בש"פ 4363/12 מדינת ישראל נ. אשרף אבו נאסר

בקשה להארכת מעצרם של המשיבים בתשעים ימים לפי סעיף 62(א) ל חוק סדר דין פלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) , התשנ"ו-1996 (להלן: חוק

המעצרים ), החל מיום 8.6.2012 או עד למתן פסק דין ב ת"פ

17844-09-11 בבית המשפט המחוזי בחיפה .

1.

נגד המשיבים הוגש כתב אישום מתוקן לבית המשפט המחוזי בחיפה ביום 8.9.2011, המייחס להם שבעה אישומים שונים.

למשיב 1 מיוחסות עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע (ריבוי עבירות) לפי סעיף 499(א)(1) וסעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק ); שידול לסחר ברכב גנוב לפי סעיף 413יא וסעיף 30 לחוק; סחר ברכב גנוב; תקיפת בת זוג בנסיבות מחמירות לפי סעיף 379 וסעיף 382(ב)(1) לחוק; ועבירת איומים לפי סעיף 192 לחוק.

למשיב 2 מיוחסות עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע (ריבוי עבירות); פריצה לרכב לפי סעיף 413 וסעיף 29 לחוק; חטיפה לפי סעיף 369 וסעיף 29 לחוק; שוד מזוין בנסיבות מחמירות לפי סעיף 402(ב) וסעיף 29 לחוק; חבלה במזיד לרכב לפי סעיף 413(ה) וסעיף 29 לחוק; סחר ברכב גנוב; קבלת חלק רכב גנוב לפי סעיף 413י וסעיף 29 לחוק; החזקה, נשיאה והובלת נשק והחזקת תחמושת ואביזרי נשק לפי סעיפים 144(א)+(ב) לחוק.

למשיב 3 מיוחסות עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע (ריבוי עבירות); פריצה לרכב; חטיפה; שוד מזוין בנסיבות מחמירות; חבלה במזיד לרכב; נהיגה בפסילה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה; חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329(א(2) לחוק; שיבוש הליכי משפט לפי סעיף 244 וסעיף 29 לחוק; סחר ברכב גנוב; הפרת הוראה חוקית לפי סעיף 287 לחוק (ריבוי עבירות); וקבלת חלק רכב גנוב.

2.

על פי עובדות החלק הכללי בכתב האישום המתוקן, בסוף שנת 2011 קשרו המשיבים 3-1 קשר לגנוב ולסחור ברכבים.

על פי האישום הראשון והשני , ביום 17.8.2011 הצטיידו המשיבים 2 ו-3 בכלי הנחזה לאקדח (להלן: הכלי ). עובר לשעה 23:00 באותו היום, נהג המתלונן ברכב מדגם פוקוס ועצר בתמרור עצור בצומת אחיטוב (להלן: הצומת ). באותה עת, הגיחו המשיבים 2 ו-3 ממקום מחבואם, רצו אל הרכב כשהם אוחזים בכלי, פתחו במשיכה מהירה את דלתות הרכב והתיישבו בו, כשאחד מהם דורך את הכלי ומצמידו לראשו של המתלונן. המשיבים 2 ו-3 הורו למתלונן להמשיך בנסיעה, תחת איומי הכלי, עד שהגיעו לאזור הסמוך לקיבוץ עין חורשים, שם משכו בכוח את המתלונן מן הרכב ונטלו תחת איומי הכלי את הטלפון הנייד שלו. המשיבים 2 ו-3 הותירו את המתלונן מחוץ לרכב ונמלטו בנסיעה מהירה עם רכב הפוקוס, הטלפון הנייד של המתלונן, כסף מזומן בסך 400 ₪, כרטיס דלקן, כרטיס אשראי, רישיונות נהיגה, רישיונות רכב, ומסמכים אישיים נוספים (להלן: הרכוש הגנוב ). דקות אחדות לאחר מכן, דיווחו המשיבים 2 ו-3 למשיב 1 כי השיגו את הרכוש הגנוב והמשיב 1 הורה להם למכור את רכב הפוקוס לאדם שזהותו לא נתבררה.

לאחר מכן, פנו המשיבים 2 ו-3 בסמוך לשעת חצות, אל איברהים גנאא'ים (להלן: איברהים ) ואל אדם נוסף, והודיעו להם אודות רכב הפוקוס הגנוב. המשיבים 2 ו-3, איברהים והאדם הנוסף הלכו למקום המסתור בו הוסתר הרכב, מסרו לידי איברהים כפפות והורו לו לפרק את הקודן, אך הדבר לא עלה בידו. למחרת היום, הגיעו שוב המשיבים 2 ו-3 עם איברהים אל מקום המסתור, ואיברהים פגע במזיד בקודן ונטרל את פעולתו.

בהמשך, ולצורך הסחר ברכב הפוקוס, מסר המשיב 2 לאיברהים את המפתחות לרכב הגולף שבבעלותו. איברהים נהג ברכב הגולף ככוח חלוץ והתבקש על ידי המשיבים 2 ו-3 להודיע ולהתריע בפני המשיב 3 אשר נהג אחריו ברכב הפוקוס – למרות שבאותה עת היה פסול לנהיגה – על הגעתם וקרבתם של גורמי משטרה בעת נסיעתם לכיוון מחסום ניצני עוז. עובר לשעה 17:00 הגיע איברהים למחסום, כשבמהלך הנסיעה הוא בקשר טלפוני רציף עם המשיב 3. במחסום זוהה הרכב ככלי רכב גנוב ונעצר על ידי ניידת משטרה. מייד לאחר מכן, רץ אחד השוטרים לכיוון רכב הפוקוס, נכנס דרך חלון הרכב עם פלג גופו העליון, במטרה להגיע אל מפתחות הרכב ולדומם את מנועו, כשהוא קורא "משטרה, אתה עצור". המשיב 3 התנגד למעצר, הטה את ההגה לכיוון השוטר, והאיץ את מהירות נסיעתו, כשהוא נוסע אל עבר המחסום, בעוד פלג גופו התחתון של השוטר אשר היה מחוץ לרכב, נמעך והתחכך בניידת המשטרה. המשיב 3 בנסיעתו המהירה גרר את השוטר מספר מטרים נוספים, עד שהשוטר נזרק מחוץ לרכב הפוקוס. כל זאת בכוונה להטיל בשוטר מום או לגרום לו לחבלה חמורה או להתנגד למעצר או לעיכוב כדין.

המשיב 3 החל להימלט מניידת המשטרה בנסיעה מהירה ופרועה נגד כיוון התנועה, תוך שהוא מסכן עוברי אורח. השוטרים אשר פתחו במרדף אחר המשיב 3 לא הצליחו להשיגו מאחר שאיברהים נסע לפני השוטרים במכוון באיטיות ומנע מנידת המשטרה להוסיף ולרדוף אחר המשיב 3.

המשיב 3 הגיע לטול-כרם, שם, בנוכחותו של איברהים, נמכר בצוותא רכב הפוקוס לאדם שזהותו לא נתגלתה, תמורת 4000 ₪. המשיב 3 נכנס לרכב הגולף, בו נהג איברהים, והורה לו כי אם יעצרו על ידי גורמי האכיפה ימסור גרסה שקרית, לפיה מקור הכסף בשכר עבודה.

בסמוך לשעה 19:15, בעת שנסעו המשיב 3 ואיברהים בדרכם חזרה, הגיעו השניים למחסום תאנים, ורכבם זוהה על ידי המשטרה. בחיפוש שנערך ברכב נמצא סכוף כסף מזומן בסך 3,800 ₪, ועוד 100 ₪ במכנסיו של איברהים. כשנשאל איברהים על מקורו של הכסף, ענה, בהתאם להוראותיו של המשיב 3, כי מקור הכסף הינו בשכר עבודה.

3.

על פי המתואר באישום השלישי והרביעי , ביום 27.7.2011, הורה בית משפט השלום לתעבורה בחדרה, במסגרת מ"ת 7139-07-11, בדיון שנערך בנוכחות המשיב 3, כי המשיב 3 ישהה בתנאי מעצר בית מלא בביתו אשר בבאקה-אל-גרביה, בפיקוח והשגחה של מר נור גנאים עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו (להלן: ההוראה החוקית ).

בתאריך 18.8.2011 הפר המשיב 3 את ההוראה החוקית בכך ששהה סמוך לשעה 17:00 מחוץ לביתו, סמוך למחסום תאנים. מאוחר יותר באותו יום הפר המשיב 3 בשנית את ההוראה החוקית בכך ששהה עובר לשעה 19:15 מחוץ לביתו, סמוך למחסום תאנים. בנוסף, המשיב 3 הפר את ההוראה החוקית הנ"ל גם ביום 20.8.2011 בסמוך לשעה 00:10, בכך שנהג ברכב הגולף בעיר חדרה, כשהמשיב 2 יושב לצידו. ניידת משטרה סימנה למשיב 3 לעצור את הרכב, ומשהמשיב לא נענה, חסמה המשטרה את הרכב באמצעות הניידת. בחיפוש שנערך ברכב הגולף נמצאה לוחית רישוי גנובה של רכב מזדה (להלן: חלק של הרכב ).

4.

על פי המתואר באישום החמישי והשישי , ביום 21.8.2011 קשרו המשיבים קשר עם אחרים לבצע פשע באמצעות נשק חם. עובר לשעה 20:30 התקשר המשיב 1 למשיבים 2 ו-3 והורה להם להגיע בדחיפות לביתו בחיפה בלווית אנשים נוספים, וכשבאמתחתם נשק חם. בשעה 21:40 לערך, הגיעו המשיבים 1 ו-2 ברכב הגולף אל ביתו של המשיב 1, ובחלוף דקות אחדות יצאו מביתו של המשיב 1 חזרה לכיוון רכב הגולף. בשעה 21:55, במסגרת פעילות משטרתית אשר בוצעה בביתו של המשיב 1, בוצע חיפוש בגופו של המשיב 2 לאחר שנאמר לו כי הוא עצור. המשיב 2 התנגד לחיפוש ונאבק בשוטרים. במהלך החיפוש נמצא על גופו של המשיב 2 אקדח 9 מ"מ , ובתוכו מחסנית מלאה ב-14 כדורי אקדח (להלן: הנשק 2 ).

בהמשך, ועל פי צו, נערך חיפוש במתחם ביתו וחצרו של המשיב 2 ונתפסו המוצגים הבאים: ארגז פעולה צה"לי ובתוכו 3 קופסאות כדורי אקדח 9 מ"מ כשבכל קופסת כדורים 50 כדורי אקדח, ובסך הכל 150 כדורי אקדח 9 מ"מ ; גרב לבנה ובה מחסנית 9 מ"מ

טעונה בכדורי אקדח; ושקית שקופה ובתוכה 9 כדורי אקדח 9 מ"מ . (להלן: תחמושת ואביזרי נשק ).

5.

על פי המתואר במסגרת האישום השביעי , עובר ליום 13.8.2011, הכה המשיב 1 את בת זוגו (להלן: בת הזוג ), בכך שסטר בפניה מספר פעמים.

בנוסף, ביום 13.8.2011, סמוך לשעה 6:15 איים המשיב 1 על בת זוגו באומרו כי עליה "להגיד תודה שלא שבר לה את הידיים והרגליים". המשיב 1 המשיך לאיים על בת זוגו כשהוא מוסיף כי כאשר הוא מצווה עליה לבוא, עליה לעשות כן באופן מיידי וללא שאלות.

6.

הליכי המעצר (כב' השופט רון שפירא ): בד בבד עם הגשת כתב האישום הגישה המבקשת בקשה למעצר המשיבים עד תום ההליכים המשפטים. בדיון ביום 8.9.2011, נעתר בית המשפט לבקשת הסניגורים לדחיית הדיון לצורך לימוד החומר והאריך המועד להוצאת תעודת חיסיון. בדיון שהתקיים ביום 4.10.2011, טענו הצדדים במישור הראיות לכאורה, והסניגורים ביקשו לדחות את הדיון בטענה שטרם קיבלו את כל חומר החקירה. בית המשפט דחה את הדיון ליום 15.11.2011, והאריך בשנית את המועד להוצאת תעודת החיסיון.

בהחלטתו מיום 15.11.2011 הורה בית המשפט המחוזי על מעצרם של המשיבים עד לתום ההליכים. נקבע כי קיימת תשתית ראיתית לכאורית לעבירות המיוחסות למשיבים וכי מדובר בהתארגנות מתוכננת ומאורגנת; כי מעשי המשיבים מקימים עילות מעצר של מסוכנות הן בשל טיבן של העבירות והן בשל השימוש בנשק חם ותפיסת הנשק בחצרו וביתו של המשיב 2.

בדיון ביום 27.11.2011 הסכימו באי כוח המשיבים למעצר עד תום ההליכים, תוך שמירה על זכותם לבקש בחינה מחודשת של שחרורם לחלופת מעצר. בקשה לעיון חוזר שהוגשה בהמשך על ידי המשיב 1 נדחתה בהחלטתו של בית המשפט מיום 7.5.2011.

7.

ההליכים בתיק העיקרי

(כב' השופט אמיר טובי ): ביום 18.9.2011 התקיימה הקראה פורמאלית של כתב האישום ונתבקשה דחייה לצורך לימוד חומר החקירה. נקבעה הקראה נוספת ליום 26.10.2011, מועד אשר נדחה לבקשת המשיבים ליום 15.11.2011 ולאחר מכן ליום 27.11.2011.

בדיון ביום 27.11.2011 העלו באי כוח המשיבים 1 ו-3 טענות מקדמיות הנוגעות בעיקר לצירוף האישומים בכתב האישום והדיון נדחה למתן החלטה ליום 18.12.2011. בד בבד קבע בית המשפט ארבע ישיבות הוכחות לימים 4.3.2012; 18.3.2012; 20.3.2012; ו- 25.3.2012.

בהחלטתו מיום 18.12.2011 דחה בית המשפט את טענותיהם המקדמיות של המשיבים 1 ו-3, והורה לבא כוח המשיב 3 להגיש תשובתו לכתב האישום עד חודש עובר לישיבת ההוכחות הראשונה. ביום 27.2.2012 הגיש בא כוח המשיב 3 את תגובתו לכתב האישום, לפיה הוא כופר בעובדות כתב האישום. אציין כי לטענת ב"כ המשיב 3, רק באותו יום התקבל מהתביעה חומר חקירה נוסף של כ-600 עמודים.

ביום 2.3.2012 הגישה המבקשת בקשה לתיקון כתב האישום על דרך של הוספת 26 עדי תביעה, וביום 4.3.2012 נפתח הליך ההוכחות. בית המשפט התיר את תיקון כתב האישום, ונדחתה בקשת המשיבים לדחות את הדיון עקב כך. ביני לביני הוגשו בקשות נוספות לעיון בחומר חקירה, אך ישיבות ההוכחות במהלך חודש מרץ המשיכו להתקיים כסדרן ובמסגרתן נשמעו עד עתה שמונה עדים. בית המשפט קבע 4 תאריכי הוכחות בחודש ספטמבר 2012 אך בשל יציאתו של השופט לשבתון, קבע בית המשפט שבעה מועדי הוכחות נוספים לימים: 20.1.2013; 22.1.2013; 23.1.2013; 27.1.2013; 30.1.2013; 3.2.2013; ו- 5.3.2013.

מכאן הבקשה שבפני להארכת מעצרם של המשיבים ב-90 יום נוספים.

8.

לטענת המבקשת, מסוכנותם של המשיבים עולה במובהק מטיב העבירות ומהתכנון המאורגן של ביצוען. למשיב 1 עבר פלילי מכביד ביותר חרף גילו הצעיר, הכולל 7 הרשעות קודמות, בין היתר בעבירות של בריחה ממעצר; מעשה מגונה בכוח; בריחה ממשמורת חוקית; עבירות התפרצות; עבירות רכוש; עבירות סמים; הפרת הוראה חוקית; עבירות איומים; עבירות אלימות; מעשה מגונה בקטינה עד גיל 14; שוד מזויין; ועבירות רכוש בקשר לרכב לרבות גניבת רכב. אך לאחרונה ריצה המשיב 1 עונש מאסר של ששה חודשים שנגזר עליו בבית משפט השלום בגין עבירה משנת 2007, והוא עודנו שוהה במעצר בתיק זה.

למשיב 2 הרשעה קודמת בגין עבירת החזקת אגרופן או סכין למטרה בלתי כשרה; וכן תלוי ועומד כנגדו כתב אישום בבית משפט השלום בתל אביב, בגין עבירות של החזקה ושימוש בסמים שלא לצריכה עצמית; הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו; החזקת מכשירי פריצה; והחזקת נכס החשוד כגנוב.

למשיב 3 עבר פלילי הכולל גזר דין ללא הרשעה של בית משפט לנוער בחדרה מיום 21.12.2010 בגין השגת גבול פלילית; תקיפה סתם; איומים; החזקת אגרופן או סכין למטרה לא כשרה; נהיגת רכב מנועי ללא רישיון נהיגה. המשיב 3 כבר הספיק לצבור 6 הרשעות תעבורה, לרבות נהיגה בתקופת פסילה ונהיגה בשכרות.

9.

אין חולק כי העבירות המיוחסות למשיבים הן חמורות, ויותר מכך, נסיבות ביצוע העבירות מעידות על כך שאין מורא החוק על המשיבים. למשיב 1 קופה נכבדה מאוד של שרצים מאחוריו, ועל פי כתב האישום, הוא שעומד מאחורי שוד הרכב. המשיבים 3-2 השתתפו בשוד הרכב בנסיבות מחמירות במיוחד וברשות המשיב 2 נתפס נשק תוך כדי התנגדות לחיפוש ולמעצר. המשיב 3 הפר לכאורה פעם אחר פעם תנאי מעצר בית שהושתו עליו, הוא נהג בפסילה, והדרך בה ניסה "לנער" את השוטר שנתלה על הרכב מוכיחה כי כל האמצעים כשרים בעיניו כדי למלט את עצמו.

לא ייפלא אפוא כי לאחר שבית המשפט המחוזי מצא כי קיימות ראיות לכאורה כנגד המשיבים, הוא הורה על מעצרם עד לתום ההליכים. במצב הדברים הרגיל, ונוכח נסיבות המעשים ונסיבות העושים, הייתי מורה על המשך מעצרם של המשיבים. ברם, לא ניתן להתעלם מכך שכבר בשלב זה ברור כי תידרשנה לפחות שלוש הארכות מעצר נוספות מעבר לתקופה של תשעה חודשים, שהרי נקבעו תאריכי הוכחות עד לחודש מרץ 2013. יתרה מזו, לאחר ארבעה ימי הוכחות, נשמעו 8 עדים מתוך כמאה ארבעים עדים, וגם בהנחה כי הצדדים יוותרו על חקירתם של העדים "הטכניים", עדיין לא נשמעו העדים המהותיים, וכפי שנטען על ידי באי כוח המשיבים, המדובר בחומר חקירה סבוך הכולל מספר רב של האזנות סתר. גם בהנחה אופטימית כי המשפט יסתיים בחודש מרץ 2013 (18 חודשים לאחר הגשת כתב האישום), הרי שמן הסתם יחלפו עוד מספר חודשים עד לאחר סיכומי הצדדים ומתן פסק דין, כך שכבר בשלב זה יש בסיס להנחה כי יהיה צורך גם בהארכת מעצר רביעית .

לא נעלמה מעיני הצעת המבקשת לפנות לבית המשפט בבקשה לקבוע מועדים גם במהלך פגרת בית המשפט, אך עניין זה מסור ליומנו של בית המשפט, ואיני רואה להורות כך.

[במאמר מוסגר: תמהני מדוע במסגרת כתב אישום, המצריך שמיעת עדים כה רבים, מצאה התביעה לצרף את האישום של אלימות ואיומים כנגד בת זוגו של המשיב 1, נושא שאין לו כל קשר לאישומים העיקריים האחרים ולמשיבים 3-2. לטעמי, יש בכך כדי להאריך ולסרבל שלא לצורך את ההליך].

10.

בנקודה זו נכנס לתמונה מערך האיזונים הקבוע בסעיף 62 לחוק המעצרים. כידוע, הכלל הקבוע בסעיף 61 לחוק המעצרים מורה כי נאשם המצוי במעצר ישוחרר עם חלוף תשעה חודשים מיום הגשת כתב האישום נגדו אם טרם הסתיים ההליך המשפטי. סעיף 62 לחוק המעצרים מהווה חריג לכלל ומאפשר לבית המשפט העליון להאריך התקופה ב-90 יום נוספים (ובמקרים מורכבים ב-150 יום) ולחזור ולצוות כך מעת לעת. במסגרת סעיף 62 נדרש בית המשפט לאזן בין האינטרסים הנוגדים של חזקת החפות והזכות לחירות של הנאשם מול מידת המסוכנות הנשקפת מהנאשם אם ישוחרר. בתמצית, השיקולים הצריכים לעניין הם: קצב התנהלות המשפט; המסוכנות הנשקפת מהנאשם לציבור בכלל ולקורבנותיו בפרט; החשש מפני הימלטות הנאשם ושיבוש הליכי המשפט (ראו, לדוגמה, בש"פ 7146/09 מדינת ישראל נ' גטהון ווסה (לא פורסם, 16.9.2009); בש"פ 7016/09 מדינת ישראל נ' אסטימטוב (לא פורסם, 14.9.2009); בש"פ 6687/10 מדינת ישראל נ' מוראידי (לא פורסם, 20.9.2010); בש"פ 2794/10 מדינת ישראל נ' גיא וייסמן (לא פורסם, 26.4.2010); בש"פ 2739/10 מדינת ישראל נ' יוסף אבו רקייק (לא פורסם, 18.4.2010)). ככלל, עם חלוף הזמן, עוצמת השיקולים הנדרשים להצדקת הארכת מעצר גוברת, ונקודת האיזון נוטה מזכותו של הציבור לביטחון ולמיצוי ההליכים עם הנאשם, לעבר זכות הנאשם לחירות (ראו, לדוגמה, בש"פ 179/10 מדינת ישראל נ' לייזרזון (לא פורסם, 17.1.2010); בש"פ 853/12 מדינת ישראל נ' פארס טאהא (לא פורסם, 2.2.2012)).

אכן, רגלינו עומדות עדיין בפתח ההארכה הראשונה, אך כאשר ברור כי הבקשה הראשונה היא אך הראשונה בשורה של בקשות נוספות, אל לבית המשפט לעצום עיניו בפני עובדה זו, ועליו לקחת זאת בחשבון שיקוליו (השוו בש"פ 5118/03 מדינת ישראל נ' אברוטין (לא פורסם, 23.6.2003)). בכך יש גם לחסוך משאבים שיפוטיים נוספים הכרוכים בבקשות ההארכה הנוספות שתידרשנה.

11.

אשר על כן, אני מורה על הכנת תסקיר מעצר בעניינם של המשיבים. במקביל, יוחזר הדיון לשופט המעצרים בית המשפט המחוזי לבחינת חלופת מעצר הולמת והדוקה עבור המשיבים, בתנאים כפי שימצא לנכון, לרבות איזוק אלקטרוני, הצבת מפקחים על המשיבים, ערבויות הולמות וביקורי משטרה כדי לוודא קיום התנאים. עד להחלטתו של בית המשפט המחוזי ועד להחלטה אחרת, יישארו המשיבים במעצר.