, 4 ו-7 כאמור, ועברו הפלילי מכביד אף הוא. יחד עם זאת, המשיב 6 מרצה עונש מאסר, ובגדר ההליכים דנן הוא מבקש שלא להאריך את מעצרו ו"לשחררו" לחלופת מעצר להמשך ריצוי מאסרו. במקרה דומה עמד בית משפט זה על כך כי:

"מבחינת החשש מפני שיבוש הליכי המשפט, ההימלטות מן הדין והמסוכנות של הנאשם לציבור, מאסר יעיל בדרך-כלל כמו מעצר או לפחות, כמעט כמו מעצר. ההבדל הקטן מבחינה זאת בין מאסר לבין מעצר אין בו, לדעתי, כדי להצדיק הארכת המעצר" (בש"פ 6605/97 מדינת ישראל נ' אבו סלימאן , פ"ד נא(5) 185, 191 (1997)).

בנסיבות החריגות עליהן עמדנו לעיל, אשר הובילו לעיכוב המשמעותי בניהול המשפט, ובהינתן העובדה שקיימת בעניינו חלופת מעצר הדוקה במיוחד המצמצמת במידה רבה את החשש הטמון ברגיל בשחרור נאשמים בעבירות סמים לחלופת מעצר בית, דומה כי האיזון הראוי בין השיקולים השונים הצריכים לעניין, מוביל למסקנה כי יש להורות על חלופת מעצר בדרך של

המשך המאסר שנגזר על המשיב 6.

נגד ה משיב 5 נטען כי העביר שלוש דוגמאות סם לסוכן ולשוטר הסמוי. חלקו זה בפרשה מצומצם בהרבה מזה המיוחס למשיבים האחרים ובהחלטתו מיום 23.1.2012 קבע בית המשפט קמא כי שאלת המשך מעצרו תיבחן שנית לאחר שישמעו עדויות הסוכן והשוטר הסמוי "בהתחשב בעובדה שלכאורה יהיה עליו להישאר עצור עד שיידונו אישומים שאין לו בהם חלק". נראה כי יש טעם בטענת המשיב 5 לפיה בית המשפט קמא הניח אותה עת כי עדויות אלו ישמעו בתוך זמן סביר ובגדר תשעת חודשי המעצר. על כן, נראה כי בהתמשכות ההליכים החריגה עליה עמדנו לעיל ובבחירתה של המבקשת שלא להעיד את שני העדים הללו בישיבות שהתקיימו עד עתה, מטעמיה שלה, יש כדי להסיט את נקודת האיזון בעניינו של המשיב 5 ולהטות את הכף לעבר קבלת תסקיר מעצר על מנת לבחון את האפשרות לשחררו לחלופת מעצר.

15.

אשר על כן, אני מורה כי מעצרם של המשיבים 3 ו-4 יוארך בתשעים ימים החל מיום 18.9.2012 או עד למתן פסק-דין בת.פ. 31359-12-11 בבית המשפט המחוזי בחיפה, לפי המוקדם. כן אני מורה כי מעצרו של המשיב 7 יוארך בתשעים ימים החל מיום 2.10.2012 או עד למתן פסק-דין בת.פ. 31359-12-11 בבית המשפט המחוזי בחיפה, לפי המוקדם.

המשיב 6 ישוחרר לחלופת מעצר להמשך ריצוי עונש המאסר שנגזר עליו בת.פ 6151/07, ולמותר לציין כי במהלך תקופה זו אין לשלבו בסבב חופשות מבית הכלא. בכל הנוגע למשיב 5, אני מורה כי שירות המבחן יגיש לבית המשפט המחוזי בחיפה תסקיר מעצר עד ליום 4.11.2011 ועל בסיסו יבחן בית המשפט המחוזי האם קיימת בעניינו חלופת מעצר הולמת והדוקה והאם ניתן לשחררו לחלופה כאמור, בתנאים כפי שימצא לנכון. עד מתן החלטתו של בית המשפט המחוזי כאמור, יישאר המשיב 5 במעצר.